בשעות הבוקר המאוחרות היום (רביעי), נחל האסי, החוצה את קיבוץ ניר דוד, נראה המקום הכי רגוע בישראל. כמה משפחות כבר שכשכו במים התכולים של הנחל, ונראו מנותקות מהדי הרעש שפוקדים את המדינה. זאת, למרות ההפגנות היום-יומיות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מגיפת הקורונה שגרמה למשבר כלכלי עבור מאות אלפי ישראלים, כבישי הצפון הפקוקים והעמוסים ברכבים עם נופשים, והאוויר הבוער מחום.
הרוחצים בנחל הגיעו הבוקר לאתר במסגרת הסכמות שהושגו אתמול בין קיבוץ ניר דוד, המועצה האזורית עמק המעיינות - שבתחומה הקיבוץ ועירית בית שאן השכנה. מדובר בהסכם שנועד לשים קץ לעימות סביב הדרישה שהלכה וגברה לפתוח את שערי הקיבוץ ולאפשר לכל המעוניין להגיע ולרחוץ במי הנחל.
אל תפספס
על פי המתווה, רצועה של כמאה מטרים מגדת נחל האסי נפתחה לציבור. תחת מגבלות הקורונה, מותרת מדי יום כניסה של עד 50 נופשים למקום. תוך זמן קצר, כל חודש אוגוסט התמלא בנרשמים לרחצה בנחל.
אך המחזה הנינוח הבוקר בנחל מטעה. ההסכמות שהושגו לא שמו קץ לדרישתם של פעילי הקבוצה שנקראת "משחררים את האסי" לאפשר כניסה חופשית לנחל, כמשאב טבע השייך לציבור.
את ההסכמות, להן שותף ראש העיר שלהם, ז'קי לוי, הם מגדירים "התרפסות בפני קיבוץ ניר דוד" ו"ספין של יח"צנים ולוביסטים שהקיבוץ שכר את שירותיהם". תושב בית שאן ופעיל בקבוצה, מרום פרג'י, הצהיר כי המאבק לפתיחת הנחל לציבור יימשך. "אנחנו צעירים, כוחנו במותנינו ונמשיך להיאבק עד שהשער יפתח", אמר.
ליד הנחל, כבר חיכה יו"ר הקיבוץ שלמה גלזר לעיתונאים, וענה לאין ספור שיחות טלפון רק בנושא האסי. הוא דיבר על "מהלך היסטורי אמיתי", נוכח התכנית להזרמת מי הנחל לבית שאן ושיקום נחל חרוד. "זה מהלך גדול", הוא הסביר, "שותפים לו משרדי ראש הממשלה, האוצר, הגנת הסביבה ועוד. המצב שבית שאן יבשה בשעה שיש מעיינות בסביבה, לא היה נכון - וראוי לתקן אותו".
לדבריו של יו"ר הקיבוץ, "זה יקרה. אבל לא נכון לקחת את מקרה האסי ולהלביש עליו את כל עוולות המדינה ב-72 השנים האחרונות. חיים פה אנשים שזה הבית שלהם". הוא הוסיף כי "לא ניתן לקיים ישוב בתוך פארק ציבורי, מי ינקה, איפה יעשו צרכים, מי ישמור שלא יטבעו? אני קורא להנמיך את הלהבות. מתנהלת נגדנו הסתה בלתי נסבלת וטרור על הגדרות".
גלזר הזכיר שכבר לפני ארבע שנים פעלה קבוצת תושבים מבית שאן בשם "הטבע שייך לציבור". אותה קבוצה הציבה גם כן דרישה לפתיחת הנחל לציבור. הקיבוץ וחברי הקבוצה הגיעו להסדר שקיבל תוקף משפטי וזכה לאישור בית המשפט. אלא שלדברי גלזר, "רשויות התכנון של המדינה מעכבות את יישום התכנית שנובעת מאותן הסכמות ולכן עדיין לא הכשרנו את השטח שנועד לציבור הרחב".
