(צילום: עובדי ענף התיירות מפגינים בירושלים, היום)
משבר הקורונה ישפיע באופן קשה על שוק התעסוקה בקרב הצעירים - כך קובע דוח שירות התעסוקה המתפרסם היום (שלישי). על פי הדוח, שיעור החזרה לעבודה עד סוף מאי מבין הנרשמים בתקופת המשבר, שגילם עד 24, עומד על 20% בלבד.
במהלך המשבר חלה עלייה גבוהה במספר הנרשמים לשירות התעסוקה כדורשי עבודה. אם לפני המשבר שיעור הצעירים (עד גיל 34) עמד על 41.7%, במהלך המשבר עלה שיעורם עד לרמה של 47.6%. כשמצרפים לכך את נתוני החזרה לעבודה הנמוכים, מתקבלת תמונה מדאיגה של משבר תעסוקתי בקרב קבוצה זו.
ברשות התעסוקה מסבירים את החזרה המועטה של צעירים לעבודה בסוג המקצועות שבהם הם עוסקים, בייחוד בתחום המסעדנות, המזון והאירועים - המתמודדים בעצמם עם קושי רב לחזור לשגרה. המקצוע השני שנרשמה בו עלייה בכל קבוצות הגיל, אך בולטת יותר בקרב צעירים עד גיל 24, הוא המכירות (14.7% מנרשמי מרץ-אפריל שגילם עד 24, 8.6% משאר הקבוצות הגיל). מקצועות ההוראה, החינוך וההדרכה נמצאים במקום השלישי ברשימת המקצועות הנפגעים של הקבוצה הצעירה ביותר, אך עם זינוק ושיעור דומה לשאר האוכלוסייה.
אל תפספס
בשירות התעסוקה חוששים כי משבר הקורונה מעצים את בעיית הצעירים בשוק העבודה שממילא הייתה קיימת עוד קודם לכן, כאשר בין השנים 2017-2012 נרשמה עלייה בשיעור הצעירים עד גיל 34 שאינם פעילים כלכלית. עלייה זאת מצטרפת לנתונים על צעירים אשר "אינם נמצאים בהשכלה, הכשרה או תעסוקה" שעמד ב-2018 על 13.3% - נתון גבוה ביחס לרובן הגדול של מדינות ה-OECD.
מחקרים בינלאומיים שונים ובהם דוח ה-OECD הצביעו על שורה של מאפיינים ובעיות שבגללם צעירים עלולים לסבול במיוחד במשבר הקורונה: לצד הנטייה לעבוד בעבודות לא סטנדרטיות, במשרות חלקיות או זמניות, הם מקבלים שכר נמוך יותר מאשר קבוצות גיל אחרות וסיכוייהם להיפלט משוק העבודה גבוהים יותר (פי 2.5 לעומת קבוצת הגיל 64-25) - וכך, עם הירידה בהכנסות, אלה מהצעירים שאין להם גב כלכלי מצד המשפחה נמצאים בסיכון מוחשי ומוגבר לרדת מתחת לקו העוני.
חשש זה עולה גם על רקע השלכות משבר 2008 בעולם, אז צעירים בעלי השכלה נמוכה נפגעו הכי קשה, ושיעור האבטלה בקרבם נותר גבוה. רבים הפכו ללא-פעילים כלכלית, והתאוששותם לאחר המשבר הייתה איטית לעומת קבוצות אחרות. צעירים עם היסטוריית אבטלה צפויים לאפשרויות פיתוח קריירה מוגבלות, ונמצאים בסיכון לשכר נמוך לאורך כל הקריירה שלהם.
במחוזות ירושלים, המרכז ותל-אביב, הייתה עלייה בהרשמה בכל קבוצות הגיל במרץ-אפריל, אולם העליות החדות ביותר נראו בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24): בירושלים טיפס שיעורם מ-11.9% בינואר-פברואר ל-19% במרץ-אפריל, במרכז מ-15.8% ל-23.8% ובתל אביב מ-8.3% ל-14.6%.
משבר הקורונה גרם לעלייה גם בשיעור הנשים דורשות העבודה בכל קבוצות הגיל - בין היתר בשל שיעורן הגבוה בתעסוקה במקצועות ההוראה, החינוך וההדרכה. הזינוק החד ביותר נרשם בקבוצת הגיל הכי צעירה (עד 24) - מ-47.8% בינואר-פברואר ל-60.6% במרס-אפריל. עליות משמעותיות בקרב נשים חלו גם בשתי קבוצות הגיל המבוגרות יותר בשוק העבודה.