"רוצה לשחק? תשלחי תמונת עירום": הצד האפל של עולם הגיימינג בישראל

השפלות, קללות והטרדות מיניות - כל אלו הם חלק מהצד האפל של עולם משחקי הרשת, אליו נחשפות נשים ברחבי העולם ובישראל. רבות מהן מדווחות כי במהלך המשחקים עצמם, הן נאלצות לספוג עלבונות קשים על רקע מגדרי ולעתים אף איומים באונס.

ענף המשחקים המקוונים, המאפשר ריבוי משתתפים מרחבי העולם, התפתח בשנים האחרונות לכדי תעשייה המגלגלת מילארדים. בעולם ובישראל מוקמת קבוצות מקצועיות שלעתים אף נהנות מחסויות מסחריות, בדומה לענפי ספורט מקצועיים. אולם אופיים של המשחקים, המאפשר שיחות אודיו בין השחקנים המרוחקים, יוצר אווירה המעודדת התבטאויות קשות תוך התחבאות מאחורי המקלדת.

בישראל ובעולם טרם הוגשו כתבי אישום בנושא הטרדות בעולם משחקי מחשב, אך בעולם ניתן למצוא לא מעט עדויות על הטרדות מצד שחקנים מוכרים, המשדרים תוך כדי משחק (סטרימרים) כמו SayNoToRage, שבעבר דווח כי חמש נשים טענו כי תקף והטריד אותן. השחקן, בעל קהל אדיר של 41 אלף עוקבים, פרסם התנצלות ביוטיוב ובדף הטוויטר שלו, שזכתה ל-147 אלף צפיות.

בדומה לחו"ל, גם בישראל מצטברות עדויות על הטרדות מצד שחקנים כלפי נשים. "בפעם הראשונה והאחרונה ששיחקתי אונליין, דיברתי בקול רם וישר קיבלתי מבול של קללות: 'זונה, לכי למטבח' והייתי מבועתת", סיפרה לירון אפריאט, גיימרית בת 33. "הרגשתי נורא. איומים, ודברים של 'אני אבוא ואאנוס אותך' וזה היום הסטנדרט לצערי".

חברת האנליסטים Mordorintelligence מעריכה כי ב-2020 הכניס עולם הגיימינג כ-165.4 מיליארד דולר ועד שנת 2025 הוא צפוי לגדול בכ-9% בשנה עד לשווי של כ-256.97 מיליארד דולר. אלו סכומי כסף אדירים, שגורמים לחברות ענק כמו לוג'יטק, Razer, SteelSeries להמר על עולם הגיימינג ולהשיק מוצרי עזר בקצב מסחרר.

בעולם ובישראל התאגדו קבוצות של ממש, שזוכות לחסויות מחברות ענק, בדומה לקבוצות כדורגל. עבור רבים מדובר בפרנסה ועבודה במשרה מלאה, כשהם מתפרנסים מפרסומות ביוטיוב ומתחרויות כמו זו הנערכת במשחק הפורטנייט, בה ניתן לזכות במיליוני דולרים.

בעולם הגיימינג קיימים שני סוגים של משחקים: אונליין ואופליין (בלתי מקוון). במצב אונליין, ניתן לשחק יחד או מול שחקנים מכל העולם במטרה להביס אחד את השני, את הקבוצה המתחרה או לבצע משימה מורכבת. בכך, חושף מצב האונליין את השחקן לאנשים מרחבי העולם. במצב אופליין, המתנהל ללא תלות בחיבור לאינטרנט, מדובר בשחקן שמשחק לפי העלילה וחוקי המשחק, כשהוא מנותק מהעולם החיצון ומתקדם בקצב המשחק.

דני-לי זיסר, כתבת ב-IGN וגיימרית, טענה כי בשנה האחרונה מורגשת גישה חיובית כלפי נשים בעולם המשחקים, אולם הדבר מלווה בקשיים. "זה לא שקיים אנטי כלפינו, אבל לפעמים קשה לקבל נשים בתחום", אמרה. על ההטרדות אמרה כי "לא רואים את זה הרבה, אבל זה שלא רואים זה לא אומר שהדבר לא קיים".

