יותר מחצי מיליון ישראלים לא הצליחו לשוב למקום עבודתם מאז החל משבר הקורונה, ושיעור האבטלה המעודכן הוא 12.4% - כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו אמש (שני). כ-210 אלף מתוכם עדיין נמצאים בחל"ת. נתונים קשים אלו, לא כוללים אנשים שעובדים באופן רשמי אך תנאי עבודתם נפגעו או שהיקף המשרה שלהם צומצם.
נגיד בנק ישראל לשעבר, יעקב פרנקל, האשים את הארכת דמי האבטלה עד לסוף השנה בתרומה לנתונים הללו. הוא טען כי הארכת התשלום אינה מתמרצת את חיפושי המשרות והחזרה לעבודה, כשלרוב מדובר בשכר שאינו מתגמל.
עוד בוואלה!
לב דרוקר, ראש צוות מקרו ותחזיות במשרד האוצר, ניתח את הנתונים הכלכליים העגומים שעולים מדוחות הלמ"ס ביומיים האחרונים. "הנתון הרשמי מדבר על התכווצות של 28.7% מהמשק ברבעונים הראשון והשני של השנה", הסביר. "המספרים גדולים בקצב השנתי, אבל אם מחברים אותם רואים שהייתה ירידה של 1.7% ברבעון הראשון ו-8.7% ברבעון השני".
לדבריו, "אם מנתחים את זה לפי כלכלת ה-90%, יוצא שהתוצר ירד במצטבר בכ-10%. זה השפל, ומאז אנחנו מקבלים אינדיקטורים להתאוששות שהחלה באפריל, ומיולי היא חזרה לדשדש".
דרוקר ציין כי עדיין נרשמת ירידה בפעילות, אך הרבה יותר מתונה. "למעשה ההצטמצמות נעצרה, ומאז החלה לדשדש, כך שעכשיו יש עצירה בהתאוששות", הסביר. לדבריו, נתוני המיסוי מצביעים על כך שנתוני המשק חלשים באופן יחסי. למשל, במע"מ שמצביע על הצריכה, נרשמה התאוששות - אך היא נעצרה. "הצריכה הפרטית התכווצה ב-43%, ההשקעות ירדו ב-31.6%, אנחנו בעיקר רואים את ההשפעות של חוסר הוודאות והפגיעה בכושר ההשתכרות בעולמות התוצר, בצריכה הפרטית ובהשקעות", הבהיר.
אסף גבע, ראש צוות שוק עבודה באגף הכלכלנית הראשית באוצר, אמר כי בחודשי הסגר, מרץ-מאי, הייתה עלייה מאוד גדולה בשיעור האבטלה. "אנחנו לא מדברים על אבטלה במובן הקלאסי של אנשים שמחפשים עבודה ולא מצליחים לעבוד", הבהיר. "במהלך הסגר היו הרבה אנשים שנותרו מועסקים ברמה הטכנית, אך הם לא עובדים".
לדבריו, עדיין ניתן לראות את התופעה הזו בהיקפים נרחבים, אך פחות מתקופת הסגר. "בחודשים מאי ויוני ראינו חזרה של הרבה אנשים מהחל"ת, אבל ביולי ראינו שינוי של המגמה הזאת", אמר. אולם בניגוד למצב בתקופת הסגר, גבע הבהיר כי כאן מדובר בעלייה בכמות המובטלים בהגדרה הרחבה. "ישנה עלייה בכמות האנשים שהתייאשו, פוטרו ולא מחפשים עבודה", הסביר. "זה בעצם תואם את ההליך של הדשדוש בצמיחה, ההרעה הרבה יותר מתונה מאשר במהלך הסגר, אך זהו הליך הרבה פחות חיובי בשוק העבודה".
עשרה מבוטלים על כל משרה פנויה
גבע הבהיר כי שוק העבודה לא מנותק מהמצב הבריאותי והעלייה בתחלואה במדינה. "ביוני הייתה תחושה מאוד חיובית שהסגר ירד והסיפור של הקורונה יישאר מאחורינו. אבל די מהר התברר שזה לא המצב עם העלייה בכמות הנדבקים", הסביר.
הוא התייחס לבעיות כמו "חזרה של המגבלות על חלק מהתעשיות, ירידה בצריכה של ענפים שבהם יש חשש להתקהלויות, והימנעות מצריכה של שירותים שיכולים להביא להגברת ההדבקות". את התגובה לכך, ניתן לראות לדבריו של גבע, גם בשוק העבודה. "זה מתבטא בעיקר בעלייה באבטלה, ובחזרה של אנשים לחל"ת או הפסקה של אנשים מהעבודה", פירט.
תופעה שנייה שמדאיגה את האוצר בימים האחרונים היא ירידה במספר המשרות הפנויות. "בגלל שיש הרבה מובטלים בהגדרה הרחבה ומעט משורת פנויות, קשה למובטלים למצוא עבודה", אמר גבע. "יש הרבה מובטלים על כל משרה פנויה".
