בכירים במח"ש לבית המשפט: "המחלקה משותקת כמעט לגמרי"

בכירים במח"ש מעלים טענות קשות על התנהלות המחלקה, וזאת במסגרת עתירה שהגיש היום (רביעי) רפ"ק דובי שרצר - ראש זרוע החשיפה ביחידה. בין היתר טוען סגן ראש המחלקה, עו"ד משה סעדה, כי ראש המחלקה הנוכחית - עו"ד קרן בר מנחם - מידרה אותו מדיונים והנחתה את ראשי הצוותים לא לפנות אליו בנושאי חקירות. סעדה אף מעיד על ירידה חדה במספר כתבי האישום שהגישה המחלקה בשנתיים האחרונות, ועל ירידה במספר החקירות המורכבות שבהן נעשה שימוש בהאזנות.

שרצר, חוקר משטרה ותיק, הושאל למח"ש בשנת 2014. הוא טוען כי הובטח לו על ידי מפקדיו, בתיאום עם אגף משאבי אנוש במשטרה, שאם יעבור שנת ניסיון מוצלחת במח"ש וקורס פיקוד ומטה, הוא יקודם לדרגת סגן ניצב. ואולם ההבטחה לא מומשה. לטענת שרצר זאת משום שתפקד טוב מדי בשנת הניסיון, והוביל חקירות נגד שוטרים וקציני משטרה בכירים. היום הוא פנה לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי שיכפה את קיום ההבטחה שניתנה לו.

העתירה נתמכת בתצהירים של סגן ראש מח"ש המכהן, סעדה, של ראש מח"ש הקודם, אורי כרמל, ושל נצ"מ בדימוס שפרה שמר - שבתפקידה האחרון הושאלה למח"ש ושימשה ראש תחום הניהול וכוח האדם במחלקה. התצהיר שמעלה את הדברים החמורים ביותר הוא זה של סעדה, בוודאי על רקע היותו בכיר שעדיין מכהן בתפקידו במחלקה.

לדברי סעדה, כראש צוות חשיפה הוביל שרצר חקירות רבות, ובהן של רוב חברי סגל הפיקוד הבכיר של המחלקה - לרבות סגן המפכ"ל ניסים מור, ראש להב 433 רוני ריטמן, ראש אגף התנועה ברונו שטיין ועוד מפקדי מחוזות ובכירים אחרים. "חקירות רגישות אלה יצרו מתח קיצוני בין בכירי משטרת ישראל למח"ש", מעיד סעדה.

לדברי סגן ראש מח"ש, שרצר אכן יצא לקורס הפיקוד והמטה כפי שתוכנן, בתום שנתו הראשונה במחלקה, וסיים אותו בהצלחה. בהמשך לכך פנה סגל מח"ש לאגף כוח האדם של המשטרה וביקש להעלותו בדרגה - אלא שהבקשה סורבה. לדברי סעדה, הסיבה הייתה "מלחמת חורמה אישית מצד המפכ"ל דאז רוני אלשיך במח"ש בכלל ובדובי בפרט".

הן סעדה והן כרמל מעידים כי שני התיקים שיצרו את המתח הרב ביותר היו פרשת רוני ריטמן ופרשת אום אל חיראן. מח"ש המליצו להעמיד לדין את ניצב ריטמן בגין מעשה מגונה, אולם היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה דאז שי ניצן החליטו לסגור את התיק. מאוחר יותר קבע בג"ץ כי על ריטמן לעזוב את המשטרה.

בפרשת אום אל-חיראן סברה מח"ש, בניגוד להצהרות של אלשיך ושל השר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן, כי אין מדובר בפיגוע טרור. עמדה זו התאימה גם לעמדת שב"כ. לצד זאת המליצה מח"ש לחקור באזהרה את השוטר היורה, אולם פרקליט המדינה דחה המלצה זו.

כרמל מספר כיצד יום אחד, כשנאלץ לעבוד מביתו בעקבות מחלה, הגיע אליו המפכ"ל דאז אלשיך. המפכ"ל לשעבר התלונן על אנשי מח"ש, ובייחוד על שרצר, ואף הציג לכרמל סרטון ערוך מחקירתו של נצ"מ אילן סרדל, בטענה שבתנועות הגוף שלו ביצע מעשים מגונים תוך כדי החקירה.

כרמל אומר כי לא מצא בדברים הצדקה לנקוט צעד כלשהו נגד שרצר. סעדה, ששמע ממנו את הסיפור בזמן אמת, אומר כי ראש מח"ש סיפר לו שהמפכ"ל אמר: "אתה הרי יודע שאני מתמחה בפירוק ארגונים עוינים", בהתכוונו למח"ש. לדברי סעדה, הוא התלונן בעניין לפרקליט המדינה שי ניצן, שלא עשה דבר.

