הממשלה אישרה: סגר מיום שישי ב-14:00 למשך שלושה שבועות

לפי החלטת השרים, הלימודים יימשכו עד ערב ראש השנה. חברות במגזר הפרטי, למעט תיירות, מסחר וקבלת קהל, יפעלו בהתאם לתו הסגול. תפילות יתקיימו תחת הגבלות מיוחדות, ושר האוצר יגבש מתווה למגזר הציבורי. בתום הסגר יוחלט אם להאריך את המגבלות או לשוב לתכנית הרמזור

בווידאו: הצהרת ראש הממשלה על הסגר בחגים (צילום: לע"מ)

הממשלה אישרה היום (ראשון) הטלת סגר מרוכך ברחבי הארץ בתקופת החגים. הסגר יחל בערב ראש השנה, יום שישי הקרוב בשעה 14:00, ויימשך שלושה שבועות. עוד החליטו השרים כי מערכת החינוך תושבת החל מיום שישי, יומיים אחרי המועד שתוכנן מלכתחילה, כך שהלימודים יתקיימו גם בימים רביעי וחמישי. במהלך הסגר, תימשך פעילות החינוך המיוחד, כפרי הנוער, ומוסדות לילדים ונוער בסיכון.

חברות במגזר הפרטי, למעט תיירות, מסחר וקבלת קהל, יעבדו לפי מתווה התו הסגול, וללא הגבלה קשיחה במספר העובדים. זאת, בהתאם למתווה שגיבש שר האוצר ישראל כץ, בתיאום עם ראש הממשלה, שר הבריאות ושר הביטחון. העסקים החיוניים, כפי שהוגדרו בחודשים מרץ-אפריל, יישארו פתוחים. גיבוש מתווה העבודה במגזר הציבורי הוטל על כץ.

הסגר יימשך שלושה שבועות. עוצר בלוד (צילום: ניב אהרונסון)

חוזרים לסגר: רשימת ההגבלות שאושרה

  • יציאה מהבית למרחק של עד 500 מטרים
  • סגירת מערכת החינוך למשך 3 שבועות
  • איסור התקהלות של יותר מ-20 איש בשטח פתוח, ו-10 בחלל סגור
  • עסקים חיוניים, בהם מרכולים ופארמים, ימשיכו לפעול
  • המגזר הפרטי יעבוד בהתאם לתו הסגול, למעט תיירות, מסחר וקבלת קהל
  • מסעדות יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד
  • המגזר הציבורי יפעל במתכונת מצומצמת
  • תפילות בבתי הכנסת יתקיימו בהתאם למתווה ייעודי
  • תתאפשר פעילות ספורטיבית ליחידים

לפי המתווה המרוכך שאישרו השרים, בתום שלושת השבועות של הסגר, הממשלה תחליט בהתאם לנתוני התחלואה אם להאריך את תוקף המגבלות או לחזור לתכנית הרמזור. ועדה של ארבעה שרים בראשות נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ, תקבע נוהלים מפורטים יותר של ההגבלות השונות כגון פעילות ספורט.

אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מעריך כי העלות של צעדי הסגר עליהם הוחלט בישיבת הממשלה, תעמוד על כ-6.5 מיליארד שקלים. עלות צעדים אלה נמוכה בכשמונה מיליארד שקל ממצב של סגר מלא למשך אותה תקופה, במתכונת שהוצגה טרם המתווה המרוכך.

"ככל שהמשבר יימשך - הכלכלה תלך ותיחלש". מחאה נגד הסגר בבלפור, אתמול (צילום: ראובן קסטרו)

על פי גורמים בישיבת הממשלה, המתווה המרוכך הוצע לאור התנגדויות מצד שרים רבים וכן של נגיד בנק ישראל, הנוגעות לפעילות המשק ולעבודה במגזר הפרטי. זאת, לאחר שהמתווה הראשוני שהוצע לשרים כלל סגירה מלאה של המשק, פרט לעסקים חיוניים, וכן השבתת הלימודים כבר מיום רביעי.

