בצה"ל קיוו שהכסף הקטארי ירגיע את השטח ברצועת עזה. בפועל, קרה ההיפך

עד אחר הצהריים פרצו יותר מ-20 שריפות בנגב, ולמרות תקיפות צה"ל ברצועה כמעט מדי לילה - נראה שההרתעה הישראלית שברירית מתמיד. כעת, בצל החשש מעימות נרחב ולמרות המגעים להסדרה, במערכת הביטחון מתריעים שסינוואר עשוי לעודד הסלמה כחלק ממסע הבחירות שלו להנהגת חמאס

בווידאו: שריפות פרצו בכמה מוקדים בעוטף עזה בעקבות בלוני תבערה (צילום: חאמד אבו סיאם כבאי קק״ל)

למרות המגעים בין ישראל וחמאס, בתיווך מצרי וקטארי, המתיחות בדרום לא שוככת. גורמי צבא בפיקוד הדרום העריכו כי חמאס ינמיך את גובה הלהבות לקראת ביקור השליח הקטארי ברצועת עזה - שאמור להביא עמו את הכסף ובשורות על הארכת משך התרומות לפלסטינים לכמה שנים נוספות - אך בפועל, ההיפך הגמור התרחש בשטח.

עד השעה 15:00 אחר הצהריים (שלישי) פרצו יותר מעשרים מוקדי שריפות כתוצאה מבלוני תבערה. כעת, בצל החשש מעימות נרחב, במערכת הביטחון מתריעים שיחיא סנוואר עשוי לעודד הסלמה כחלק ממסע הבחירות שלו להנהגת חמאס.

המטה לביטחון לאומי (המל"ל), בראשות מאיר בן שבת, פועל בקדחתנות מאחורי הקלעים כדי להפיח רוח חיים בתהליך ההסדרה ולמנוע מבעוד מועד טרור שישבש את פתיחת שנת הלימודים בדרום. לכן, המל"ל מקדם בעידוד מלא של המטה הכללי מהלכים שונים מול הפלסטינים באמצעות תיווך עם המצרים והקטארים.

המתיחות לא שוככת. הכנות להפרחת בלוני תבערה, סמוך לרפיח, שישי (צילום: פלאש 90, פאדי פהד)

אולם, מנגד, הסיבות להתנגשות בין ישראל לחמאס רק מתחזקות. המצב ברצועת עזה הולך ומחמיר בהרבה מובנים: לא רק שהאבטלה בעלייה, אלא שגם הצטמצמות התרומות ממדינות באירופה והאו"ם יצרו פערים כלכליים, וכפועל יוצא מזה מתעכבים מיזמי השיקום בתחום הביוב, המים והחשמל.

גם הקורונה מתפשטת ברצועת עזה, ובלית ברירה הודיעה ממשלת חמאס על סגר של 48 שעות כדי לבלום את ההתפשטות. אם לא די בכך, מערכת הבחירות להנהגת חמאס נפתחה, והכיסא של יחיא סינוואר בסכנה.

מאז נכנס לתפקיד המנהיג הכל יכול בעזה, סינוואר הצליח לרכז את השפעת ההנהגה מעזה ולצמצם עד כמה שניתן את ההשפעות של בכירי הארגון שנמצאים בחו"ל, כמו סאלח ערורי, חאלד משעל שמנסה לחזור אל קדמת הבמה, ובשנה האחרונה - איסמעיל הנייה, שנותר מחוץ לרצועת עזה.

מערכת הבחירות נפתחה, והכיסא שלו בסכנה. סינוואר (צילום: AP)

בקרב הזה, מבחינתו של סינוואר, התרומות מקטאר יכולות גם להוות מוקש. זאת, מפני שבקטאר יושב משעל, המנהיג לשעבר שכמעט וחוסל על ידי אנשי המוסד על אדמת ירדן בריסוס חומר רעיל, וכל פעולה בין דוחא לעזה מצטיירת כצעד בסיוע ובדחיפה של משעל. לכן, המשימה שעומדת כעת בפני סינוואר היא משולשת: לשקם את רצועת עזה; לייצב את שלטון חמאס בעזה ולהעצים את כוחה של הזרוע הצבאית של הארגון כשהג'יהאד האסלאמי נושף בעורפה; ולהיבחר מחדש ב-21 במאי 2021 ללא עוררין וללא רעשי רקע.

אם סינואר ירגיש שהשטיח נשמט מתחת לרגליו, הוא עלול לדרדר את הגבול עד כדי סבב אלים במיוחד נגד ישראל, כדי לשבש את תהליך הבחירות. בנקודת הזמן הזו תידרש ממשלת ישראל לשאול את עצמה האם לא התאהבה יתר על המידה בתהליך ההסדרה עם חמאס, בזמן שארגוני הטרור בעזה ובראשם החמאס מתעצמים צבאית, צוברים אמצעי לחימה, ומבריחים במקביל יכולות מתקדמות לרצועת עזה. אז תבוא במבחן לא רק שאלת ההרתעה הישראלית, אלא גם מה עשתה מערכת הביטחון כדי לקזז את היכולות של אויביה בזירה הדרומית, בדומה למערכה החשאית בזירה הצפונית.

