הנחיה חדשה תקבע: מתי יועמדו לדין שוטרים שהשתמשו בכוח לא סביר

המשנה לפרקליט המדינה הבהיר את מדיניות התביעה והחקירה כלפי עבירות אלימות של שוטרים, וקבע מתי יש לנקוט נגדם בהליכים משפטיים או משמעתיים. לפי ההנחיה, אלימות כלפי חסר ישע או בחדר החקירות, וכן אלימות ממניע גזעני יטו את הכף לכיוון הליך פלילי

בווידאו: שר המשפטים והיועמ"ש מציגים את הרפורמה במח"ש (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: ניר חן)

פרקליט מדינה הוציא הנחיה חדשה שאמורה לעשות סדר ולהגביר את השקיפות באחת הסוגיות הנפיצות ביותר עמה מתמודדת מח"ש - להבהיר את מדיניות התביעה והחקירה של שוטרים שעשו שימוש בכוח שלא כדין. על ההנחיה חתום כרגע המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, והיא תיבחן מחדש כשייכנס לתפקידו פרקליט מדינה חדש. "שוטרים, להבדיל מעובדי ציבור אחרים, מצוידים בסמכות החריגה שעניינה שימוש בכוח לצורך מילוי תפקידם על פי דין", נכתב בפרק בהנחיה שכותרתו "מורכבות הסוגיה".

"ישנם מצבים בהם השוטר אינו יכול לבצע משימה שהוטלה עליו, בלא שימוש באמצעי חריג זה", כתב פרקליט המדינה בהנחיה החדשה שפרסם. "ואולם, שימוש לרעה באמצעי זה, ובכלל זה שימוש בכוח ללא סמכות כדין או במידה החורגת מהנדרש בנסיבות העניין, הוא כמובן מעשה אסור החותר תחת שלטון החוק". עוד נכתב כי "ברור כי על התווך בין אי שימוש בכוח כלל, לבין שימוש לרעה בסמכות זו עד כדי הגדרת המעשה כפלילי, מצויים מצבי ביניים רבים, בהם עיקר השאלה היא מידתיות השימוש בכוח".

המשנה לפרקליט המדינה הנחה כי חקירה תיפתח רק כשיש חשד סביר לשימוש בכוח שלא כדין על ידי השוטר. הוא אף הזהיר מפני תיוג אוטומטי של כל שימוש בכוח על ידי שוטר כחשד סביר לביצוע עבירה, כדי לא ליצור "אפקט מצנן" שירתיע שוטרים מלבצע את עבודתם. במקרים בהם יש ספק, מורה ההנחיה לבצע בחינה ראשונית, רק כדי להחליט האם יש הצדקה לפתוח בחקירה.

משרדי מח"ש (צילום: נועם רנקין פנטון, פלאש 90)

המשנה לפרקליט המדינה הנחה כי חקירה תיפתח רק כשיש חשד סביר לשימוש בכוח שלא כדין על ידי השוטר. הוא אף הזהיר מפני תיוג אוטומטי של כל שימוש בכוח על ידי שוטר כחשד סביר לביצוע עבירה, כדי לא ליצור "אפקט מצנן" שירתיע שוטרים מלבצע את עבודתם. במקרים בהם יש ספק, מורה ההנחיה לבצע בחינה ראשונית, רק כדי להחליט האם יש הצדקה לפתוח בחקירה.

עוד בוואלה! NEWS

בג"ץ למח"ש: אם יש תלונה ששוטר היכה אזרח - צריכים לחקור

לכתבה המלאה

לאחר שלב הבחינה הראשונית יכולים אנשי מח"ש לגנוז את התלונה מכמה נימוקים: אם נסיבות האירוע אינן מגבשות חשד סביר לביצוע עבירה, אם מדובר במקרה שבו קמה לשוטר סמכות להשתמש בכוח והכוח שהופעל היה סביר, או אם השימוש בכוח נעשה במהלך פעילות מבצעית ונבע מטעות סבירה בשיקול הדעת של השוטר "ולא חרג מן המותר, בהתחשב בטעות הסבירה".

