המחאה נגד נתניהו

המעצרים בהפגנות לא נובעים מתקנות הקורונה, אלא מסמכות המוקנית בחוק

הטענה לפיה המשטרה מבצעת מעצרי שווא של מפגינים בגין "עבירות קנס" - כמו אי-עטיית מסיכה - מתעלמת מהחקיקה שקדמה לתקנות, ומסמכויות השוטרים לבצע מעצר ועיכוב בשגרה. אירוע שמתחיל ב"אי-שמירת מרחק", לאו דווקא מסתכם בכך

צבי סגל
בווידאו: עימותים בין שוטרים למפגינים בתל אביב (צילום: שי מכלוף, עריכה: אסף דרורי)

אלמלא פוטנציאל הנזק הרב המוטמע - שלא בכוונת מכוון - במאמרו של חברי, השופט בדימוס מוסק, הייתי מסתפק בהנדת ראש של אי-הסכמה או מעט מעבר לכך, לבטח לא הייתי בוחר להתעמת מילולית עם חברי על פני אתר האינטרנט בו פורסמו דבריו. אין זו דרכם, לבטח לא נוהגם של שופטים. ישנן דרכים אלטרנטיביות, מקובלות ושכיחות יותר לבטא אי-הסכמות. יתרה מזאת, יש שיאמרו שחשיפת המחלוקת המשפטית עלולה לבלבל עוד יותר את הציבור הרחב, מזה ומזה, בדבר הפרשנות הנכונה שיש ליתן לסעיפי החוק הרלוונטיים.

אלא, שלטעמי, פוטנציאל הנזק הציבורי בחוות דעת של שופט מחוזי בדימוס אל מול פעולות המשטרה כלפי מפגינים, מחייב זו הפעם נקיטת צעד חריג, תגובה משפטית גלויה, אל מול עיניו הבוחנות של הציבור הרחב, בדבר סמכויותיו החוקיות של שוטר בתפקיד אל מול חשד סביר להפרת חוק, ככל שזה נחשף.

ניתנת האמת להיאמר, שיש עדויות על התנהלות חריגה מטעם שוטרים כלפי מפגינים הראויים לטיפול מכווין מטעם מפקדיהם, ובמקרי קיצון גם מעבר לכך, לחקירה, לפתיחת תיק, ובמקרים החמורים גם למיצוי הדין. אך האם, כפי שטוען חברי, פעולות המעצר של שוטרים במהלך הפגנות אכן חורגות מסמכותם על פי דין?

האם מעצר בהפגנה מהווה חריגה מסמכות? המחאה נגד נתניהו בתל אביב, שבת (צילום: ראובן קסטרו)

בכל הכבוד, ויש הרבה כבוד בהינתן היכרות רבת שנים בינינו בין כותלי אותו בית משפט, דעתי שונה ואותה אבקש להבהיר בתמצית להלן.

ייאמר מיד - ביקורת על פעילות בלתי תקינה היא חלק מהותי בתרבות הדמוקרטית ורכיב חשוב בחופש הביטוי. מעבר להכרח לשמור ולציית לחוק - גם כשאינו תואם את האינטרסים והצרכים האישיים והקבוצתיים - אי קיומו או הפרתו מקנה לאחראים על אכיפתו, השוטרים במקרה זה, הסמכה בדין כיצד לפעול. זאת, תוך הפעלת שיקול דעת מתמיד אם נדרשת אכיפה נוקשה או שמא רצוי להבליג (אך זה אינו נושא הדיון).

עוד בוואלה! NEWS

המשטרה טענה שמפגינים קראו לשאת גז מדמיע - אך הסתמכה על פרסום שקרי

לכתבה המלאה

ראוי להדגיש כי גישתי הסומכת על השוטרים, מתבססת על ההנחה שאכן לא פעלו שרירותית ושלפו מתוך ההמון שעירים לעזאזל, אלא יחידים שאכן הם ולא שכניהם נצפו בהתנהגות הנוספת, מעבר לזאת הגלויה על פניה ועל פניהם, כאי-עטיית מסכה.

אכן, אי-עטיית מסיכה ואי-שמירת מרחק מקנות לשוטר סמכות - ויש שיאמרו אף הכרח - להטיל קנס מנהלי על המפר. זאת, כמצוות המחוקק ולצורך ניסיון מיגור התחלואה הגואה ושמירה על בריאות הציבור.

אמנם, מדובר ב"עבירות קנס" בסך של 500 שקלים בלבד, שאינן מהוות רישום פלילי [ס' 24 (ג) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) תש"ף-2020]. עם זאת, יש להבהיר כי ביצוע מעשה של אי-עטיית מסיכה ו/או אי-שמירת מרחק, אין בו כדי להעיד על כך שלא בוצעו בנוסף אליו גם מעשים נוספים.

ביקורת היא חלק מהותי בדמוקרטיה, אך גם הציות לחוק. מפגינים בת"א, שבת (צילום: ראובן קסטרו)

ובמקום הגעה למסקנה, לפיה המעשה שנעשה היה אך ורק אי-עטיית מסיכה ו/או אי-שמירת מרחק, אפשר כי סמכות המעצר באירוע הפגנה תקום כנגד יחידים עת מתרחשים מעשים אלימים ולא אלימים, שיש בהם כדי להצדיק את השימוש של השוטר בסמכותו לעצור אדם [סעיף 23(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1966].

סמכות מעצר יכולה לקום בין היתר במקרים הבאים: כתוצאה מביצוע עבירה של תקיפת שוטר (לפי סעיף 273 לחוק העונשין תשל"ז-1977); כתוצאה מביצוע עבירה של התפרעות או התקהלות אסורה (לפי סעיף 152 לחוק העונשין תשל"ז-1977); כתוצאה מביצוע עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו (לפי סעיף 275 לחוק העונשין תשל"ז-1977); אם אדם עשה מעשה בכוונה להפריע או להכשיל שוטר במילוי תפקידו אשר לשמו הוא נמצא במקום; וכן מקום בו אדם מסרב להוראת עיכוב מצד השוטר [סעיף 23(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1966].

עילות העיכוב והמעצר באירועי הפגנה נוצרות נוכח אירועים מתגלגלים בזירת האירוע. יש והתנהגות התחלתית של יחידנים או של כמה אנשים בצוותא החלה בביצוע "עבירות קנס" בלבד, אך הסלימה לביצוע מעשה של עבירה פלילית, שיכול שיש בה כדי לסכן בטחונו של אדם, או להוות נסיבה אחרת על פי חוק המצדיקה התערבות משטרתית, לרבות עיכוב ומעצר.

גם "עבירות קנס" עשויות להסלים. חלוקות דוחות למפגינים בתל אביב, שבת (צילום: ראובן קסטרו)

אין אפוא לקשור בין ביצוע מעצר של מפגין דווקא לאי-עטיית מסיכה ואי-שמירת מרחק מצדו, אלא יש לבחון דווקא את ההתנהגות שלו מעבר להפרת ההנחיות הנוגעות לנגיף הקורונה, היינו - האם הוא ביצע כלפי השוטרים עבירה בת-מעצר, אשר הקימה את הסמכות של אנשי המשטרה לפעול כך לשם שמירה על ביטחונם וביטחון הציבור.

השופט צבי סגל הוא סגן הנשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי בירושלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully