שני חברים ותיקים מקיבוץ בית אלפא הגיעו בשבוע שעבר לראות במו עיניהם דבר לא שגרתי המתרחש בימים אלו על הר הגלבוע שמעל ביתם - יישוב חדש קם. התמונה שראו הלמה בדיוק מראהו של יישוב שזה עתה עלה על הקרקע וראשוני מתיישביו עברו לגור בו; 14 קראווילות, שטח אדמה חשוף, כמה זוגות צעירים וילדיהם הקטנים.
"כשהם נכנסו הנה ושוחחו איתנו, הם חיזקו בי את ההרגשה שאני שותף למשהו חזק, להגשמה של חלום שאני ממש שמח להיות שותף לו", אמר שגיב לרנר. משפחת לרנר-שגיב, אשתו מיטל ושלושת ילדיהם - היא אחת ממשפחות המייסדים של היישוב "מיטל" שבימים אלו ממש עלה על הקרקע.
אל תפספס
מיטל קם צמוד למלכישוע, כפר שיקום לנפגעי סמים ואלכוהול בדרום הר הגלבוע, מעל יישובי צפון בקעת הירדן וממש על הקו הירוק. ממערב ליישוב עוברת גדר ההפרדה ובמבט נוסף מערבה נשקפים בתי העיר ג'נין ויישובי הלוויין שלה.
מיקומו של מיטל, הצמוד ליישוב קיים ובמקום שכבר ניתנה בו תכנית בנייה מאושרת, מנע התנגדויות אפשריות נוכח הקמת יישוב על חשבון הטבע היפה באזור. בעבר כבר הוסרה תכנית הקמת יישוב בגלבוע מסיבות אלו.
ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, גאל גרינוולד, אמר לוואלה! NEWS כי "היוזמה להקמת היישוב החלה כשיחד עם המועצה האזורית עמק המעיינות וקק"ל הגענו למסקנה שצריך לחזק את אחיזתנו על רכס הגלבוע". לדבריו, "הקמת יישוב חדש דורשת הרבה מאמצים, גם מאמצים כלכליים וגם מאמצים שכרוכים בהקמת גרעין המתיישבים, גיבושו וליווי שלו. התהליך נמשך כשלוש שנים. עכשיו אחרי שהמשפחות כבר נמצאות במקום, אני יכול לומר שזכינו להקים עוד יישוב במדינת ישראל".
יורם קרין, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות שבתחומה קם מיטל, כבר זכה ללוות הקמה של יישוב חדש, או ליתר דיוק - שכונה חדשה בשם "שלפים". מדובר בשכונה שקמה בין קיבוץ רשפים של השומר הצעיר לקיבוץ שלוחות של הקיבוץ הדתי.
הבחירה באותו מיקום נועדה לתת מענה למשפחות מעורבות - דתיים וחילוניים, או למשפחות שביקשו לגור ביישוב שהצהיר מראש כי רצון תושביו לגור בישוב דתי-חילוני. קרין אמר כי "הקונספט הזה הוכיח את עצמו וראינו שה'מוצר' מאוד מיוחד, שיש לו ביקוש ושמשפחות צעירות מעוניינות לגור ביישוב כזה".
הוא ציין כי שלפים, וכעת מיטל, מושכים לאזור זוגות צעירים, בהם גם כאלו שעזבו וכעת רוצים לחזור לצפון, וגם משאירות באזור משפחות בהן אחד מבני הזוג, או שני בני הזוג, נולדו וגדלו באזור. "למרות התחושה שיש היום קיטוב בישראל, יש לא מעט חבר'ה צעירים שמבקשים לחיות בקהילות שבהן יש פתיחות, סובלנות וחיבור. אצלנו במועצה יש מושבים ויש קיבוצים דתיים וחילוניים ושכונה משותפת. עבורנו החיבור הזה הוא דבר טבעי", הוסיף קרין.
עומר ואפרת בן-ישי גדלו והתחנכו על ברכי החינוך הדתי-לאומי. היום שניהם לא שומרים על אורח חיים דתי, אבל לדברי עומר הם "עדיין מחוברים בהרבה מובנים לעולם הזה". הוא סיפר כי "אחרי שבחנו את השאלה איפה נרצה לחיות, הבנו שמה שחשוב לנו הוא לחיות בקהילה מעורבת. חשוב לנו שהילדים שלנו יכירו את הגוונים שיש בחברה שלנו. אני גדלתי במושב דתי שבו כולם הם אותו הדבר ולא אהבתי את זה".