עוד בוואלה! NEWS

הדרישה החדשה של חמאס: הגדלת הסיוע הקטארי והחזרת מעורבות של האו"ם בעזה

לכתבה המלאה

אז מה היה לנו בחודש האחרון ברצועת עזה ? כמה תקיפות ביצע צה"ל מהאוויר ומהקרקע בתגובה להפרחות בלוני טרור ושיגורי רקטות

  • 25.8 : תקף צה"ל עמדות צבאיות ותשתית תת קרקעית. 
  • 24.8 : תקף צה"ל : עמדות צבאיות ותשתית תת קרקעית
  • 22.8 : עמדות צבאיות. 
  • 21.8: מתחם צבאי של חמאס שכלל רתק ייצור אמצעי לחימה רקטיים+תשתיות תת קרקע. 
  • 20.8 : עמדות צבאיות+אתר לייצור בטון המשמש לבניית מנהרות
  • 18.8 : תשתיות תת קרקע+מתחם צבאי של אחד המערכים המיוחד בחמאס
  • 17.8 : עמדות תצפית 
  • 16.8 : מתחם צבאי ותשתיות תת קרקעיות + מתחם צבאי לאחסון אמצעי לחימה רקטיים
  • 14.8: מערך ההגנה האווירי, תשתיות תת קרקע ועמדות תצפית+ מתחם הכוח הימי תשתיות תת קרקע ועמדות תצפית. 
  • 13.8 : מתחם צבאי של הכוח הימי, תשתיות תת קרקע ועמדות תצפית
  • 12.8 : מתחם צבאי, תשתיות תת קרקע ועמדות תצפית. 
  • 9.8 : עמדת תצפית 
  • 6.8 : תשתית תת קרקעית. 
  • 3.8 : אתר לייצור בטון המשמש לחפירת מנהרות ותשתית תת קרקעית.

הדבר היחיד שברור

אתמול בבוקר היה אמור שר הביטחון בני גנץ לבקר באוגדת עזה יחד עם הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, כדי לבחון את הדריכות והמוכנות של המפקדים מחשש להידרדרות ביטחונית באזור, אך גם כדי להעביר מסר לחמאס שצה"ל ער לכוונת הארגון לאשר לגורמים "סוררים" לבצע פיגועים. על אותו משקל היה עולה אהוד ברק כשר הביטחון לגבול הצפון כדי להזהיר את חיזבאללה.

אולם, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו החליט אתמול להקדים את הביקור שלו בישראל, וכוכבי נאלץ לערוך את הביקור באוגדה לבדו, כשגנץ בחר לבקר הרחק משם, בסוללת כיפת ברזל. ההודעות על הביקור נבלעו בהדים שיצר הביקור של פומפאו, שהעדיף לתת בפגישות עם עיתונאים דגש לתהליך השלום עם איחוד האמירויות וקידום הסדרי נורמליזציה עם מדינות נוספות.

ביקש להעביר מסר של אזהרה לחמאס. גנץ (צילום: אתר רשמי, אריאל חרמוני / משרד הביטחון)

מאוחר יותר, סמוך לשעה 21:00, התרחש פיצוץ בשכונת שג'עאיה בצפון רצועת עזה. זמן קצר לאחר מכן דווח על מספר פעילים של הג'יהאד אסלאמי שנפגעו ושניים שנהרגו. למשך מספר דקות חשבו ברצועת עזה שבאופן חריג צה"ל החל לתקוף הרבה לפני חצות יעדי טרור בתגובה להפרחות בלוני הטרור - אך במהרה הבהירו גורמים מדיניים בישראל, שחששו מתגובת חמאס, כי "מדובר באירוע פנימי פלסטיני". גורמי ביטחון חידדו את המסר ואמרו כי צה"ל מעדיף לתקוף בשעות הלילה המאוחרות בזמן שמרבית האזרחים ישנים בבתים כדי להימנע מפגיעה מבלתי מעורבים בטרור. מסיבה לא ברורה, העדיפו בחמאס ובג'יהאד האסלאמי לא להפנות אצבע מאשימה כלפי ישראל, כמו בכל פיצוץ מסתורי במזרח התיכון, במיוחד כשיש בו הרוגים.

אחרי ששקע האבק התברר כי מספר פעילי הג'יהאד האסלאמי עמדו ליד משגרי רקטות בזמן שאחד מהם התפוצץ בטעות. עד כה לא ידוע אם הם נגעו ברקטות לצרכי תחזוקה או התכוונו לשגר אותם לעבר ישראל אחרי עזיבתו של מזכיר המדינה מייק פומפאו. מה שברור הוא שהאזור כל כך נפיץ ושברירי ושההרתעה הישראלית היא מושג יחסי מאוד מאז פסקו "צעדות השיבה", למרות היקף התקיפות של צה"ל, כמעט מדי לילה, מאז ראשית חודש אוגוסט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully