בחסות הקורונה: הממשלה מנציחה את האוטונומיה החרדית שקמה לצד ישראל

ישראל מצויה בסגר חסר תקדים. המשק הישראלי מרוסק, עם יותר ממיליון איש מחוסרי עבודה ותעסוקה. המעמד הבינוני מצוי במשבר קיומי וכ-70 אלף עצמאיים סגרו את מפעל החיים שלהם לבלי שוב. ישראל משלמת את המחיר הגבוה בתולדותיה על מזבח הפוליטיקה הקואליציונית. זהו סגר שכל כולו כישלון של הממלכה ליישם את מדיניות הרמזור והטלת הסגרים הנקודתיים על ערים אדומות - ברובן חרדיות. זהו המחיר הקואליציוני הגבוה ביותר ששולם אי פעם למפלגות החרדיות.

משבר הקורונה היה בעיני רבים אתגר לאומי שיכל להוות זרז לתהליכים סוציולוגיים המגדירים מחדש יחסים בין שבטיים בחברה הישראלית. ההתגייסות הקהילתית, היותו של הווירוס חף מכל העדפה מגדרית, מגזרית או מיקום גאוגרפי, הביאו בערב פסח לתחושת התגייסות רבתי.

בשלהי חודש אפריל השנה, עוד התנהלו דיונים על האפשרות להקמת מודל אזרחי חלופי לשירות לאומי. המודל הזה עתיד היה להפסיק את ההתעקשות העמוקה והמיותרת של רובנו על מודל השירות הצבאי לכולם. השירות האזרחי מהווה "תעודת כניסה" לליבת הישראליות ולשוק התעסוקה עבור אזרחי ישראל הערבים והחרדים - תוך הכרה בגופי התנדבות מרכזיים ובשירות למען הקהילה.

אזרחי ישראל הערבים, בעיקר הצעירים שבהם, ראו במשבר העמוק שנוצר נקודת חיבור לרקמה הישראלית והזדמנות להעמיק את תהליכי השילוב בחברה. אלא, שדווקא התפתחות זו איימה על ליבת הבדלנות של החברה החרדית. הבדלנות החרדית אינה בהכרח עניין אידאולוגי, מדובר בקרב על מנהיגות, שליטה, ריכוזיות, השפעה וממון - הרבה מאוד ממון.

התהליכים החברתיים האיטיים - אך המשמעותיים - שעוברים על המגזר החרדי, מוכרים לכל הרבנים ולכל נושאי הכלים בחצרות ובישיבות. המגיפה העצימה אותם באחת, ואיימה להביא לערעור היסודות המבניים של המגזר. הכניסה ההרואית של לוחמות ולוחמי פיקוד העורף אל לב העיר בני ברק ושכונות חרדיות בירושלים, סימנה את שבירת קו הנסיגה האחרון של המנהיגות החרדית. מה שנראה ובצדק כקבלת פנים חמה לחזית המדינה הציונית, הובן בחצרות האדמו"רים כקו פרשת מים.

היחסים בין החברה החרדית לבין המדינה מורכבים כמעט כמו אלף הגוונים המאפיינים את החברה החרדית עצמה. אולם ההנהגה החרדית הדתית מעולם לא ביקשה להשתלב. בישראל פועלת הלכה למעשה, אוטונומיה חרדית המבוססת על יחסים כלכליים עמוקים בינה לבין מדינת האם.

"מאזן הסחר" בין האוטונומיה החרדית למדינה הוא לרעת המדינה בכל פרמטר. גם ההשתלבות המוצלחת מאוד של נשים חרדיות בתעסוקה, והשתלבותם האיטית של גברים חרדיים בתעסוקה - אינם משנים דרמטית את המאזן. המדינה מעניקה קצבאות, תשתיות, רפואה והאוטונומיה מנהלת את השאר. המעורבות הפוליטית, בעיקר זו האשכנזית, תכליתה להבטיח את יחסי הסחר והכלכלה.

כשיענקי קנייבסקי, נכדו של שר התורה, נראה מתווך במו פיו בין גדול הדור לעדה, ומורה במישרין על הפרת הכללים והבידוד, התבררה מהות הקרב והמערכה על האוטונומיה החרדית במגפת הקורונה. תכליתה להבהיר מי בעל הבית באוטונומיה החרדית ומי הוא יד המלך. זו תמצית ההוויה, ההשפעה ומסלול הכסף. לציות יש חשיבות כדי לסמן את המעמד - המעמד מקנה השפעה - ההשפעה מעניקה ממון ומימון. הצבא, גם זה החרדי, בסוף צועד על קיבתו.

משבר המנהיגות והפיצול ברחוב החרדי משפיע גם הוא. חולשת החסידויות, הפיזור הרב בתוכן והעצמת כוחם של הליטאים ודגל התורה במבוך החרדי, מביאים כל אדמו"ר למעשים קיצוניים שיבטיחו את מנהיגותו הפנימית. אין כמו בדלנות וריאקציונריות בשביל להשיג הישג הישרדותי זה.

איש לא מעז לערער על מעמדו ההלכתי של הרב קנייבסקי, והוא נותר קול כמעט יחיד בעידן שבו אין מגוון פוסקים בעלי מעמד דומה בקרב החסידים והחרדים הספרדיים.

מאחורי מסך העשן ממשיך להתקיים תהליך איטי, ממושך ועמוק של התפכחות. המגיפה גבתה מחיר יקר בחברה החרדית. האסון ניבט כמעט מכל בית ומכל רחוב. שמות המתים במגיפה מוכרים, היא אינה פוסחת על עילויים, רבנים, רבניות ואפילו לא על אדמו"רים.

משבר המנהיגות עוד יצוץ על פני השטח. כעת מתמודדים עם המתים ועם התחלואה. כשתצא היונה מהתיבה לבדוק אם קלו המים, יפתח הדיון על עתידה של האוטונומיה החרדית מחדש.

ליאור חורב הוא יועץ אסטרטגי