בכנסת מותחים ביקורת על מיגון תושבי הצפון: "נתונים לרחמי שמיים"

הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום (רביעי) דיון בנושא דוח המבקר להיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות. זאת, על רקע המתיחות הגוברת בצפון, ולאחר האירוע הלילה בו חוליית מחבלים מלבנון ירתה לעבר כוח צה"ל. הוועדה, בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם), הצביעה על כשלי המיגון החמורים ביישובים הסמוכים לגבול הצפוני, לנוכח האיום הממשי מצד חיזבאללה.

"אירועי הלילה ממחישים את סכנת ההתלקחות בגבול המסוכן ביותר של ישראל", אמר ח"כ שלח. "יותר ממאה אלף ראשי נפץ מכוונים לצפון ישראל, ההרתעה ההדדית בינינו לבין החיזבאללה עלולה לקרוס בכל רגע נתון, והמענה ההגנתי שמספקת הממשלה למיליוני אנשים הוא אפסי".

עוד ציין יו"ר הוועדה כי "תכנית 'מגן לצפון' היומרנית עליה הכריזה הממשלה לפני יותר משנתיים, שעלתה חמישה מיליארד שקלים, עוד לא הביאה למיגון מבנה אחד. ויכוחים בין שרי האוצר והביטחון, ריבים על סמכויות בין גופים ואוזלת יד מוחלטת של הממשלה הביאו לכך שלעשרות אחוזים מתושבי הצפון אין שום הגנה מפני איום ממשי. על היישוב שלומי, המצוי על הגבול - יגנו בעת מלחמה כנראה רק רחמי שמיים".

לדבריו, "אסור להניח לנושא הקריטי הזה. יש למסד מיידית את הגנת העורף הן במינוי שר עם סמכויות של ממש בתוך משרד הביטחון, והן בחקיקת חוק עורף בכנסת שיחייב את הממשלה לעשות מעשה. יש ליישב את כל המחלוקות הבירוקרטיות, לשחרר את התקציבים, וליצור תרחיש איום מצרפי שהוא בסיס לביצוע, דבר שגם הוא לא נעשה מאז 2016".

בנוסף, ציין שלח כי "כמו בעניין רעידות האדמה שבו דנה הוועדה בראשית השבוע, גם כאן מצטייר לנגד עיניי מחדל לאומי, שנתניהו מטפל בו בהצהרות ריקות ובפתרונות על הנייר. בשעתו היה זה בג"ץ שהכריח את הממשלה למגן כראוי את יישובי הדרום. אפעל ככל יכולתי כדי שהפעם, מי שצריך באמת לעשות יקדים פסיקה בלתי נמנעת של השופטים".

מנהל בית החולים הצרפתי בנצרת, ד"ר נאיל אליאס, אמר בדיון כי 14 שנים עברו ממלחמת לבנון השנייה, ועדיין אין מיון ממוגן בבית החולים. הוא ביקש "שזעקתנו תישמע" והזכיר כי במלחמת לבנון השנייה נפגעה העיר, נהרגו שני ילדים לא הרחק מבית החולים שלו, ועשרות אחרים נפצעו. "אנחנו 39.7 ק"מ מהגבול", אמר.

"המצב הביטחוני מלמד אותנו כי יש חשש אמיתי שבמהלך אירועים ביטחוניים בעתיד תהיה העיר תחת מתקפות טילים. חייבים לפעול ולמגן לפחות חדר מיון אחד בנצרת על מנת שיוכל לתת מענה לתושבי האזור", אמר ד"ר אליאס. "אנחנו אמורים להמשיך לתפקד בחירום. יש לנו בבית החולים הצרפתי אפשרות להקים מיון כזה, אבל זה תקוע כי אין תקציב להמשיך את הבנייה".

לא רק בבית החולים הצרפתי בנצרת מוטרדים מנושא המיגון. בתחילת אוגוסט פרסם המבקר דוח מעקב לדוח הקודם, ממנו עולה כי לכ-2.6 מיליון (28%) תושבים בישראל עדיין אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר, יורם ישראלי, אמר כי "כל התכניות נעצרו לחלוטין מסיבה לא מובנת. בית ג'אן בפער מיגון של 50%, יסוד המעלה 30%, נהריה 30%, מטה אשר 30%, הגליל העליון 35%. הוחלט על 'מגן הצפון' אבל בפועל בשטח מסיבות תקציביות כאלה ואחרות לא נעשה כלום".