הוא הסביר כי "אם לפני המשבר, על כל משרה היה אדם וחצי, כיום אנחנו עם עשרה מובטלים על כל משרה פנויה. זה מדגיש את החשיבות של ההחלטה להאריך את תשלומי דמי האבטלה ותקופת הזכאות, כי כרגע לאנשים פשוט קשה למצוא עבודה וצריך לדאוג להם לביטחון סוציאלי, גם כדי שלא תהיה פגיעה חמורה בצריכה הפרטית".
המבקרים שלכם אומרים כי דווקא הארכת דמי האבטלה לא מתמרצת אנשים לחזור לשוק העבודה
"באופן עקרוני נגיד בנק ישראל לשעבר צודק, אכן החלשנו את התמריץ כדי לתת לאנשים סיבה לצאת ולחפש עבודה", אמר גבע. מנגד, הוא הדגיש כי "כאן יש אפקט שיכול להשפיע על הכלכלה, לאור המספר הקטן של המשרות הפנויות. זו הבעיה המשמעותית שאיתה חייב המשרד להתמודד. כרגע לא צריך לדאוג לתמריץ, כי אין כל כך מה למצוא בשוק העבודה".
כיצד הנתונים ישפיעו על הציבור הרחב ומה יהיו ההשלכות מבחינת המדיניות הכלכלית?
"היום יש הרבה מאוד מובטלים, זאת הבעיה הגדולה ביותר", הבהיר אסף גבע. הוא חזר על הקביעה לפיה הבעיה הנוספת היא שאין הרבה משרות פנויות, והסביר כי "לכן המדינה נקטה בצעדים כדי להבטיח את הביטחון הסוציאלי, גם צעדים לתמיכה בעסקים שמתקשים, כאלה שקשה להם לייצר הכנסות".
הוא הוסיף כי "צעד נוסף שאנחנו רוצים לנקוט בו זה בתחום ההכשרות המקצועיות. מצד אחד אנשים לא עובדים, ומצד שני הם גם לא יכולים למצוא עבודה. הדבר הכי טוב שהמדינה יכולה לעשות עבורם זה להראות שהם משפרים את ההון האנושי. האנשים צריכים לקבל את ההכשרות המקצועיות שיוכלו להביא לכך שהם גם יוכלו למצוא עבודה בקלות וגם לקבל שכר גבוה".
לדבריו של גבע, צוות התעסוקה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ ומנכ"לית האוצר קרן טרנר עובדים על הנושא בשלב זה. "המטרה היא לראות איך אפשר לשפר את כל הנתונים שיש למדינה, איך משפרים את התמריצים להעסיק עובדים, ובנוסף משדרגים את ההכשרות המקצועיות", אמר.
לב דרוקר הסביר כי "זה משבר כלכלי שנגזר מהמשבר הבריאותי". לדבריו, "כל עוד המשבר הבריאותי לא נפתר חוסר הוודאות יישאר, גם עבור החברות וגם עבור האזרחים". הוא הוסיף כי "ההתאוששות גם היא תהיה הדרגתית, ולכן בתקופה הזו חשוב לשמר את הפעילות בשוק".
"סגר נוסף יעלה למדינה 10 מיליארד שקלים"
מה התחזיות לרבעונים הקרובים?
"הנתונים של הגידול בתחלואה והעצירה של פתיחת המשק תביא לכך שההתאוששות בחודשים הקרובים תהיה מאוד איטית", אמר לב דרוקר. "אנחנו צופים דשדוש בחודשים הקרובים והתאוששות הדרגתית שתחל רק בשנה הבאה, בצמוד למצב שבו יהיה פתרון בריאותי, אז נראה חזרה לצמיחה אבל זה יהיה רק ב-2021".
הוא הסביר כי בנוגע לשנה הזו, ישנם שני תרחישים אפשריים: אם המשבר ההבריאותי ייפתר בדרך זו או אחרת, הצפי הוא לצמיחה של 5.7%. "זאת התחזית הרשמית שלנו, אחרי שהמשק התכווץ ב-5.9%. המשמעות של צמיחה כזו היא שחצי מהנזק שספגנו השנה יכול להיות מפוצה בשנה הקרובה", אמר דרוקר.
עם זאת, הוא הבהיר כי "אם המשבר הבריאותי יישאר איתנו לתקופה משמעותית, גם המשבר הכלכלי לא ייפתר בטווח של חצי שנה. הצמיחה תהיה הרבה יותר הדרגתית ואנחנו נצמח ב-2.2%". דרוקר ציין כי "במצב שבו נלך לסגר נוסף העלות למדינה תהיה קרובה לעשרה מיליארד שקלים".
גם אסף גבע העלה שני תרחישים, אחד אופטימי יותר ואחד פחות. לדבריו, בתרחיש האופטימי "בסוף השנה נהיה עם 10% אבטלה בהגדרה הרחבה, שזה כולל את המתייאשים שפוטרו ולא מחפשים מקום עבודה. בתרחיש הפסימי - נסגור את השנה עם 15% אבטלה".