עם זאת, היא לא נרתעת. "הנשים בסוף הן המושכות בחוטים בתחום ואני יושבת בפגישות ואני מרגישה שזה ממש 50-50", אמרה. "לא מעט נשים הן מנהלות מותגי גיימינג, וכשאני נכנסת לפגישה ורואה אישה, זה מדהים אותי כי זה נותן לי תחושה יותר נוחה להתבטא, ואני מרגישה שיבינו אותי. הכל יותר כיף ונינוח, ופשוט מרגיש פחות תחרותי. אז מאחורי הקלעים זה ממש ככה".

"אני חושבת שגם בחצי שנה האחרונה, בזמן הקורונה, היה לי כיף לראות בנות שיוצאות לקהילות הגיימינג, וישראל לא הייתה במצב הזה לפני כן", המשיכה זיסר. "גם אצלנו ב-IGN יש עלייה אדירה של נשים בגילי 35-24 שזה מטורף. כי בסופו של יום, זה בסדר להיות גיימרית. זה נורא כיף לראות את זה, הקהילה יותר מקבלת, יותר מפרגנת. פתאום יש לי בנות שאני יכולה לדבר איתן על הגיימינג בצורה חופשית".

רעות אריה היא אחת מהגיימריות הוותיקות והמוכרות ביותר בישראל. "אני גיימרית מגיל מאוד צעיר, אני משחקת משחקי מחשב מגיל 5-4", סיפרה. "במהלך החיים חבר של המשפחה חשף אותי למשחק Call of duty באונליין, והייתי משחקת לבד כמה שנים טובות. לא ידעתי שיש דבר כזה 'קבוצות מאורגנות' של שחקנים המכירים זה את זה, עד שיום אחד קיללו ילד בן שמונה במשחק, והייתי שם ולא שתקתי, הגבתי בחזרה. אחד השחקנים שהיה שם שמע שאני בחורה, והגיע אליי לפייסבוק. הוא כתב שהוא ישמח אם אצטרף לשחק עם חברים שלו. משם הגעתי לכל הנושא התחרותי".

גם אריה נאלצה לספוג אמירות קשות. "ההתנסות הראשונה שלי לא הייתה טובה כשנכנסתי ל-Team Speak (פלטפורמה לקיום שיחות קוליות משותפות - מ"ל) כשרק נכנסתי לקהילות הציבוריות, זה היה קשה", סיפרה.

"בפעם הראשונה, הדברים שייחלו לי ולאימא שלי היו נוראיים. היה איתי חבר ולשמחתי הוא 'נכנס' בכולם ודי גרם לי לחזור לשם. זה היה לפני 12 שנה. עם הזמן, הכירו אותי בקהילה, ראו שאני שחקנית ברמה מאוד גבוהה, גם בגלל הידע בחומרה. המשכתי להיות פעילה למרות הכל ולהתעלם, להילחם או לצאת על מי שצריך", הוסיפה אריה.

"הרבה פונות אליי אחרי שהטרידו אותן, כמו: 'לכי למטבח, מה את עושה פה? רוצה לשחק אתנו תשלחי תמונות עירום'. זה דברים שהם קשים, ושלא תטעה - יש בנות שעושות את זה כדי להיות חלק מהקבוצה וזה נוראי", הסבירה אריה. "ההטרדות קשות: מ'תתפשטי', ועד מילים קשות יותר. בעבר נשים לא היו מקובלות בתור גיימריות, ובתחרות הראשונה שלי לפני כמה שנים, לא העלו אותי לבמה. אמרו לי לשבת בקהל. צריך שתהיה קבלה כאן של הגיימינג הנשי, שוויון זכויות".