גם ראש המועצה המקומית שלומי, גבי נעמן, טען כי מחצית מהתושבים אינם ממוגנים. "זה לא ייתכן, אנו יישוב צמוד גדר. לא ניתן שימגנו ראשית את הקיבוצים והמושבים ורק אחר כך את שלומי - כולנו שווים", אמר בוועדה. "לא ניתן לזה יד". ראש מועצת שלומי, שנמצאת רק במקום ה-12 ברשימת היישובים הממוגנים, הוסיף כי "אומרים לנו שהמלונות לא יהיו פנויים, אז התושבים יישארו כאן עד שהדברים יתבררו. אנשינו לא יפונו על מנת לישון על מזרנים".

לדבריו, "מיד לאחר תחילת שנת הלימודים נעלה את הנושא על סדר היום הלאומי - אנחנו ערוכים לסגור כבישים. אין להגיד שיש תכנית. תנו לי מיגון בבית ואני לא צריך פינוי. הבית הוא החוסן שלנו לתושבי שלומי. נדע להתמודד. נושא המיגון הוא לפני הכל". נעמן הדגיש: "ההתעלמות של פיקוד העורף גורמת לנו עוול גדול".

בנוסף, ח"כ חמד עמאר (הרשימה המשותפת) התריע כי במגזר הדרוזי אין מקלטים ציבוריים. "יש מבנים באזורים שנבנו לפני שנדרשו ממ"דים", אמר. "במקרה של מלחמה קשה, המצב שלנו לא טוב בצפון". הוא קרא לשר הביטחון בני גנץ "לקחת את מה שהוכן וליישם אותו. החליטו על חמישה מיליארד והקצו חצי מיליארד - שייצאו לדרך".

על פי דוח המבקר, למרות שביולי 2018 קבע הקבינט שתגובש תכנית רב-שנתית ("מגן הצפון") לשנים 2030-2019 למיגון העורף ושיפור המוכנות לרעידות אדמה, תכנית זו טרם גובשה ולא הוקצה לה מקור תקציבי - מה שמטיל בספק את מימושה. בנוסף, למרות שכבר ביוני 2014 קיבלה הממשלה החלטה להסדיר את הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים בכל הנוגע לטיפול בעורף - ההסדרה טרם הושלמה.

עוד קבע הדוח כי מקלטים ציבוריים הנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול ושתושביהם עלולים להידרש לשהות בהם שהייה ממושכת, יכולים להיחשב כשירים מבחינת פיקוד העורף אף שלא מתקיימים בהם התנאים הפיזיים הנדרשים לשהייה ממושכת.

בנוסף, על פי קביעת רשות החירום הלאומית, תכנית "מלונית" לפינוי אוכלוסייה מקווי עימות מבוססת על עקרונות יסוד שגויים ויהיה קושי ביישומה. למרות זאת, התכנית החלופית שמגבשת רשות החירום הלאומית בימים אלו - אינה עוסקת בפינוי יישובי גבול הצפון.

מאז הביקורת הקודמת, שופר המענה במיגון העורף על ידי הוספת ממ"דים לכמיליון תושבים. פיקוד העורף שיפר את אופן הצגת נתוני המיגון למקבלי ההחלטות, והוא אינו כולל אמצעי מיגון שאינם כשירים. בפברואר 2018 אושרה תכנית דו-שנתית בהיקף של כ-150 מיליון שקלים למיגון יישובים הנמצאים בטווח של עד 20 ק"מ מגבול סוריה ומגבול לבנון. בשנים 2019-2015 השקיעה מערכת הביטחון כ-400 מיליון שקלים בשיפור מערך ההתרעה.

יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, טען לכישלון מצד הממשלה. "לצערנו תכנית ה-500 מיליון שקל לא ממש יוצאת לפועל. כל הדברים האחרונים מוכיחים כי העורף הוא החזית האמיתית", אמר במהלך הדיון בוועדה. "ממשלת ישראל נכשלה כישלון חרוץ. מצב בו יש החלטה ולא מממשים אותה - הוא הגרוע ביותר. אנחנו בדיוק במקום הזה, ואת הצפון שמו בצד".

לדבריו, הדרום זוכה למיגון רב יותר לעומת הצפון. "משרד הביטחון נכשל כי הוא לא רואה בזה ערך עליון. תכנית צריכה להיות מגובה בתקצוב רב-שנתי. כמו שיודעים לעשות זאת בתחבורה, כך צריך בביטחון. אם יעשו בצפון מה שעשו למיגון הדרום - נהיה במקום אחר", הוסיף.