גל המבקרים בחופי הכנרת השאיר את אותותיו גם בבית הקברות של כנרת - הקיבוץ והמושבה. מהפחים שבשער הכניסה לבית העלמין גולשים הררי אשפה, ותאי השירותים משרתים גם עוברי אורח שבאים לרחוץ בכנרת.
עינב בן ישי מקיבוץ כנרת, האחראית על תחזוקת בית העלמין, אמרה שאנשים נכנסים למבנה השירותים ועושים בתוכו מקלחות מאולתרות באמצעות ברזי המים. לצד אלה, הפגיעה הכואבת ביותר לדבריה, היתה המראה של עקירת וניפוץ אריחים צבעוניים שהוטבעו על מצבותיהם של קברי פעוטות.
בית הקברות של כנרת נחשב לאתר היסטורי חשוב, ולפני כמה שנים אף הוכר כאתר מורשת לאומי. במקום קבורים ראשי תנועת העבודה והציונות הסוציאליסטית, בהם ברל כצנלסון, דב בר בורוכוב, משה הס, נחמן סירקין, וכן המשוררות רחל ונעמי שמר.
עוד בוואלה!
בבית העלמין קבור גם חבר כנרת - שאול אביגור (מאירוב) - מלוחמי תל חי ומניח היסודות לשירותי המודיעין, וכן מוביל מפעל ההעפלה עלייה ב'. גם בנו, גור, שנהרג במלחמת העצמאות קבור במקום, לצד חיילים רבים נוספים.
באותו בית עלמין היסטורי קבורים גם חלוצים שטבעו בירדן או בדיג בכנרת, אלמונים שגורשו מתל אביב על ידי הטורקים ומתו ממחלות, צעיר מהמעברה בצמח, חלוצים שמתו באש, בהתהפכות עגלת זיפזיף, או שכוחם לא עמד להם והתאבדו וגם רבים שמתו בזיקנה טובה וזכו לראות את מפעל חייהם מתגשם.
בשל חשיבותו של בית הקברות והיותו סמוך לכביש ראשי, מבקרים בו מדי שנה עשרות אלפי בני אדם. כמויות הלכלוך גדלו לאחרונה, אבל מקרי וונדליזם כבר אירעו בעבר. כך, לדוגמה, לפני תשע שנים נגנבה קסדה צבאית ישנה שהונחה על קברי החיילים הנערים דן כנרתי וגור מאירוב שנהרגו ב-1948. קורת בטון עליה נכתב "הנאהבים והנעימים, בחייהם ובמותם לא נפרדו", מחברת את שני הקברים ושתי קסדות צבאיות ישנות הונחו עליהם עם מותם של הנערים. אחת נגנבה.
עם הכללתו של האתר בתוכנית מורשת הושקעו בתשתיות יותר ממיליון שקלים והוקמו בין השאר מגרש חניה, תא שירותים, שבילים וכניסה מסודרת. לדברי בן ישי, "שיפור התשתיות מבורך, אבל צריך לזכור שהוא גם הביא לכך שעוד יותר אנשים מגיעים היום למקום".
היא טוענת כי "בגלל המצב המיוחד השנה, שאנשים לא יוצאים לחופשות בחו"ל, רבים באים פשוט לנפוש, מקימים סככות צל בין מגרש החניה ובית הקברות. משאירים את האשפה ומשתמשים בשירותים".
בן ישי ציינה גם כי התשתיות שהוכשרו נועדו לבאי בית העלמין ולא לנופשים, ובכל מקרה יש במקום פחי אשפה גדולים. אולם אנשים משליכים את האשפה בפח קטן במקום, וכשהוא מתמלא - זורקים את הזבל לצדו.
האדם שאחראי על תחזוקת וניקיון השירותים אף נאלץ להעיר כמה פעמים לאנשים שנכנסו לרחבת הכניסה לבית הקברות, הדליקו אש במנגלים, צלו בשר ועישנו נרגילות. באחד המקרים בחרו לעשות זאת צמוד ל"דקל רחל", אותו מייחסים לעץ שעליו כתבה רחל המשוררת את המילים "דקל שפל צמרת" בשירה "כנרת" (שם הרי גולן). הדקל נשבר לפני שנה וחצי בסערה חורפית ובמקומו נשתל דקל חדש.
המועצה האזורית עמק הירדן מממנת ניקיון יומי של תאי השירותים, אולם כל הוצאות התחזוקה של בין העלמין ממומנות על ידי קיבוץ כנרת ומדובר בהוצאה שנתית של יותר מ-200 אלף שקלים. על פי הערכות שנעשו לפני כמה שנים, לאתר מגיעים מדי שנה כ-200 אלף מבקרים.
"אני מטפחת את המקום באהבה גדולה", אמרה בן ישי. לדבריה, היא מקפידה על זריעה ושתילה של צמחי בר ארץ-ישראליים ונמנעת מריסוס בחומרי הדברה, ולבית הקברות התחילו להגיע ציפורים רבות. "זה מקום יוצא דופן בחשיבותו וביופיו, אבל קשה לי לשאת את היחס המזלזל והפוגע מצד חלק מהאנשים", סיפרה.