מספר דורשי העבודה החדשים עבר את ה-600 אלף - כך הודיע הבוקר (שלישי) שירות התעסוקה. מדובר בעובדים שנרשמו בשירות מאז תחילת חודש מרץ, שאיבדו את משרתם או הוצאו לחל"ת ברקע משבר הקורונה והשלכותיו על המשק הישראלי. בהתאם, שיעור האבטלה עומד כעת על 18.6%, ובשירות התעסוקה מעריכים כי עד פסח יגיע מספר דורשי העבודה החדשים לכמיליון.
91% מבין 615,834 הנרשמים החדשים מצויים בהסדר של חופשה ללא תשלום (חל"ת). 31,146 מהם נרשמו רק מאז אתמול בשעה 17:00 אחר הצהריים ועד השעה 07:00 בבוקר - ובסך הכל נרשמו 38,016 לאורך כל יום אתמול. בימים שקדמו לכך נרשמו מספרים אפילו גבוהים מזה: ביום ראשון נרשמו 54,305 דורשי עבודה חדשים, 67,115 ביום שישי האחרון, ו-127,464 ביום חמישי - הנתון הגבוה ביותר מפרוץ המשבר.
עוד בוואלה!
"על פני הדברים, נרשמה אתמול האטה נוספת בנרשמים החדשים. אולם, אנו מעריכים שעד פסח נגיע לכמיליון דורשי עבודה חדשים ממשבר הקורונה", אומר רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה. "זאת, בין היתר לנוכח ההודעות של חברות מובילות בישראל על סגירה של סניפים ומרכזים, האפשרות של חל"ת בשלטון המקומי, והחשש בקרב ענפים נוספים".
"אנו ממשיכים לפעול בכל המרץ לייצר פתרונות ולהציע עבודה לישראלים שמעוניינים בכך כעת, מול מעסיקים שצריכים לגייס כעת אלפי עובדים", הסביר גראור. "הבוקר, אנו מעבירים לביטוח לאומי 'מנה' שלישית במספר עם פרטיהם של 100 אלף נרשמים, על מנת שיקבלו את דמי האבטלה שלהם הם זכאים בהקדם האפשרי".
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, התייחס לזמן המוערך שייקח למשק להתאושש ממשבר הקורונה, ואמר כי "ככל שהתרחיש ייקח יותר זמן, עומק היציאה יהיה יותר קשה". ירון הוסיף כי "זה עדיין אירוע שיש לגביו אי וודאות גדולה מהצד הבריאותי, ויש לו אספקטים כלכליים. לכן, אנחנו חושבים שצריך לעבוד בצורה מגודרת עם תקציב שיאפשר לסייע לעסקים לצלוח אותו טוב ככל האפשר". נגיד בנק ישראל ציין כי "תהיה פגיעה מסוימת. אך ברגע שנמזער את הפגיעות הבלתי הפיכות של עסקים, נוכל לצאת מזה בצורה הטובה ביותר".
מנכ"ל בנק ישראל, חזי קאלו, סיפר כי הביקוש למזומן עלה מאז תחילתו של המשבר. "בחודש האחרון חל גידול במחזור המטבע לביקוש מזומנים של כארבעה וחצי מיליארד שקלים", אמר. "ביומיים אחרונים אנחנו מזהים ירידה בביקוש הציבור במזומנים, דבר שבא בקנה אחד עם הגבלות התנועה. התאגידים, הבנקאים ומכשירי המשיכה האוטומטית ערוכים מבחינת מלאים לספק את הביקוש של הציבור".
מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, מישל סטרביצ'ינסקי, הזהיר כי "במידה והפעילות תושבת בהיקפים נוספים, במקרה החמור זה עלול לגרום לפגיעה שתעלה למדינה כמאה מיליארד שקלים, בהנחה ולא יוסרו המגבלות עד מאי ותהיה החמרה ברמה של השבתה". עוד הוסיף סטרביצ'ינסקי כי התוצר צפוי לרדת ב-2.5%. "ההחלטה על דמי אבטלה מאוד תומכת במשקי הבית, אבל אנחנו צופים שיישארו כ-150 אלף עובדים מובטלים. הגרעון של הממשלה יעלה, והוא צפוי להגיע עד לכ-7% תוצר".
סרטבינצ'קי התייחס למימון ההוצאה הממשלתית לטיפול במשבר, ואמר כי "הנושא של הגדלת הגרעון על הפרק במצבים מיוחדים מהסוג הזה". הוא הוסיף כי "זו מדיניות מקובלת שמונהגת בכל העולם, זה יהיה הערוץ המרכזי להעלאת הגרעון". לדבריו, "אמנם הממשלה בגרעון מבני, אך אנחנו כיועץ כלכלי לממשלה נהיה שם לדון עמם. נכון לעכשיו אנחנו מבינים שתהיה הגדלת גרעון וזאת ההמלצה המרכזית שלנו".
בתוך כך, חדווה בר, המפקחת על הבנקים, אמרה כי היא קראה אמנם למערכת הבנקאית "לסייע לעסקים ולעבור את המשבר בקלות ככל שניתן", אך גם כי היא לא תוכל להעניק אשראי לכל עסק ועסק שנקלע לקשיים. "אי אפשר לעשות את זה באופן אוטומטי. חייבים לבדוק את הסיכונים, חייבים לבדוק שמי שנותנים לו אשראי יוכל להחזיר אותו אחרי המשבר".
"בפועל אנחנו שומעים שהמצב של העסקים במשק קשה, כמובן כולנו רואים את זה, זה משתקף במערכת הבנקאית. עסקים רבים פונים למערכת הבנקאית, יש ביקוש גדול לאשראי והבנקים מסייעים לכל עסק ועסק באופן המותאם לו", הסבירה בר. "במקביל רואים עלייה על הריבית באשראי שנובעת מהסיכונים על המשק, עליית אבטלה וענפים שנקלעים לקושי. נקטנו בצעדים כדי לסייע למשקי בית ועסקים קטנים במסגרת הכלים ונמשיך ככל שיידרש. אפשרנו לבנקים להגדיל מסגרות אשראי באופן חד צדדי שלקוחות לא יקלעו לקשיים. החזרי האשראי נמוכים יחסית וזה אמור לסייע".
היא הוסיפה כי "הבנקים הוגדרו כגופים חיוניים למשק, ולכן הם ממשיכים לתת שירות גם בעת הזו. עשינו צעד משמעותי וצמצמנו את מספר הסניפים למפגש פרונטלי כדי להגן על הלקוחות בזווית הבריאותית. היום פתוחים כ-30% מהסניפים". בר אמרה כי "במקביל, הבנקאים עובדים במטה ונותנים שירותים טלפונים. עמדתנו היא שגם אם יוחמר הסגר, יש להשאיר את הסניפים פתוחים, כי יש לקוחות שנדרשים להגיע לסניף".
(עדכון ראשון: 11:22)