היועמ"ש נגד אוחנה: אישום נגד נבחר ציבור מוגדר כ"פיגוע" רק במדינה מושחתת

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט תקף היום (שני) בחריפות את השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה בתגובה לדבריו כי "הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור, בוודאי ראש הממשלה, היא פיגוע בדמוקרטיה". בהרמת כוסית לכבוד ראש השנה במשרד המשפטים, אמר היועמ"ש כי עצם טענה זו היא הפגיעה בדמוקרטיה.

"מדינה מושחתת היא מדינה שבה מעשי שחיתות שלטונית אינם מטופלים, שבה פסיקתו של בית המשפט אינה מכובדת. במדינה מושחתת כתב אישום נגד נבחר ציבור מוגדר כ'פיגוע בדמוקרטיה'", אמר מנדלבליט בנאומו. "ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? אבל מדינת ישראל אינה מדינה מושחתת ואנו נעמוד על כך שהיא לא תהפוך לכזו".

עוד אמר היועמ"ש כי "מזה זמן, ובמיוחד בעת האחרונה, גורמים בעלי עניין מנהלים קמפיין שלם, שנמשך יומם ולילה, שמטרתו להטיל דופי בעבודת הייעוץ המשפטי לממשלה, בעבודת פרקליטות המדינה ובעבודתי שלי. הקמפיין הזה מתקיים ברשת, גם בחלק מהתקשורת, ובזירה הציבורית והפוליטית. אלו שמחוללים את אותו קמפיין אולי מקווים שהשמצות למיניהן נגדי או נגד בעלי תפקידים אחרים, וכל מיני עלבונות ושקרים, ישפיעו על החלטה כזו או אחרת שלנו. אם זה מה שהם חושבים - טעות גדולה בידם".

הוא התייחס לדיווחים בכלי תקשורת על האפשרות כי יחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת לנבצרות. "בהקשר של תיקי ראש הממשלה, אני עומד מאחורי העמדה המשפטית שלי שאף אומצה בבג"ץ, שנתניהו יכול לכהן בתפקידו תחת כתב אישום. זה המצב המשפטי, בכפוף להסדרת ניגודי העניינים של ראש הממשלה הנובעים מהמשפט הפלילי המתנהל. נתניהו הוא ראש הממשלה של כולנו. כך אנו עובדים, כך עובדת הממשלה", אמר.

מנדלבליט הוסיף כי "בתוך כך, ראש הממשלה הוא גם אזרח של המדינה, כמו כולם. אנו נמשיך לעמוד על כך שמשפטו של האזרח נתניהו יתנהל כמו כל משפט אחר בפלילים. המשפט הזה יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני שלושת שופטי ההרכב. שם רק הראיות ידברו, שם תישמע כל טענה של מי מהצדדים, ובית המשפט יאמר את דברו ויכריע בטענות".

היועץ המשפטי לממשלה יצא גם נגד מה שהסביר כיוזמה לערוך את משפטו של ראש הממשלה בפני ועדה בכנסת. "עכשיו עולה דרישה חדשה לקיים את המשפט בפני ועדת חקירה פרלמנטרית, שחבריה ייבחרו על ידי הדרג הפוליטי. ועדת חקירה כזו תנסה להפוך את התביעה הכללית לנאשמת, או כפי שגורמים מסוימים חוזרים על אותה מנטרה: 'לחקור את החוקרים'", אמר היועץ.

מדובר בהיפוך יוצרות, ובניסיון לרסק את העיקרון הבסיסי בדמוקרטיה לפיו כולם שווים בפני החוק. נאשמים רבים בפלילים היו שמחים להיפרע ממי שהאשים אותם, להקים לעצמם ועדת חקירה שהם ימנו את חבריה ושתחקור את התובעים שלהם. אבל באיזו מדינה היינו חיים אם זה היה המצב? האם זו הייתה דמוקרטיה?", הוסיף מנדלבליט.

בתגובה לדבריו של היועמ"ש השיב אוחנה כי "שמעתי שהיועץ התלונן על דברים שאמרתי. לו היה מתעניין במה שבאמת אמרתי, כלומר, הדברים המלאים ולא רק הכותרות, הוא היה יודע שאמרתי כי הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור - ודאי ראש ממשלה - היא פיגוע בדמוקרטיה ומסכלת את רצון הבוחר, ומשכך אם הפרקליטות עושה זאת היא חייבת להיות ללא רבב, 'יותר צדיקים מהאפיפיור'".

"אבל מה שנחשף פעם אחר פעם הוא, שתחת כהונתו של ראש התביעה הכללית אביחי מנדלבליט ושל שי ניצן פרקליט המדינה, ההתנהלות הייתה בדרך של שקרים, הדלפות לא-חוקיות, סחיטות באיומים לעדים, זלזול בהליכים מתוך יהירות ושכרון כח, תוך אמונה שהציבור מטומטם, איננו רואה ולא שומע. אבל הוא הסתפק בכותרות", הוסיף.

באירוע השתתף גם שר המשפטים אבי ניסנקורן, שהתייחס למתקפות נגד מערכת המשפט מצד פוליטיקאים בימין. "בנוסף למשבר הבריאותי והכלכלי, אנו מצויים במשבר פוליטי מתמשך שמאיים על יציבות שלטון החוק", אמר. "מנהיגי ציבור יוצאים מדי יום במתקפות חסרות רסן כלפי עובדי ציבור, כאשר מטרתם המרכזית היא לערער את יציבות קירות הבניין הזה, את מערכת המשפט ואת יסודות הדמוקרטיה".

ניסנקורן הוסיף כי "כשר משפטים יש לי תפקיד ברור - לוודא שכל אחת ואחד מכם יוכל להמשיך לעבוד בעצמאות ובביטחון מלא למען אזרחי ישראל. גם בשעת חירום, ודווקא בשעת חירום, תפקידנו לוודא שאף אחד לא ינצל את המצב השברירי כדי לפגוע בהתנהלות התקינה של מערכת הצדק הישראלית, ביסודות הדמוקרטיה ובזכויות האזרח של כל אחת ואחד מאיתנו".

שר המשפטים התייחס גם להחלטת הממשלה להטיל סגר החל מראש השנה ולמשך שלושה שבועות לפחות. "במיוחד בעת הזו, מוטלת עלינו, במשרד המשפטים, אחריות כפולה ומכופלת. כשהממשלה מגבילה באופן דרמטי את חופש התנועה של הציבור, עלינו לוודא שההסדרים המשפטיים יבטיחו שמירה על זכויות היסוד של האזרח. אנחנו מחוייבים לצמצם למינימום האפשרי את הפגיעה בחירות הפרט. זה נכון לשר המשפטים, זה נכון לכל אחת מיחידות המשרד. כמו בסגר הקודם, נדאג גם הפעם שמוסדות הדמוקרטיה ימשיכו לתפקד. בתי המשפט לא ייסגרו והכנסת תמשיך למלא את תפקידה בפיקוח הדוק על כל החלטות הממשלה".

במסגרת דבריו הודיע שר המשפטים על קידום רפורמה להקמת בתי משפט שלום שיעסקו בנושאים מינהליים. "המהלך שגובש על ידי המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר וצוותה, בשיתוף עם הנהלת בתי המשפט, ישלים את תהליך בניית מערכת השיפוט בעניינים מינהליים, במתכונת דומה לזו הקיימת בעניינים אזרחיים ופליליים", אמר ניסנקורן. "בדומה למדינות אירופה, ובמרכזן גרמניה וצרפת, גם בישראל תהיה מערכת נפרדת של בתי דין מנהליים, בעלת שלוש ערכאות, וכך למעשה יושלם המודל החדש לביקורת שיפוטית על מעשי השלטון".

לדברי ניסנקורן, המהלך אמור לשפר ולייעל את המערכת ולהפחית את העומס שקיים היום על בג"ץ ועל בתי המשפט המחוזיים לעניינים מינהליים. "העברת סמכויות לבתי משפט שלום תגביר את הנגישות של ערכאות מינהליות לציבור ותוזיל את העלויות הנלוות. היא תאפשר העברה של עניינים מינהליים מבית המשפט העליון למחוזי, ותביא לפיתוח מקצועיות ומומחיות של שופטים בתחום המשפט המינהלי", אמר השר.

עד שנת 2000, הביקורת המינהלית על הרשויות נעשתה ככלל אך ורק באמצעות בג"ץ. לפני 20 שנה הוקמו בתי המשפט המחוזיים לעניינים מינהליים, ולפני כעשור גובשה הצעת חוק להקמת בתי משפט שלום שיעסקו בעניינים אלו - אולם ההצעה לא קודמה.