במהלך הישיבה, שאל נתניהו את שר הבריאות יולי אדלשטיין ואת ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו מה דעתם לגבי השארת מספר העובדים במגזר הפרטי על 30%-40%, כפי שהיה בחודשים מרץ ואפריל - במקום לסגור את המשק באופן מוחלט.

מוקדם יותר הבהיר אדלשטיין כי "אין מנוס מקיום סגר". לדבריו, "מלבד שינויים קוסמטיים כאלה ואחרים, לא אאפשר משא ומתן על התכנית. אני אומר כבר בתחילת הדיון בצורה ברורה - אם התכנית לא תתקבל אמשוך אותה ולא אביא תכניות חלופיות. המשמעות תהיה שהחל מיום שלישי הקרוב לא תהיה כל הגבלה על הציבור".

ממונה הקורונה הדגיש כי "הגענו כבר ל-60 יישובים אדומים. זו גם אוכלוסייה כללית ולא רק יישובים ערביים וחרדיים. תכנית הרמזור כבר לא אפקטיבית".

מנגד, כמה שרים הביעו התנגדות לאישור סגר. שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו על התפטרות מתפקידו כשר בעקבות ההחלטה המסתמנת על סגר. שר האוצר ישראל כץ ושר החינוך יואב גלנט הודיעו כי יצביעו נגד סגר כולל. בנוסף אליהם, גם שר הכלכלה עמיר פרץ אמר כי יתנגד בהצבעה.

"הפיתרון המשולב להורדת התחלואה ומניעת קריסה כלכלית הוא סגר לילי למשך חודש ימים, עם איסור התקהלות במשך כל היום ואכיפה משמעותית", אמר פרץ. "אם ניכנס לסגר מל א- כ-150 אלף עובדים יתווספו לכ-450 אלף שנמצאים בחל"ת. אנו חייבים לבנות מתווה פיצוי ידוע מראש. אסור לנו להסתכל רק על הורדת התחלואה, שהיא חשובה מאוד - מבלי להסתכל על שמירת הכלכלה והמשק הישראלי".

שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר כי "המצב הרבה יותר גרוע ממה שנראה. צריך סגר מהודק כמו באפריל. ככה הגענו למצב של 20 חולים ביום". השר הציע שהסגר יתחיל בשישי בלילה אחרי ארוחות החג ולאפשר ארוחות משפחתיות עד עשרה משתתפים.

יצביעו על החמרת ההגבלות. מחסומים בכניסה לעיר אלעד (צילום: לירן לוי)

ראש הממשלה החליפי בני גנץ אמר במהלך הישיבה כי הוא תומך במודל סגר שיאפשר עבודה במתכונת של 30% במגזר הפרטי, תוך מתן פיצוי הולם. "אנו חייבים לעמוד בהבטחה , אם נגביל - נפצה", מסר. לדבריו, "בדיוק כמו שבמלחמה נותנים לשיקולים הביטחוניים להוביל, במערכה הזו צריך לתת לשיקולים הבריאותיים להוביל. אנחנו צריכים לתת גז על המימוש של מתווה הפיצויים הקיים ואם צריך לבצע בו התאמות". בנוסף, גנץ הציע למנות ועדה של ארבעה שרים שתבחן את ההחלטות הנקודתיות והדיוקים הנגזרים מהכרעת הממשלה.

גם שר הפנים אריה דרעי אמר בישיבה כי יש לאפשר למשק לעבוד בשבועיים הראשונים, במתכונת מצומצמת של 30%-40%, כפי שהיה בחודשים מרץ ואפריל. "אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לשמור על הענפים שמניעים את המשק", טען דרעי בישיבת הממשלה. "אני גם תומך בהמשך לימודים השבוע בימים רביעי וחמישי, וביום שישי להתחיל את הסגר בשעות הצהריים כדי לאפשר לתושבים להתארגן לתחילת הסגר בשישי".

