היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין, הוא שאישר למשטרה להתחיל להפעיל באופן מבצעי את מערכת "עין הנץ", בכפוף לקידום חוק שיסדיר את השימוש במערכת, ובעיקר יעגן את המגבלות על הפעלתה. מאז חלפו חמש שנים בהן מערכת המצלמות החכמות לזיהוי לוחיות רישוי נפרסה ברחבי הארץ - אך חוק עדיין אין. לדברי משרד המשפטים, גיבוש תזכיר החוק "נמצא בשלבים מתקדמים".
עין הנץ היא מערכת של מצלמות חכמות שיכולות לקרוא לוחיות רישוי בסביבתן, להשוות את מספרי הרישוי למאגרים כמו מאגר כלי הרכב שדווחו כגנובים, ולהתריע עליהם בזמן אמת. כפי שנחשף בתחקיר וואלה! NEWS, המערכת גם שומרת תיעוד של כלי הרכב שצולמו על ידה, ובכך יוצרת מאגר מידע על תנועות של אזרחים שלא עברו כל עבירה, ואפילו אינם חשודים בדבר, רק למקרה שרכבם יהיה מעורב בעבירה בעתיד. למרות הפגיעה החמורה בפרטיות האזרחים, השימוש במערכת לא עוגן בחוק.
אל תפספס
לאחר פרסום תחקיר וואלה! NEWS פנתה האגודה לזכויות האזרח למשטרה, ודרשה להפסיק את השימוש בעין הנץ. במשטרה השיבו בימים האחרונים כי "להפעלת המערכת קדמה עבודת מטה ארוכה ויסודית, בה נבחנו כלל המשמעויות הנוגעות לשימוש בה, ובכלל זה המגבלות המשפטיות הנחוצות לשם שמירת האיזון בין הזכות לפרטיות לבין האינטרסים הציבוריים שבהצלת חיים, אכיפת חוק, מניעת עבירות וגילוין ושמירת שלום הציבור ובטחונו".
על פי המשטרה, גובשה "תפיסת הפעלה מחמירה" של המערכת לרבות כללים שהגדירו לכמה זמן ייאגר המידע, מי רשאי להשתמש בו ולאיזה מטרות. עוד נמסר בתגובת המשטרה כי תחילת השימוש במערכת, וכן אותה תפיסת הפעלה, אושרו על ידי "גורמי משרד המשפטים, על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה".
"תזכיר החוק נמצא בשלבים מתקדמים"
בעקבות תשובת המשטרה העבירה וואלה! NEWS למשרד המשפטים שורת שאלות לגבי האישור שניתן להפעלת המערכת. מתברר שבסוף אוקטובר 2015 סברו במשרד שהפעלת המערכת אינה מנוגדת לחוק, ולכן אישרו למשטרה להשתמש בה, בכפוף למגבלות שונות שבמשרד המשפטים סירבו לפרט.
במשרד המשפטים סברו אז כי "נוכח רגישות העניין, יהיה ראוי לעגן את ההסדר להפעלת המערכת ומגבלות השימוש בה בחקיקה ראשית". עוד הוסיפו בתגובת המשרד כי "תזכיר החוק בעניין, כמו גם לגבי שימושים נוספים במצלמות, עליו אנו שוקדים, בשיתוף עם משטרת ישראל, נמצא בשלבים מתקדמים".
ביוני האחרון קרא גם בית משפט השלום בירושלים להסדיר את השימוש במערכת. השופט נאיל מהנא כתב כי "ניסיונה של המשטרה לשמור חיסיון על 'המערכת' נראה תמוה". לדבריו, "אין ספק כי היא תורמת רבות לאכיפת החוק, על ידי גילוי עבריינים והוכחת אשמתם, מניעה וסיכול של עבירות. עם זאת, מדובר ב'מערכת' שעוצמותיה הרבות מעלות חשש כי שימוש לא מבוקר בה עלול לגרום לפגיעה בזכויות יסוד לרבות בזכות לפרטיות". השופט מהנא אף הוסיף כי ללא הסדרה בחוק, ראיות שהושגו באמצעות המערכת עלולות להיפסל בעתיד.
"אנו מברכים על הודעת המשטרה, שתפעל לקדם חוק להסדרת השימוש ב'עין הנץ'", מסר עו"ד אבנר פינצ'וק, מהאגודה לזכויות האזרח, "אך סבורים שיש להקפיא את השימוש במערכת עד שחוק כזה יעבור, וכמובן בכפוף להגבלות שיקבעו בחוק. בחברה דמוקרטית נהוג תחילה לקבוע בחוק את טיב השימוש שייעשה באמצעים שפוגעים בפרטיות. לא קובעים עובדות בשטח כדי 'לתפור' את החוק בהתאם להן, אלא עושים זאת רק לאחר דיון מושכל בכנסת ובציבור. חקיקה אינה שלב פורמלי שמצלם את העובדות שנקבעו בשטח. חקיקה היא תוצר של דיון דמוקרטי על מה שמותר ומה אסור למשטרה לעשות בכל הנוגע למעקב אחר אזרחים".