הם בני 33 ומגדלים שלושה ילדים. עד השבוע שעבר גרו בכוכב יאיר, שם גדלה אפרת. למרות המעבר מיישוב גדול ומבוסס במרכז המדינה ליישוב זעיר ודי מבודד בקצה הגלבוע, אמר עומר כי "החברים והמשפחות שלנו אמרו לנו שהם מעריצים אותנו ושהיו מתחלפים איתנו. עם כל המורכבות הכרוכה בצעד שעשינו, זה קוסם להם. עם זאת, יש אנשים בעבודה שלי שכשהם שומעים על המהלך שעשיתי, הם חושבים שאני קצת משוגע".
לצד חיי הקהילה שביקשו, אחד הבונוסים המתלווים למעבר למיטל הוא הנוף שנראה מהיישוב החדש - העמק שנמתח צפונה, על גווני השדות המתחלפים לפי עונות השנה וכמובן גם מזג אוויר נוח בהרבה מזה שבמרכז הארץ וגם ממזג האוויר בעמק שמתחת.
אבל הסיפוק העיקרי נוכח ההחלטה שלקחו נובע מתחושת היצירה והבראשיתיות; "אני שמח להיות שותף למשהו חדש שמתחיל מאפס. תחושת אחריות שלנו יש השפעה על איך שהמקום הזה יראה. זה נתן לנו דרייב", אמר בן-ישי.
גם לרנר ציין כי "למרות התנאים המאתגרים היום, של חיים בקראווילה ביישוב שעוד אין בו דבר ונראה קצת כמו מוצב צבאי, תחושת הקהילתיות מפצה על זה. אנחנו רק כמה ימים פה וכבר מרגישים את האווירה הנעימה".
לרנר מגדיר את עצמו ואת אשתו כ"משתייכים לזרם הדתי-לאומי שמקבלים את כולם. חשובים לנו העניינים הדתיים שלנו, וביחד עם זאת - לא נכפה את אורח חיינו על השכנים שלנו". לדבריו, "מה שחשוב לנו הוא שיהיו פה כמה שפחות הגדרות ויותר 'חיה ותן לחיות'. שיהיה כבוד הדדי".
הדגם הזה, שעוד יצטרך לעמוד במבחן הזמן ותהליך הגדילה וההתבגרות של היישוב, הוא טיפה בים הקיטוב עד כדי שנאה שיש בחברה הישראלית. לרנר, שכעת מתענג על הרוח הנעימה בשעות בין הערביים, יודע שעוד יגיעו ימי סגריר וקור. "יהיה מאתגר פה בימי החורף", הוא צופה ובוודאי גם מתכוון לאתגרים חברתיים שעוד יכולים להגיע בעתיד. "יהיו דברים שידרשו דיבור וליבון".
גרינוולד ציין כי "המודל של יישוב דתי-חילוני שכבר הוכיח את עצמו הוא דבר מבורך וחשוב. יש לנו היום במדינה הרבה עבודה בצורך להתאחד ולמצוא את המשותף ולא את המפריד".
תכנית היישוב מאפשרת בנייה של 270 יחידות דיור. בקרוב יחלו עבודות התשתית ואחר כך יתחילו להיבנות הבתים הראשונים. ההערכה היא כי בעוד שנתיים יעברו ראשוני התושבים לבתי הקבע. המייסדים אומרים כי השאיפה היא לא להפוך את המקום ליישוב של משקיעי נדל"ן, אלא של אנשים שמחפשים חיי קהילה בחברה מעורבת, דתית-חילונית.
כרגע, ביישוב שזה עתה נולד יש כבר 35 ילדים קטנים. כל משפחה תשלח את ילדיה לבתי ספר בהם יבחרו - ממלכתיים-דתיים או ממלכתיים. לדברי קרין, "כרגע אין ביקוש למערכת חינוך מעורבת. אם יתעורר ביקוש כזה בעתיד, נדון בכך".