בנוסף לכך, מח"ש יכולה להחליט ש"נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה". זאת, למשל, אם נפגע העבירה מסרב לשתף פעולה עם החקירה, או במקרים שאינם חמורים אם ההערכה היא שלא ניתן יהיה להגיע לראיות שיאפשרו הגשת כתב אישום. גם כשמדובר באירוע מינורי, או בתלונה שהוגשה זמן רב לאחר המקרה וללא הסבר סביר, ניתן יהיה לסגור את התיק מבלי לפתוח בחקירה.

מעצר מפגין במחאה בירושלים (צילום: ראובן קסטרו)

לאחר שבוצעה חקירה ונמצא כי נעשה שימוש בכוח שלא כדין, על מח"ש להחליט אם להפנות את המקרה לדין פלילי או לדין משמעתי. העובדה שהעבירה המשמעתית של "שימוש בכוח בלתי סביר" דומה מאוד לעבירת התקיפה במשפט הפלילי, משאירה למח"ש מקום לשיקול דעת - וההנחיה נועדה לשרטט קווים מנחים למקרים אלה.

עם זאת, כמו רוב ההנחיות של פרקליט המדינה, המסמך מפרט באופן כללי את השיקולים שעל הפרקליט המטפל בתיק לשקול, ולא מספק בהכרח קווים ברורים להכרעה בכל מקרה. כך למשל, אם לשוטר היתה סמכות להפעיל כוח, אך "השימוש בכוח חרג מן הסביר במידה משמעותית" - ככלל, יועמד השוטר לדין פלילי. אם החריגה מהפעלת הכוח הסבירה היתה "במדיה שאינה משמעותית", ככלל יועמד השוטר לדין משמעתי ואם החריגה היתה מינורית, יש לשקול את גניזת התיק בעילה שהוא אינו מתאים להעמדה לדין.

במקרים בהם שוטר עשה שימוש בכוח מבלי שהיתה לו סמכות לכך, הכלל הוא כי הוא יועמד לדין פלילי. עם זאת, אם מדובר בהפעלת כוח לא משמעותית או בטעות בשיקול הדעת של השוטר, ניתן יהיה להסתפק בדין משמעתי, ולעתים אף לגנוז את התיק.

שוטר שעשה שימוש בכוח בלי סמכות לכך - יועמד לדין פלילי

באופן כללי, ההנחיה מציינת שורה של מצבים שבהם תגבר הנטייה להעמיד את השוטר שהשתמש בכוח לדין פלילי. למשל, אם הופעל כוח כלפי מתלונן לאחר שנעצר או נוטרל, כשהמתלונן היה אזוק ובמשמורת במתקן משטרתי, או שהשימוש בכוח בוצע במהלך חקירה בחדר חקירות. בנוסף לכך, יטו במח"ש לבחור במסלול הפלילי כששוטר הפעיל כוח כלפי מתלונן חסר ישע, בעל מוגבלות או קטין, כשהשימוש בכוח היה משפיל או כשננקט ממניע גזעני או תוך אפליה. מקרים נוספים שיגבירו את הסיכוי להעמדה לדין פלילי, הם כאשר הפעלת הכוח היתה ממושכת, או לוותה באיומים ואלימות מילולית מצד השוטר.

ברקע פרסום ההנחיה, עומדת עתירה לבג"ץ שהגישה עמותת "הצלחה", באמצעות עורכי הדין סתיו סער ואלעד מן. העתירה ביקשה לאלץ את משרד המשפטים לגבש ולפרסם הנחיות סדורות, שיבהירו את אמות המידה לניתוב עניינם של שוטרים שנחקרו כחשודים להליך משמעתי או פלילי.

בחודש שעבר הודיעה המדינה לבג"ץ כי פורסמה הנחיה כללית בעניין העמדה לדין של עובדי מדינה בעבירות מין, וכן פרסמה נוהל של מח"ש שנוגע להעמדה לדין של שוטרים שדיווחו דיווחי כזב. ההנחיה שפורסמה אתמול לגבי שימוש בכוח על ידי שוטרים, היא השלישית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully