המאבק הבלתי מתפשר של גמזו בקורונה מוביל אותו לשדה מוקשים חברתי

מאחורי הדברים התקיפים של פרויקטור הקורונה ביחס לאוכלוסייה הערבית והחרדית, מסתתרת מציאות חברתית מורכבת, ושיקולים מקצועיים ופוליטיים מתערבבים זה בזה. בשלב הנוכחי, מלבד פנייה למנהיגים והנחיות להגביר את האכיפה, אין בידיו כלים נוספים לעצור בפועל את התחלואה

בווידאו: תדרוך של פרויקטור הקורונה על מצב התחלואה (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: עמית שמחה)

בתדרוך התקיף שהעניק היום (שלישי) פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, הוא אמר כי התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם, התייחס ישירות לאוכלוסיה החרדית וחברה הערבית, וציין כי "המצב שלנו הוא מורכב מאוד". מאחורי הדברים מסתתרת מציאות חברתית ופוליטית המאתגרת את המאבק בהתפשטות המגיפה.

גמזו טען כי ההתקהלויות הן "באמת אסון". מקורביו של הפרויקטור ששוחחו עם וואלה! NEWS אמרו כי כיוון בעיקר לכמה תופעות. זו הנפוצה יותר בחברה הערבית, לדבריהם, נוגעת באירועים בהם מתרחשת הסעדה המונית. "היא נוצרת בגלל האופי של החברה, המסיבות, החתונות, מתרחשת שם תופעה נרחבת של ההסעדה", הסביר אחד מהם. "זה קורה בהתרחשויות המוניות, גם של משפחות. זו בעיה שפחות נתקלים בה בעולם. הוא דיבר על האופי של ההתחברות. הקטע המשפחתולוגי של החברה הערבית והחרדית הוא כזה שמעצים את ההידבקות". מבחינת תופעות מדאיגות מבחינת התפשטות התחלואה בקורונה בחברה החרדית, הוא ציין גם את החיבורים החברתיים - בלימודים בישיבות, בחתונות ובבתים.

לדברי פרופ' גמזו, 28% מכלל התחלואה בישראל נובעת מיישובים ערביים, וכ-18% מיישובים חרדיים. לדבריו, מלבד מאמציו לרתימת האוכלוסייה עצמה, הוא פונה גם למנהיגיה ולראשי הרשויות. לפי מקורבו, מלבד פעולה זו וההנחיה להגברת האכיפה - אין לו הכלים לעצור את התחלואה בפועל.

"המצב שלנו הוא מורכב מאוד". פרופ' גמזו (צילום: פלאש 90, הדס פרוש, פלאש 90)

על פי גורם המעורה בפרטים, פרופ' גמזו החליט כי חרף חוסר התקינות הפוליטית שיכולה להשתמע בדבריו כנגד שתי האוכלוסיות, הוא בוחר לעשות כן מתוך אמונה כי הדבר יגיע בסופו של דבר לאוזניהם של האזרחים. ואכן, בדבריו היום הוא ביקר בחריפות את האוכלוסייה היהודית-דתית שבוחרת לנסוע לאומן, והבהיר שיעשה כל דבר על מנת למנוע את הטיסות ההמוניות לאוקראינה בראש השנה.

וחרף התייחסותו לאוכלוסיות נקודתיות - פרופ' גמזו עומד על עמדתו שלא להטיל סגרים נקודתיים על ערים מסוימות - אך נשמע פתוח יותר להטלת סגר כללי בעתיד הקרוב. "אמרתי שלסגר שהוא חגורה סביב עיר אין תוחלת כי לא משפרים ככה שום דבר, זה לא עוזר", אמר היום בתשובה לשאלת וואלה! NEWS. "בסגר כללי במדינה, יהיה אפקט. אנחנו מכירים את האפקט הזה בכל המקומות. אמרתי בעבר שזה לא הצעד שגם אם יש תחלואה גבוהה כמו שיש היום, אני מטיף אליו. אני מנסה להימנע ולהכיל את התחלואה, לייצר מערכות תשתית כדי להוריד אותה. אם יש קצב הכפלה של עשרה ימים או שבוע - אז חייבים לעשות 'שאט דאון'. להקטין מגעים, לסגור הרבה תחומים, כמו שעשינו במרץ. אני לא בעד הדבר הזה, אבל זה חייב להיות על השולחן".

עוד בוואלה!

גמזו: מצב התחלואה - מהקשים בעולם; לא אשנה דעתי על אומן

לכתבה המלאה
"אם מטילים סגר על עיר - תחושת האפליה תהיה יותר מורגשת". סגר בקרית מלאכי, יולי (צילום: ניב אהרונסון)

גורם רפואי ששוחח עם וואלה! NEWS הסביר כי מאחורי ההחלטה להימנע מסגרים נקודתיים עומדת גם הסוגייה הרגישה של תחושת האפליה באוכלוסייה הערבית. "זו סיטואציה לא פשוטה", אמר. "גם לגורמים פוליטיים יש שיקולים יותר רחבים. הם רוצים שלא תהיה אפליה נגד המגזר ששולח אותם לכנסת. ואנחנו בשום מצב לא מפלים מגזר בגלל היותו הוא. צריך לעזור להם להתגבר. לצערי הרב הם לא קוראים את התקשורת, וצריך לדבר אליהם באופן הזה. לכן, הוא אומר שהוא לא רוצה להטיל עליהם סגר. זה מאוד רגיש, זה גבול מאוד דק. אם מטילים סגר על עיר - תחושת האפליה תהיה הרבה יותר מורגשת, ומזה רוצים להימנע".

נקודה מהותית אותה הזכיר פרופ' גמזו בשולי דבריו היום היא הקביעה כי אם לא יקבל בקרוב את הסמכויות להן הוא זקוק על מנת להחיל את משנתו - הוא ייאלץ לפרוש מתפקידו. אחד מהמומחים המקורבים לו ששוחח עם וואלה! NEWS אמר כי חרף התסכול של הפרויקטור שהוא אינו מקבל סמכויות - הדבר מעולם לא עמד בדרכו בהחלטותיו המקצועיות. "הוא בא ושואל מה נכון לעשות מקצועית. הוא אף פעם לא אמר אם הוא חושש שזה לא יעבוד לו מול הדרג הפוליטי. תמיד יש פער בין הרצוי והמצוי. התקופה הזו בין כה מורכבת מאוד", אמר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully