מקרון הציג תכנית למאבק באסלאם הרדיקלי בצרפת: "לא יהיו פשרות"

נשיא צרפת עמנואל מקרון הציג אתמול (שישי) תכנית להגנה על ערכיה החילוניים של המדינה מפני האסלאם הקיצוני. בנאום שנשא בלס מורו, עיירה הסמוכה לפריז עם אוכלוסיית מהגרים גדולה, מקרון הודיע כי יוגבר הפיקוח על תכניות לימודים ועל מקורות מימון זרים של מסגדים. הנשיא הצרפתי תיאר את האסלאם כדת הנמצאת "במשבר" בכל רחבי העולם, והתעקש כי "לא יהיו פשרות" במאמץ החדש למיגור ההוראה הדתית הקיצונית בבתי ספר ובמסגדים.

במקביל, מקרון טען כי צרפת חייבת לעשות יותר כדי לתת לקהילות המהגרים עוד הזדמנויות כלכליות וחברתיות, והוסיף כי קיצוניים ניצלו לא פעם את מצבן. נאומו מגיע 18 חודשים לפני הבחירות לנשיאות במדינה, שם מקרון צפוי להתמודד עם אתגר מהימין השמרני, עקב הדאגה הציבורית הגוברת מהמצב הביטחוני בצרפת.

"האסלאם היא דת הנמצאת במשבר בכל רחבי העולם כיום, אנחנו לא רואים זאת רק במדינתנו", אמר מקרון בלס מורו. לדבריו, קיצוניים פועלים להמיר את דתם של אזרחים ברחבי המדינה, בה יש את אחת האוכלוסיות המוסלמיות הגדולות באירופה.

מקרון הוקיע בנאומו את המגמה של "בדלנות אסלאמיסטית", הבזה לחוקי המדינה ומבקשת ליצור חברה המעמידה את החוקים שלה לפני השאר. לטענתו, בדלנות זו גורמת לעיתים קרובות לכך שילדים לא נשלחים לבית הספר, ולשימושן של פעילויות ספורטיבית, תרבותיות וקהילתיות כ"תירוץ ללמד עקרונות המתנגשים עם חוקי המדינה".

בנאומו, מקרון הודיע כי הממשלה תגיש בדצמבר הצעת חוק שנועדה לחזק את חוק היסוד משנת 1905 שהפריד באופן רשמי בין הדת למדינה. במסגרת החוק החדש, תהיה בחינה מדוקדקת יותר של תכניות הלימודים בבתי ספר פרטיים, ויוטלו מגבלות מחמירות יותר על חינוך ביתי שלא נובע מבעיות בריאותיות של הילד.

על פי הצעת החוק, עמותות קהילתיות שיקבלו מימון מהמדינה יידרשו לחתום על חוזה המבטיח את מחויבותן לחילוניות ולערכים של צרפת. יתר על כן, הפיקוח על הארגונים יהודק, והחוק יקל על סגירתם של אלה המפרים אותו.

הצעדים החדשים יכללו בין היתר איסור על לבישת סמלים דתיים, החל כיום על עובדי ציבור, גם בקרב עובדי קבלן המספקים שירותים ציבוריים, כמו מפעילי תחבורה ציבורית. מקרון סיפר כי ישנה עלייה במספר הדיווחים על התנכלות מצד עובדי קבלן, בהם נהגי אוטובוס שסירבו להעלות נשים בטענה כי הן לבשו בגדים "חושפניים מדי".

בנוסף לכך, הנשיא הדגיש כי יש צורך "לשחרר את האסלאם בצרפת מהשפעות זרות", וציין את ערב הסעודית, קטאר וטורקיה. לשם כך, הממשלה תגביר את הפיקוח על מימון זר של מסגדים ותמנע את יציאתם של אימאמים להכשרות מחוץ למדינה, ואת אירוחם של מטיפים זרים על אדמתה.

בנאומו, מקרון ביקש לציין כי הצעדים לא נועדו לחזק דעות קדומות או להתנכר למוסלמים בצרפת, אלא למען "יכולתנו לחיות יחד". הוא קרא להבנה טובה יותר של האסלאם וטען כי בעיית ההקצנה היא בחלקה תוצר של "גטואיזציה" של ערים ועיירות בצרפת בהן "ייצרנו את הבדלנות".

"ריכזנו אוכלוסיות על בסיס מוצאן ולא יצרנו מספיק גיוון או דאגנו לאפשר ניידות כלכלית וחברתית", אמר, והוסיף כי אסלאמיסטים קיצוניים ניצלו את המצב ואת "הוויתור והפחד שלנו".

נאומו של מקרון עורר תגובות זועמות מצד חלקים מהקהילה המוסלמית בצרפת, הגדולה ביותר באירופה.

"הדיכוי של המוסלמים היה בגדר איום, ועכשיו זאת הבטחה", צייץ פעיל זכויות האדם יאסר לואטי. "בנאום של שעה אחת, מקרון קבר את החילוניות, חיזק את הימין הקיצוני והשמאל האנטי-מוסלמי ואיים על תלמידים מוסלמים כשקרא להגבלות חמורות על לימודי בית למרות התפרצותה של מגיפה עולמית".

נאומו של מקרון מגיע שבוע לאחר שגבר תקף שני אנשים עם סכין בשר בפריז, מחוץ למשרדים הקודמים של העיתון הסאטירי שארלי הבדו. הממשלה גינתה את התקרית והגדירה אותה כטרור איסלמי. זאת, כשבינואר 2015 אנשי שארלי הבדו נטבחו על ידי חמושים אסלאמיסטים כנקמה על פרסום קריקטורה של הנביא מוחמד.

בינואר האחרון פרצה מחלוקת נוספת סביב חופש הביטוי, בעקבות נער שקיבל איומים על חייו לאחר שתקף את האסלאם במהלך ויכוח באינסטגרם. בתחילת החודש הנוכחי צפו המחלוקות מחדש, לאחר שחברי פרלמנט יצאו ממנו בעקבות סטודנט שנכנס עם כיסוי ראש.