הזמן שחלף, ביחד עם הביקורת בבית שאן נגד "ההסכם המביש" שהושג עם קבוצת "הטבע שייך לציבור", עוררה גל מחאה חדש. לצד פעילות בהיקף רחב מאוד ברשתות החברתיות, הוא מתבטא גם בניסיונות להיכנס לקיבוץ. הניסיונות פוגשים שומרים מחברת שמירה וההיתקלויות בשער ניר דוד יוצרות לא אחת תקריות אלימות שמשודרות בפייסבוק בשידורים חיים. 14 אלף חברים יש כבר בקבוצת הפייסבוק שקוראת "לשחרר את האסי".
מוביל מאבק "הטבע שייך לציבור", ניסים זמיר, כבר היה בטוח שהשיג תוצאות ראויות למען הציבור הרחב. המאבק החדש, לדעתו, "הוא ניסיון ליצור מלחמה באמצעות פרובוקציות". זמיר הסביר כי "זה גורר אלימות משני הצדדים וזה מצב לא בריא. התקשורת מרוויחה מכך, אבל מי שגר באזור רק מפסיד. זה גרוע. יש לי מנוי שנתי לסחנה בעלות של פחות משקל אחד ליום. העימות הוא לא על הרצון לרחוץ באסי - אלא על משהו גדול יותר".
מנגד, פרג'י דוחה את הדברים, ומציג טענות של בקשה לקיים צדק חלוקתי בסיסי והוגן. "אנחנו בעד איזון", אמר. "צריך לאפשר רחצה בנחל, בלי לפגוע בחייהם של תושבי הקיבוץ".
סדרת המפגשים האלימים בשער ואין סוף איומים והכפשות הדדיות ברשתות החברתיות סחפו את העימות למחוזות אחרים. גלזר אומר שהוא, בן לניצולת שואה, כונה "נאצי" ושתושבי בית שאן שעובדים בניר דוד הוגדרו על ידי המפגינים "קאפו". פרג'י תיאר את האלימות שהוא וחבריו ספגו, וכן על חבר קיבוץ שאיים להכות אותו עם מכוש. "אנחנו מרגישים מאויימים", סיפר. "השומרים מרביצים לאנשים שלנו".
כל אחד מתבצר בצדק, בכאב ובעלבון מהצד שלו, וקשה לראות איך יכולה להיווצר הדברות. זאת, יחד עם העובדה שאלו המבקשים למצוא פשרה, מוגדרים "חלשים", "משתפי פעולה" והגדרות מבזות נוספות.
העימותים האלימים בקיבוץ ניר דוד:
בין הרוחצים היום בחוף הציבורי החדש היה גם ראש המועצה האזורית שומרון, ישראל גנץ. הוא נפש עם משפחתו בצפון והצליח להיות בין הנרשמים הראשונים שזכו לרחוץ בנחל. גנץ ראה בהסכמות שהושגו "יום בשורה", והתעקש שניתן למצוא פשרה שתספק את כולם.
"יש פה נכס ציבורי מדהים שמדינת ישראל יכולה להשקיע בו עבור התושבים", אמר. "צריך לזכור שגרים פה אנשים שהקימו יישוב לפני 90 שנה ומסרו את נפשם. אי אפשר להגיד להם 'סיימתם את תפקידכם, לכו מפה'. זה לא הגון - חייבים למצוא את האיזון".
מנדי שמואלביץ' מכפר יחזקאל, שגדל בבית שאן, היה גם הוא בין 50 הרוחצים הראשונים בנחל האסי. הוא ברך על ההסכמות שהושגו, ותהה: "למה היה צריך לנהל מאבק כדי להגיע להסדר? היה אפשר לחסוך את זה".
בינתיים, המשימה להפגיש בין הצדדים, שנראית פשוטה, לא נוחלת הצלחה. "המאבק יחריף", אמר פרג'י. "יתחילו לבוא לשער הקיבוץ קבוצות אנשים ויהיה מצור על ניר דוד. זה ישבש להם את שיגרת החיים ואנחנו לא מעוניינים בכך, אבל זה מה שיקרה".