לדברי כרמל, מאז חקירת ריטמן חלה הידרדרות ביחסי המשטרה ומח"ש, לרבות ירידה דרמטית בהעברת מידע מודיעיני הנוגע לעבריינות של שוטרים. עוד טוען כרמל כי באותה תקופה שינתה המשטרה את מדיניותה בנוגע לשוטרים חשודים והחלה להשאירם בתפקיד או אף לקדמם, גם כשהיו נגדם ראיות ממשיות לביצוע עבירה. סעדה מעיד כי בפרשת אום אל חיראן הפעיל אלשיך לחצים על מח"ש. הוא מספר כי עוזר המפכ"ל דאז, תנ"צ עופר שומר, שלח לו בטעות הודעה שנשלחה אליו מאלשיך, ובה נכתב: "תיכנס בסעדה".

על רקע היחסים העכורים נערכה בפברואר 2017 ישיבה בלשכת היועמ"ש. באותה ישיבה, לדברי סעדה, דרש אלשיך לערוך שינוי מבני במח"ש, ולהפריד את מערך החקירות ומערך הפרקליטות במחלקה. לדבריו, באותה ישיבה אלשיך "הלין בכזה" כי שרצר הקליט אותו, "ובכך ניסה להשחיר את פניו בפני היועמ"ש ופרקליט המדינה". סעדה חש כי היועמ"ש ופרקליט המדינה אפשרו לאלשיך להשתלח בו ובאנשי מח"ש, ולא גוננו עליהם, והפגישה התפוצצה.

עוד כותב סעדה כי כל האירועים התרחשו בתקופה הרגישה בה התנהלו חקירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מה שלדבריו העניק למפכ"ל מעמד חזק מהרגיל בקרב בכירי הפרקליטות. ביולי 2017 טען ראש מח"ש כרמל בפני פרקליט המדינה כי המשטרה, בראשות המפכ"ל, פעלה להטיל מורא על אנשי מח"ש, כולל ניסיונות לאיסוף מידע על שרצר וסיכול העלאתו בדרגה.

כרמל פרש בנובמבר 2017, ובמאי 2018 נכנסה לתפקידה מחליפתו, ראשת מח"ש הנוכחית קרן בר מנחם. לדברי סעדה, בר מנחם "פעלה במהירות לממש את המלצותיו ואת דרישותיו של המפכ"ל דאז ולהפריד בין אגף החקירות לפרקליטות במח"ש". ואכן בר מנחם התגאתה בעבר בפומבי בפעולתה זו, שלדבריה נעשתה מטעמים עניינים ואף הכרחיים. אלא שסעדה טוען כי מהר מאוד מצא עצמו, "כנציג 'מח"ש הקודמת'", ממודר מדיונים אודות הפרדת האגפים.

סעדה, כאמור, טוען כי בתקופתה של בר מנחם בראש המחלקה ירדה משמעותית כמות כתבי האישום שהוגשו, והחקירות בהן נעשה שימוש בהאזנות סתר. שרצר כותב בכתב התביעה מילים חריפות אף יותר. "במהלך כהונתה של בר מנחם חדלה המחלקה כמעט לחלוטין מליזום חקירות", כותב החוקר הבכיר ומוסיף: "הימנעות מיוזמות פירושה שיתוק כמעט מוחלט של פעולות מח"ש ובמיוחד שיתוק כמעט מלא של בדיקה נגד גורמים בכירים במשטרת ישראל".

עו"ד עודד סבוראי, ממשרד סבוראי-שחם-שביט המייצג את שרצר, מסר כי "עצוב להיווכח שמשטרת ישראל, בגיבוי מלא של פרקליטות המדינה, מסמנות לחוקרי מח"ש שאל להם לחקור במרץ את בכירי משטרת ישראל, וכי מי מהם שלא יבין את הרמז, קידומו יסוכל. רפ"ק דובי שרצר, קצין חקירות מעולה, שלא הבין את הרמז וחקר את בכירי המשטרה בשקידה וללא משוא פנים, משלם מחיר כבד על יושרתו".

לדבריו, "הגיע הזמן לעשות לזה סוף. רפ"ק שרצר הרוויח בעמל רב, ביושר ובמקצועיות את הזכות להיות מקודם לדרגת סגן ניצב. אנחנו תקווה ואמונה שבשעה שיתר המערכות קורסות, בית המשפט יורה להן את דרך הישר".

ממח"ש נמסר בתגובה כי "התביעה טרם הועברה לפרקליטות כנדרש, אך לא מפתיע שהיא כבר הועברה לתקשורת. בימים אלה מתפרסמות טענות שונות ומופרכות בעניינים הקשורים במח"ש. מאחורי תביעה זו עומדים גורמים ממורמרים שלא קודמו, כל אחד מסיבותיו, המבקשים לפגוע בהמשך התקדמותה של מח"ש. התביעה מצטרפת לגל הפרסומים הכוזב, ולא בכדי. הטענות בתביעה ייענו במסגרת ההליך. ככל שאכן הטענות הן אלה המתוארות בפנייתכם, הרי שמדובר בסילופים וחצאי אמיתות".