לדברי אריה, היא בכלל ציפתה להטרדות מצד השחקנים הישראלים. "אחרי כמעט 15 שנה שאני מאוד פעילה בקהילת הגיימינג הישראלית, היום מכירים אותי ומתעסקים איתי פחות, אבל אני גם סטרימרית ואני יותר פונה לקהל שהוא מחו"ל, לכן אוטומטית חשבתי וציפיתי שאם יטרידו אותי אז רוב האנשים מחו"ל ולא מישראל. לצערי הרב, יש לי תיקייה בשם 'הטרדות' במחשב ו-99.9% ממי ששם, אלו ישראלים. חוץ מאחד מהם שהוא קטין, כולם בוגרים".

"קרה לי מקרה לפני חודשיים שהתקשרו אליי באמצע הלילה 30 פעמים עד שעניתי", נזכרה אריה. "הם ידעו בדיוק איך לקבל את תשומת הלב שלי ב-02:00 בלילה ונגעו בנקודות הרגישות. הגעתי למחשב והבנתי שמסתלבטים עליי. הם דיברו על הציצי ומה יעשו לי. חבר שלי קם מהמיטה ותוך שעה וחצי היו לנו את השמות. אני תמיד מוצאת את מי שמטריד אותי".

איך את מגיעה לאותם אנשים שמטרידים אותך?

"המטרידים משתמשים ברשתות החברתיות בשם האמיתי שלהם, או שהחשבון שלהם מקושר לחשבון יוטיוב או פייסבוק. זו עבודת בלשות, אבל תוך שעה-שעתיים מגיעים אליהם. כשהם מבינים שאני יודעת מי הם, הם מתחילים להילחץ וקרה לא פעם ופעמיים שזה היה גם בשידור", סיפרה אריה. "היה לי מקרה שמישהו מחו"ל הטריד אותי במשך ארבעה חודשים, והכין למעלה מ-1,000 משתמשים שונים. הציף את השידור שלי, כל בן אדם שאירחתי אותו, הוא הספים שם. כתב דברים הומופובים, דברים גזעניים ומאוד קשים, ושהוא ימצא את הכפר שלי והוא ישרוף אותי".

אחרי שהם הבינו שאת יודעת מי הם, הם מתנצלים?

"בדרך כלל אחרי שאני מגיעה אליהם, הם מתנצלים מאוד מהר. אני כותבת להם 'איך באשקלון?', ושואלת דברים אישיים כדי להראות שאני יודעת מי הם. הם מתנצלים ואני דורשת שהם לא יעשו את זה לאף אחד אחר. אני אומרת להם: 'אני לא מבטיחה שאני לא אעשה עם זה משהו, אבל אם זה יקרה שוב אז אני לא אוותר'. אני בטוחה שהיו כאלו שהפסיקו אחרי שחשפתי אותם".

איך מוצאים את הכוח לחזור לשחק אחרי הטרדה?

"לפני שאתם חושבים להגיד משהו לבחורה, תעצמו את העיניים ותדמיינו שמישהו שלח הודעה לאחותכם, לאימא שלכם, לבת שלכם או לבת זוג שלכם. לנשים, אני רוצה להגיד שאין מה להתבייש או לפחד לבטא את עצמכן, ואם קשה לכן להתמודד, אל תעצרו את עצמכן מלשחק ותחזרו אחורה. לא יכולות להתמודד? תכבו את הצ'אט, עדיין תיהנו מחוויית המשחק".

אפריאט מצדה, חשפה צד אחר של הטרדות. "מאז שאני זוכרת את עצמי משחקת משחקי וידאו. הזיכרון הראשון שלי היה בגיל שנתיים כשאחותי שיחקה בסופר מאריו כשהייתה בת שש. אבל כשאני מסתכלת אחורה, אני אומרת 'אלוהים יעזור לי, איזה מזל שלא נאנסתי'", אמרה .