השרה לנושאים אסטרטגיים, אורית פרקש הכהן, מסרה כי היא שמחה על התיקונים במתווה הסגר, אך יש צורך גם בתכנית יציאה. "הועברו למערכת הבריאות מיליארדי שקלים שכללו תוספות של כוח אדם ואלפי מיטות. מה שאומרים במערכת הבריאות הוא מדאיג, שצוואר הבקבוק הוא 800 חולים קשים, אחרי שעברו אליהם מיליארדים", אמרה. "מערכת הבריאות צריכה להציג תכנית ביצוע להכשרת צוותים. זה חלק קריטי בתכנית היציאה. אנחנו יכולים לצאת מהסגר ולמצוא את עצמנו שוב בתוך גל שלישי".

עוד בוואלה! NEWS

ליצמן התפטר מהממשלה בגלל ההחלטה המסתמנת על סגר

לכתבה המלאה

לקריאות השרים לרכך את המגבלות על המשק הצטרף גם נגיד בנק ישראל, אמיר ירון. הוא אמר כי אין מנוס מהטלת מגבלות בשל העלייה בתחלואה, אך אין צורך שיהיו קשות יותר מבמרץ-אפריל. "אני לא תומך בסגר כלכלי עיוור, צריך סגר חכם", אמר ירון. "נתחיל בצמצום ל-30% מהמשק. זה שאנחנו בסבב שני מראה שבלי עצירת ההתפשטות יהיו סבבים אינסופיים. ככל שהמשבר יימשך - הכלכלה תלך ותיחלש".

מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אמרה בישיבת הממשלה כי סגר מלא יעלה 30 מיליארד שקלים למשק. בנוסף, היא ציינה כי אם המשק יפעל במתכונת מצומצמת של 30% מהעובדים, העלות תפחת ב-15 מיליארד שקלים.

בנוסף, כמה ממנהלי בתי החולים נתנו סקירה בפני השרים. מנהלי בתי החולים רמב"ם ושערי צדק אמרו לשרי הממשלה כי הם מתקרבים למצב של אי ספיקה ונאלצים להתחיל להעביר חולים לבתי חולים אחרים. לעומתם, מנכ"ל בילינסון והמשנה למנכ"ל שיבא תל השומר אמרו כי לא קרובים לקריסה ושאין צורך בסגר בשלב זה.

המסעדות ייסגרו לקבלת קהל, אך יתאפשרו משלוחים (צילום: אי-פי)

חלק מההשרים אף הביעו זעם על כך שלא יוטלו מגבלות לא על הפגנות. "למה אוסרים תפילות אבל לא אוסרים הפגנות?", אמר השר לביטחון פנים אוחנה בישיבה. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הסביר כי לפוליטיקאים אסור לעסוק בכלל בסוגיית הגבלת ההפגנות, וכי זכות המחאה היא זכות דמוקרטית שאסור לפגוע בה. הוא ציין כי הסמכות להחליט לגבי ההפגנות היא של המשטרה.

השר דודי אמסלם תקף את מנדלבליט: "כל מה שמעניין אותך זה הפגנות ולא בריאות הציבור. איך אתה משווה את קיום ההפגנות לקיומה של הכנסת?". אדלשטיין התערב וקרא להפסקת הדיון בנושא. "שאנשי המקצוע יכתבו את ההמלצות שלהם", אמר. "בשום צורה לא אהיה מעורב בדיונים האלה כי זו לא החלטה פוליטית אלא רפואית".

מ"מ מפכ"ל המשטרה מוטי כהן שהשתתף בישיבה, השיב כי "אני לא קובע מדיניות לגבי מחאות. ההחלטה מונחת לפתחו של הדרג המדיני, ואני מצפה לקבל מתווה ברור". כהן הדגיש כי "לפיזור הפגנה של אלפי משתתפים יש משמעויות לא פשוטות, ופעולה זו כרוכה גם בנפגעים. השוטר בקצה צריך לקבל הנחיות ברורות לא מתפקידו לקבוע מי יפגין ומי לא".

ההצעה הראשונית שעלתה לדיון בממשלה

על פי מתווה הסגר הנוקשה שהוצג בתחילה לשרים, השלב הראשון נמשך כשבועיים. בשלב השני היו אמורות לחול הגבלות דומות במשך כשבועיים נוספים, בהתאם למצב התחלואה. לאחר מכן, בשלב השלישי, הפעילות הייתה צריכה להתקיים באזורים השונים בהתאם לרמת התחלואה ולפי מתווה הרמזור.

ההצעה כללה הגבלת יציאה ממקום המגורים ברחבי הארץ לעד 500 מטרים מהבית בשלב הראשון. זאת, בנוסף לסגירת מערכת החינוך, לרבות מערכת החינוך המיוחד והפנימיות, תוך למידה מרחוק ככל שיתאפשר.

עוד כלל המתווה סגירת "כלל העסקים מקבלי הקהל, המסחר, התרבות, בילוי ופנאי ותיירות פנים, למעט שירותים חיוניים, מקום למכירת מזון, בית מרקחת, מכון אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה, חנות למוצרים חיוניים לתחזוקת הבית, מוצרי תקשורת, שירותי תקשורת ואביזרים רפואיים". לפי ההצעה, ניתן לרכוש אוכל מחוץ לבית העסק, בשירות משלוחים או טייק-אוויי.

זאת, בנוסף לצמצום התחבורה הציבורית כך שיימנע מעבר של בני אדם ממקום למקום, להוציא הגעה וחזרה של עובדים ממקומות חיוניים.

בתי הספר ייסגרו החל מיום רביעי. בית הספר פסגות בראש העין (צילום: ראובן קסטרו)

במסגרת ההצעה, השרים היו אמורים להצביע על סגירת בתי הספר החל מיום רביעי הקרוב. עם זאת, נשמעה ביקורת ציבורית בנושא זה. בין המסתייגים למהלך היה השר גלנט, שקרא להתאים את המועד לתחילת הסגר הכללי. "מערכת חינוך פעילה חיונית לכל ילד ולכל משפחה ומהווה תנאי בסיסי להפעלת המשק בישראל. אסור לגרום לפגיעה בחינוכם של ילדי ישראל", כתב.

בשלב השני צפויות היו לחול הגבלות זהות, מלבד היציאה ממקום המגורים למרחק של עד 500 מטרים, שהייתה מתבטלת. עם זאת, נכתב בהצעה, ייקבעו "הגבלות מסוימות" במרחב הציבורי.

דוח אמ"ן: תפילה ממושכת וצפופה בחלל סגור - מסוכנת

בתוך כך, דוח אגף המודיעין של צה"ל המתפרסם היום מתריע מהתפילות בבתי הכנסת במהלך החגים. "ערב חגי תשרי, חשוב לציין כי הסיכון הכרוך בהצטופפות ותפילה לזמן ממושך בחלל סגור כבתי כנסת, בפרט ביישובים אדומים, צפוי להוביל להרחבת ההדבקה, ובהמשך להגדלת התחלואה הקשה והתמותה. לפיכך, יש להתאים את מגבלות השהות בחללים סגורים באופן דיפרנציאלי, תוך מתן משקל גם לאופי הפעילות המתקיימת בהם (בנוסף למאפיינים פיזיים, כגון גודל החלל ומספר השוהים בו)", נכתב בדוח.

דוחות מרכז המידע והידע מופקים מדי יום בידי אגף המודיעין בצה"ל על בסיס נתוני התחלואה של משרד הבריאות. המסמכים נעשים לבקשת משרד הבריאות, אולם לדברי המנכ"ל פרופ' חזי לוי, המלצותיהם נשקלות לצד אלו של גורמים אחרים. חרף העובדה שמדובר במסמך רשמי הוא אינו מתפרסם על ידי משרד הבריאות או צה"ל, ומודלף לתקשורת על ידי גורמים שונים. מבדיקת וואלה! NEWS עלה כי אף גוף מהשניים לא מוכן לקחת אחריות על פרסומו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully