במערכת החינוך מתנגדים לסגר: "למידה מרחוק תגדיל פערים ואינה יעילה"

שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים, החליטה אמש (ראשון) הממשלה על השבתת מערכת החינוך החל מיום שישי הקרוב, ערב ראש השנה, למשך כל תקופת הסגר. במהלך הסגר, שיימשך כשלושה שבועות, תימשך פעילות החינוך המיוחד, כפרי הנוער ומוסדות לילדים ונוער בסיכון. עוד החליטה הממשלה כי בחינוך הרגיל תתקיים למידה מרחוק, ככל שהדבר יתאפשר.

ואולם, גורמים במערכת החינוך מזהירים כי סגר כה ארוך יפגע ברציפות הלימוד ובקשר עם התלמידים, וכן מפקפקים ביעילות הלמידה מרחוק באמצעות הזום. מועצת התלמידים הארצית אף מחתה על אי-יכולת התלמידים להתכונן לבחינות הבגרות כמו שצריך, זאת בהיעדר מתווה לימודים החסר מפגשים אישיים ומעקב של מורה אל מול תלמיד.

הילה סגל, עובדת השירות הפסיכולוגי הייעוצי, אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי העמדה המקצועית של השירות היא לא לסגור את מערכת החינוך. "יש אנשים שבפוזיציה שלהם צריכים לקבל החלטות, הם רואים את המתח בין הצרכים החינוכיים, הבריאותיים והכלכליים. הסיפור הוא למצוא דרך שהיא מתאימה".

לדבריה, על המערכות להבין את המשמעויות הרגשיות שבסגר. "גם הילדים, ההורים והצוותים החינוכיים החלו תהליך של פתיחת שנת לימודים, של הסתגלות. יש הרבה ילדים שמתחילים שנה ראשונה בבית הספר, שנה ראשונה בכיתה, מחנכת ראשונה, רכש חדש. כל החלקים של ההסתגלות הרגשית והלימודית מופרעת ומופסקת. השינויים האלה הם קטיעה".

עוד הוסיפה סגל, כי לרציפות ושגרה יש חשיבות, וסגר יקשה על רווחתו הנפשית של הילד. "אחד הדברים שחוקרים אומרים לנו שוב ושוב שרציפות ושגרה הם משמעותיים, יש לעשות חיבור בין מה שהיה למה שיהיה. כאשר השגרה מופרת וחוסר הוודאות נמשך זה משפיע על הרווחה הנפשית. הייעוץ הפסיכולוגי עובד באופן שוטף עם חוקרים בארץ ובעולם שמראים לנו שוב ושוב שגם בתקופות של קושי אפשר לשמור על רווחה נפשית", אמרה.

הפתרונות שהיא מציעה הם בין היתר סגר יומי, ליווי של מבוגרים תומכים והמשך שיגרה על ידי למידה מרחוק במקביל למפגשים פנים מול פנים. "כאשר הדברים הם בסחרחרת, לשינויים יש מחיר רגשי ופדגוגי, גם על הילדים וגם על המבוגרים. זה מתחיל מקשיים בלימודים ומצוקות משפחתיים. בשביל לראות את הילדים, לזהות אותם, צריך להיפגש איתם פנים מול פנים, במפגשים מקוונים חסרה לנו שפת הגוף, חסרים הדברים שבאמת רואים בשינוי של ההתנהגות לאורך זמן".

סגל מזהירה כי סגר ממושך יביא לקושי בזיהוי ואיתור מצוקות. "ממחקרים שעשינו על ילדים עם קשיים - בסגר הם החריפו. לילדים חסרי מעגלי תמיכה ובעלי מורכבות משפחתית וסוציו-אקונומית, אפשר לראות חרדה מאוד גדולה".

קולות נוספים המתנגדים לסגר הכללי באים ממנהלי בתי הספר, המדגישים את החשיבות שבקשר הבלתי אמצעי עם הילדים, וקוראים למקבלי ההחלטות להיוועץ עמם. לטענת מיכל גלבר, מנהלת בית הספר "יגאל אלון" בנתניה, סגר לא ימנע את הקורונה, הוא פשוט יעכב אותה בחודש. "אנחנו לא בעד סגירה של מערכת החינוך, לפחות באזור שאני מנהלת. הילדים צריכים להיות בבית הספר כי חשוב לנו הקשר איתם. אין סיבה שיילקחו ימי חופש מהורים עובדים שצריכים את הפרנסה".

לדבריה, לא לכל הילדים יש אמצעים טכנולוגיים ללימוד מהבית, מה שייצור פערים משמעותיים. "חשוב לנו לקדם את הלמידה של הילדים כי לא לכולם יש אפשרויות למידה ממוחשבות. זה גם הרבה פחות אפקטיבי ללמד בזום. ההוראה מרחוק לא אפקטיבית באותה מידה של הגעה לבית הספר, אנחנו צריכים לפגוש אותם פנים מול פנים, אחרת זה רק יגדיל את הפערים. אני מקווה שיקבלו החלטות שמונעות מתוך התייעצות עם מנהלים, גורמים מהשטח שבאמת חיים את היום-יום".

גלבר אף מתריעה על הסכנה שבחזרה ללימודים אחרי סגר ממושך. "אם המטרה היא להפחית את התחלואה, ילדים במיוחד בגילאי היסודי צריכים להגיע כל יום לבית הספר. ברגע שהתלמידים יצטרכו לחזור לבית ספר, הורים רבים יחששו להחזיר אותם. לדעתי הרבה הורים אחרי הסגר ישאירו את התלמידים בבית", אמרה.

למרות השעיית מערכת החינוך הרגילה, הפעילות במוסדות החינוך המיוחד ובמרכזים לנוער בסיכון יימשכו כרגיל בתקופת הסגר. אחת המתנגדות הבולטות למהלך היא דווקא מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, שטענה כי אין סיבה שמורים בחינוך הרגיל יישבו בביתם, בעוד הקולגות מהחינוך המיוחד, שמרביתם עובדים בערים אדומות, ייצאו לעבוד.

"לא יעלה על הדעת שכולנו נשב בבית, ורק עובדי הוראה בחינוך המיוחד יגיעו לבתי הספר ולגני הילדים", נכתב בהודעה מטעמה. "אם יש קורונה אז שכולם יהיו בסגר, ואם אין קורונה אז שכולם יתנהגו כרגיל. לא יכול להיות שדווקא בבתי ספר לחינוך מיוחד, שמרביתם בערים אדומות, הלימודים יפעלו כרגיל".

בניגוד לעמדת הסתדרות המורים, במשרד החינוך סוברים כי סגירת החינוך המיוחד אינה בריאה למציאות המורכבת של התלמידים במסגרת. לטענת רחל אברמזון, ראש אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך, ההדבקה בקרב החינוך המיוחד הייתה נמוכה. "אחוז התחלואה בחינוך המיוחד היה הנמוך ביותר כי הייתה הקפדה על כל הסוגיה של היגיינה. אנחנו לא מנהלים ויכוח עם הסתדרות המורים - חשוב להשאיר את המסגרות פתוחות ושמחה שזאת הייתה ההחלטה".

לדבריה, המשרד עובד על מתווה מוסדר שייתן מענה לילדים ולצוותי ההוראה בתקופת הסגר. "אנחנו אפשרנו כמה מודלים בתוך העניין, למדנו את זה מהפעם הקודמת. אי אפשר לסגור את מערכת החינוך המיוחד במדינת ישראל, זה לא בריא לאף אחד ותלוי גם במידת המורכבות של התלמידים וכיצד הם מתנהלים".

עוד אמרה כי המשרד קשוב לסוגיות וקשיים שעולים בתוצאה מהפעלת מערכת חינוך אחת והשבתה של אחרת. "אני קשובה לטענות על עבודה באופן מלא כאילו אין סגר. נכון, זה מייצר סוגיה שצריך להתייחס אליה ואנחנו באמת ניתן לכך מענה - מה עושים עם ילדי עובדי ההוראה שנשארים בבתים ומה עם הנגשת השירות בבית התלמיד עצמו - יש לנו על כך הסכמות עם השלטון המקומי".

אברמזון הדגישה כי מחויבותו של משרד החינוך הוא בראש ובראשונה לשמור על הצוותים החינוכיים ועל התלמידים במערכת החינוך המיוחד, ולספק להם שיגרה וסדר יום. "הדברים הללו משמעותיים לכל אחד מהתלמידים במדינת ישראל, ועל אחת כמה וכמה בקרב האוכלוסייה של החינוך המיוחד. אי אפשר לייצר טיפול ולימוד מרחוק לילד בחינוך המיוחד, אי אפשר לגמרי לנתק אותם. ברגישות אנו מנסים לייצר תשובות ומענות לאורך כל יום הלימודים, גם לצוותים החינוכיים".