"אני מסתכלת על אינטראקציות שהיו לי עם גברים הרבה יותר מבוגרים ממני. אני חשבתי שזה מגניב שאפשר לדבר עם גברים מבוגרים על משחקים, והיום אני יודעת שזה היה יכול להיות מדרון מאוד חלקלק והאינטראקציות היו יכולות להיגמר בצורה שונה", הסבירה אפריאט. "ההטרדות זה סוג של סוד שכולם יודעים אותו, יחסי מרות וגברים מבוגרים שמסתובבים עם נערות צעירות".

"כשהייתי נערה, הסתובבתי עם המון אנשים שהם גיימרים", המשיכה. "מנקודת מבטי זה היה בבחינת 'איזה מגניב שהאנשים המבוגרים האלו מסתכלים עליי'. בדיעבד, אני עכשיו מסתכלת והרבה מהם היו בני 20 ומעלה, ואני פשוט לא יודעת איך לתאר את זה בצורה נחמדה, אבל היו הרבה נגיעות, חיבוקים, נשיקות. היה לי מזל שלא קרה לי משהו מעבר. היה הרבה מגע עם קונוטציות מיניות, דברים שנאמרו שהיום אני מבינה שהם הזמנות".

איך את פועלת כדי לעצור את ההטרדות האלו?

"כיום אני יושבת הראש הראשונה של ארגון האנימה והמאנגה של ישראל, שהוקם לפני 13 שנה. במסגרת הארגון הקמתי צוות גדול ויעיל שמטפל בכל מה שקשור להטרדות מיניות ולמניעת הטרדות מיניות ברשת. יש לנו עובדת סוציאלית שעובדת אתנו בכל האירועים ואנשים בקהילה מודעים לכך, ואם קורה משהו: מדווחים על זה מייד".

העולם המקוון יצר מציאות חדשה, בה אנשים מרגישים בנוח להתבטא באמירות שלעולם לא יאמרו במציאות, פנים אל פנים. כיום, נראה כי בכל הקשור להטרדות נשים בעולם הגיימינג, המצב עגום.

מצד אחד המודעות לפגיעות מיניות עולה, אך מצד שני נראה כי ענקיות המשחקים כמו דיסקורד, שמאפשרת קיום שיחות מקוונות ו-Twitch המאפשרת להעביר שידורי משחקים, לא מפתחות שום מנגנון שימנע את ההטרדות הללו. לכך מתווסף הקושי לאתר את השחקנים, ששומרים על אנונימיות ולרוב נמצאים במדינות שונות.

החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר חמישה סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית, ובתיקון משנת 2014 התווסף כי אדם שיפיץ באינטרנט תמונות מיניות של אדם אחר ללא רשותו, יהיה חשוף לעונש של עד חמש שנות מאסר. עם זאת, החוק אינו מתייחס באופן ספציפי להטרדות דרך משחק מחשב, אלא מתייחס באופן כללי לכל הטרדה בכל פלטפורמה שהיא.

בדיקות שונות העלו כי היחס כלפי הגיימריות שונה לחלוטין מהיחס לגברים. ייתכן ששילוב של גיל צעיר, חוסר מודעות ואולי גם היעדר חינוך בנושא, מובילים לכך שהשחקנים מרשים לעצמם לדבר בצורה פוגענית כלפי שחקניות או שחקנים אחרים.

פניית וואלה! NEWS למשטרת ישראל בנוגע לכמות התלונות שהוגשו בעקבות הטרדות מיניות במהלך משחקי מחשב ברשת, נענתה בכך שלמשטרה אין במאגר את הנתון המבוקש. המשטרה מסרה כי לפני כמה חודשים היא השלימה את הקמת 16 מחלקי משפחה ב-16 תחנות, ליצירת מערך המטפל בעבירות מין המבוצעות במשפחה ובעבירות מין שאינן במשפחה.

החקירות בנושא עבירות מין מתבצעות על ידי יחידה 105 בלהב 433 וכן במחוזות המשטרה השונים. המשטרה לא פירטה לגבי אופן הטיפול והחקירה בסוגיית הטרדות מיניות ברשת, ולא לגבי היקף התופעה וכמות התלונות המגיעות אליה בנושא.