ראש הממשלה בנימין נתניהו סיכם היום (חמישי) עם יו"ר הכנסת יריב לוין כי יביא לאשרור הכנסת בשבוע הבא את הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות. הממשלה והכנסת יצביעו על החוזה שעליו חתמו נתניהו ושר החוץ של האמירויות בבית הלבן ב-15 בספטמבר. בהסכם נכתב כי הוא ייכנס לתוקף רק לאחר שהכנסת והמועצה הלאומית באיחוד האמירויות יאשרו אותו.
ההסכם קובע כי המדינות "מחויבות לפעול יחדיו כדי לממש פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, באמצעות משא ומתן שייתן מענה לשאיפות ולצרכים הלגיטימיים של שני העמים". ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות קובע כי שתי המדינות יכוננו יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה, וכי יחסיהן יתקיימו בהתאם לאמנות האו"ם, כשהצדדים להסכם מכבדים זה את ריבונותו של זה, ומתחייבים לפתור סכסוכים בדרכי שלום בלבד.
הסדרי הביטחון בהסכם כוללים התחייבות של שני הצדדים, לפיה כל מדינה לא תאפשר פעילות עויינת משטחה נגד המדינה השנייה, ולא תתמוך בפעילות כזו של צד שלישי. כמו כן, נכתב כי המדינות יפעלו יחד עם ארצות הברית כדי לגבש סדר יום אסטרטגי משותף בנושא המזרח התיכון.
סעיפי ההסכם עם איחוד האמירויות
- כיבוד הריבונות ופתרון סכסוכים בדרכי שלום
- התייחסות לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני באופן שייתן מענה לשאיפות שני הצדדים
- פתיחת שגרירויות והחלפת שגרירים
- שיתוף פעולה והבנה הדדית לקידום השלום והיציבות באזור
- לא תתאפשר פעילות עויינת נגד המדינה השנייה משטחה ולא תתמוך בפעילות כזו של צד שלישי
- הצדדים ינסחו הסכמי שיתוף פעולה בשורת תחומים
- הקמת ועדה משותפת לקידום תרבות של שלום ודו-קיום
לקריאה נוספת בנושא ההסכם עם איחוד האמירויות
יו"ר ועדת החוץ והבטחון צבי האוזר קרא לראש הממשלה להציג בפני הועדה את ההסדרים שנחתמו מול איחוד האמירויות וגם מול בחריין, בטרם יאושרו במליאת הכנסת בשבוע הבא, לרבות פרטים מסווגים שאינם מופיעים בלשון ההסכמים. האוזר אמר כי "ראש הממשלה חייב להציג בפני ועדת החוץ והבטחון את כל פרטי ההסכמים לרבות הפרטים החסויים, המשמעויות הביטחוניות וההשלכות הצפויות".
האוזר הוסיף כי "אסור שהכנסת תהיה חותמת גומי של הממשלה. על ראש הממשלה להציג בפני הוועדה את פרטי מזכר ההבנות שנחתם עם בחריין, ושלא יוצג לאישור מליאת הכנסת". נתניהו לא מחויב להציג את ההסכם בפני ועדת חוץ וביטחון אלא יכול להביא אותו ישר להצבעה במליאה.
במקביל, גורמים בכנסת אמרו כי לא בטוח שההצבעה על ההסכם בכנסת תיערך ביום שני הקרוב כפי שתוכנן בלשכת ראש הממשלה, שכן יש פרק זמן מינימלי שצריך לעבור בין הנחת ההסכם על שולחן הכנסת וההצבעה עליו, וההסכם טרם הוגש.
לצד "חוזה השלום", ישראל ואיחוד האמירויות מקיימות משא ומתן על כעשרה הסכמים שונים ונפרדים בתחומי הקמת השגרירויות, אשרות כניסה, כפל מס, הגנה על השקעות, מחקר ופיתוח, תעופה ועוד.
בפגישה בין שר החוץ גבי אשכנזי לעמיתו האמירתי עבדאללה בן-זאיד בברלין ביום שלישי, סיכמו השניים להנחות את צוותי המשא ומתן משתי המדינות להאיץ את עבודתם על ההסכמים השונים. אשכנזי ובן-זאיד שוחחו על ביקורים הדדיים של משלחות, במסגרתם גם יסוכם נושא הקמת השגרירויות וקידום ההסכמים.
אזכור הסוגיה הפלסטינית בהסכם מגיע בהמשך להתבטאויות של בכירים באמירויות, לפיהן המסמך יתייחס לפתרון שתי המדינות, וכן כי ישראל התחייבה להקפיא את הכוונה לספח שטחים ביו"ש בתמורה לנורמליזציה.
בהסכם מוזכרים גם הסכמי השלום של ישראל עם ירדן ומצרים, וכן "חזון השלום של הנשיא טראמפ", כששתי המדינות החתומות עליו מתחייבות "לפעול להשגת פתרון צודק, כולל, מציאותי וארוך טווח לסכסוך הישראלי-פלסטיני".