רוב השיח ברשתות החברתיות בעולם הערבי לגבי הנורמליזציה עם ישראל היה שלילי, וכלל התנגדות למהלך - כך עולה ממחקר של המשרד לנושאים אסטרטגיים. בדוח של המשרד, שהופץ היום (ראשון) לשרי הממשלה, נכתב כי ההערכה היא שהרשות הפלסטינית, חמאס, איראן וארגונים פרו-פלסטיניים יזמו ועודדו חלק גדול מהשיח הזה.
לאור העובדה שלפחות חלק מהקמפיין נגד הנורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין הינו מאורגן, המשרד לנושאים אסטרטגיים ממליץ בדוח כי על ישראל לקדם מערכה תודעתית בזכות המהלך ברשתות החברתיות בערבית. לפי ההמלצה, עיקר המערכה צריכה להתמקד במדינות המפרץ ובמדינות אחרות איתן עשויים להיחתם הסכמים נוספים, "במטרה להבליט את היתרונות הגלומים בתהליכי הנורמליזציה עבורן".
לקריאה נוספת בנושא
המחקר בנושא הנורמליזציה הוא חלק מניסיון של השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש-הכהן לשנות את ליבת עיסוקו של המשרד, שכללה בשנים האחרונות בעיקר פעילות נגד ארגונים שעוסקים בקידום חרמות על ישראל ועל מפעל ההתנחלויות. פעילות זו, שקודמה במהלך כהונתו של השר הקודם גלעד ארדן, נתפסה פעמים רבות כרדיפה פוליטית וגררה בכמה מקרים ביקורת בינלאומית נגד ישראל.
פרקש-הכהן, שתסיים את תפקידה בקרוב ותעבור לתפקיד שרת התיירות, החליטה להסיט את פעילות המשרד לנושאים אסטרטגיים למעקב אחרי היחס כלפי ישראל ברשתות החברתיות, וזאת לאור ההנחה ששם מתנהל חלק משמעותי מהשיח. במשרד לנושאים אסטרטגיים מעוניינים כי המעקב אחרי המגמות ברשתות החברתיות יאפשר למקד את הפעילות הדיגיטלית של משרדי הממשלה בצורה שתגביר את השיח החיובי על ישראל, ותסייע לגייס תמיכה בדעת הקהל בעולם הערבי ובמערב למהלכים מדיניים דוגמת הנורמליזציה.
ממצאי מחקר השיח ברשתות החברתיות על הנורמליזציה
- 90% הביעו תחושה שלילית לגבי הנורמליזציה
- 95% מהשיח הביקורתי ביחס להסכם הופנה כלפי האמירויות
- 61% טענו כי יש במהלך יתרון ביטחוני
- 33% טענו כי בהסכם יתרון כלכלי
- 6% טענו שההסכם רק נותן תוקף רשמי לנורמליזציה שקיימת שנים רבות
במחקר בדקו אנשי המשרד לנושאים אסטרטגיים את השיח ברשתות החברתיות בין 12 באוגוסט ל-8 בספטמבר וכן במשך כמה ימים לפני טקס החתימה הרשמי בבית הלבן ב-15 בספטמבר. מחברי הדוח בחנו את השיח בעיקר בפייסבוק ובטוויטר. מנתוני המחקר עולה כי יחסי הנורמליזציה הנרקמים בין ישראל לאיחוד האמירויות זכו לתחושה שלילית בשיעור של כ-90%, בעוד שרק 5% מהפעילים בשיח הביעו תפיסה חיובית מוחלטת לגבי הנורמליזציה.
דוגמה נוספת שמצביעה על השיח השלילי ומוזכרת בדוח היא העובדה שהאשטאגים בולטים כמו "#הנורמליזציה_היא_בגידה" ו"#בחריינים_נגד_הנורמליזציה" הגיעו ליותר ממאה מיליון משתמשים ברשתות החברתיות בתקופה של חתימת ההסכמים. מנגד, המילה "שלום", שמגלמת בתוכה תפיסה חיובית, נעדרת מהשיח כמעט לחלוטין.
חלק גדול מהשיח השלילי כולל גינוי חריף של איחוד האמירויות ובחריין, תוך האשמתן בבגידה בפלסטינים והתרפסות בפני ישראל וארצות הברית. לפי המחקר, 95% מהשיח הביקורתי ביחס להסכם מופנה כלפי איחוד האמירויות שהובילה את המהלך, ולא לבחריין שהצטרפה אליו.
רק ב-10% מהשיח ברשתות החברתיות בערבית כלל טיעונים בעד מהלך הנורמליזציה. רוב המשתמשים שהביעו דעה חיובית - כ-61% - טענו כי יש במהלך יתרון ביטחוני, 33% טענו כי יש בהסכם יתרון כלכלי ו-6% טענו שההסכם רק נותן תוקף רשמי לנורמליזציה שקטה שקיימת שנים רבות.
להערכת מחברי הדוח, השיח השלילי ברשתות החברתיות מוזן בעיקר על ידי איראן, חיזבאללה, חמאס והרשות הפלסטינית "לצד ארגוני חברה אזרחית המקדמים דה-לגיטימציה נגד ישראל". בדוח נטען כי מדובר בקמפיין מאורגן במסגרתו מתנגדי ההסכם "מרעישים" את הרשתות החברתיות כדי לייצר מראית עין של התנגדות גורפת בעולם הערבי להסכמים וכך מנסים להרתיע מדינות נוספות מנרמול יחסים עם ישראל. כראיה מציינים מחברי הדוח קיומו של כנס של מכון מחקר פלסטיני שעסק בצורך להגביר את הפעילות ברשתות החברתיות נגד הנורמליזציה.
לפי הדוח, ממשלת איחוד האמירויות וממשלת בחריין נערכו לקמפיין שלילי נגד הסכמי הנורמליזציה וביצעו מאמצים משלהן ברשתות החברתיות כדי להצדיק את החתימה על ההסכמים: שיח דתי שנועד להגן על ההיבט ההילכתי של ההסכמים, הבלטת התועלת הכלכלית והמדינית שתצמח מחתימת ההסכמים וביטול תכנית הסיפוח של ממשלת ישראל.
"הרשתות החברתיות הן מצע פורה לעיצוב והשפעה על התודעה", אמרה פרקש-הכהן. "אנו נפעל לקדם מהלך תודעתי חיובי ארוך טווח בערבית, שיציג את היתרונות של ההסכמים, ויאפשר לקהל הערבי המתון להיחשף למידע שאיננו מוטה כנגד הנורמליזציה, ובנוסף יאתגר את הניסיונות להסית את דעת הקהל הערבי נגד תומכי השלום".