תושבים בצפון נגד הקמת טורבינות רוח ליד היישובים: "הנזק גדול מהתועלת"

    תכניות להקמת טורבינות רוח בצפון נתקלות בהתנגדות תושבים, ומתבטלות בזו אחר זו. המיזם הוא חלק מתכנית להגדלת תפוקת האנרגיה ממקורות לא מזהמים, אך התושבים טוענים כי הפגיעה בבריאותם תהיה קשה יותר. "אני מרגיש כמו כיפת ברזל שמגינה מתכניות אלו", אמר ראש מועצה באזור

    בווידאו: עוף דורס נפגע על ידי טורבינת רוח (צילום: רשות הטבע והגנים, עריכה: איתי עמרם)

    רוב של 81% מהמשתתפים בהצבעה הכללית של קיבוץ גבע הצביע נגד הקצאת שטחים של הקיבוץ עבור הקמת טורבינות רוח ענקיות בשדותיו. ההצבעה התקיימה לפני שבועיים, לאחר מאבק ציבורי נגד הקמת טורבינות הענק, בטענה כי הנזק הסביבתי שהן גורמות עולה על התועלת שבהפקת חשמל שלא באמצעות דלקים.

    הצבעת הרוב נגד הקמת הטורבינות, באה למרות ויתור על הכנסה כספית צפויה לקיבוץ, ולמרות אזהרה של החברה היזמית, כי הקיבוץ יהיה חשוף לתביעה, בטענה כי מדובר בהפרת הסכם איתה.

    הצבעה זו העלתה שוב אל פני השטח ויכוחים ומאבקים ציבוריים שמתנהלים כבר יותר משנתיים בצפון. מדובר בוויכוחים בין המצדדים בהקמת הטורבינות להפקת חשמל מאנרגיית הרוח ויוזמיה, לבין המתנגדים לכך, בטענה כי אותן טורבינות יוצרות מפגעים רבים מדי.

    הוויכוחים נמשכים כבר שנתיים. פרויקט טורבינות בגלבוע (צילום: אסף לב)

    האסיפה בגבע, קיבוץ במועצה האזורית גלבוע, לא הייתה הפעם הראשונה שבה אסיפת חברים של יישוב חקלאי דחתה הסכם או הצעה להקמת מיזמים כאלו; במועצה האזורית השכנה מצפון, הגליל התחתון, אסיפת מושב שדמות דבורה דחתה גם היא מיזם להקמת טורבינות רוח בשטחי החקלאות של המושב, למרות שוועד אגודת המושב חתם על הסכם כזה בעבר עם חברה יזמית. בקיבוצים גזית ועין דור התנגדו גם כן להקמת טורבינות רוח בשטחי החקלאות שלהם.

    עוד בוואלה! NEWS

    פסולת חקלאית הושלכה, גל החום העצים: מכת זבובים מתפשטת ברחבי הארץ

    לכתבה המלאה

    מושב כפר קיש הסמוך, הסיר גם הוא תכנית דומה. ובנוסף לכך, הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז צפון דחתה תכנית להקמת חמש טורבינות ברמת סירין. במושבים אילניה, ארבל, הזורעים וקיבוץ לביא התנגדו רוב החברים להצעות יזמים להקמת תחנות כוח מונעות גז בשדותיהם.

    "אני כמו מרגיש כיפת ברזל שמגינה מפני תכניות כאלו", אמר ניצן פלג, ראש המועצה האזורית הגליל התחתון. "המצב היום הוא שמחוז צפון מותקף. אני מצווה לשמור על שטחי המועצה למען תושבי האזור ולמען הדורות הבאים", הוסיף ראש המועצה. פלג סיפר כי כשנכנס לתפקידו לפני קרוב לשנתיים, הבין כי כמה יישובים מהמועצה שלו נמצאים בשלבים שונים של חבירה ליזמי טורבינות רוח או תחנות גז. פלג, שהוא גם חבר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז צפון, הסביר כי שורשי אותה מגמה בניהול תכנוני כושל של מוסדות המדינה.

    "מימוש המיזמים יגרום לשסע לא נורמלי". הפגנת של תושבים דרוזים נגד הקמת הטורבינות

    "אין תכנון כולל מלמעלה שאיתר את המקומות המתאימים ביותר להקמת אותם מיזמי אנרגיה", הסביר פלג. "המדינה למעשה העבירה את ניהול הארוע הזה לכוחות השוק. לא נעשתה תכנית רצינית שעל פיה יקומו טורבינות או תחנות כוח איפה שנכון. הם תוכננו לקום איפה שאפשר". לדבריו, "יזמים החלו לפני כשמונה שנים לאתר קרקעות פנויות, והעבירו הצעות לאגודות החקלאיות שהשטחים המדוברים נמצאו בתחומן. היזמים פנו לנציגי אותן אגודות עם הצעות מפתות".

    "איום ולחץ אדיר". ניצן פלג, ראש המועצה האזורית הגליל התחתון

    פלג הוסיף כי "צריך להבין שמדובר באגודות שמייצגות חקלאים במצב לא פשוט, בחלק מהיישובים בקושי יש פנסיות לחברים. נציגי האגודות פעלו מתוך דאגה כנה לחברים שלהם, אבל הם לא הבינו דבר על ההשלכות החברתיות והסביבתיות של אותם מיזמים". לדבריו, "ברוב המקרים היזמים העבירו תשלומים שונים לאגודות כדי ליצור סוג של מחוייבות הדדית. בשנים האחרונות, כשחברי האגודות, התושבים החדשים שהגיעו ליישובים והמועצה האזורית החלו לגלות את דבר קיומם של אותם מיזמים עתידיים, החל הנושא לעלות לדיונים ציבוריים".

    ראש המועצה האזורית הגליל התחתון הוסיף כי "היזמים לרוב משתמשים באותם הסכמים ראשוניים, שלא עברו אישור של אסיפות חברים, ומנפנפים בהם מול התושבים. זה מייצר איום ולחץ אדיר".

    חלק מהטורבינות מתוכננות לקום הרחק מהיישובים שהסכימו למיזם

    לדברי פלג, כראש מועצה נדרש ממנו להשקיע זמן רב וגם כסף של המועצה כדי להילחם באותה מגמה, שמבחינתו היא מגמה מסוכנת. "מימוש של אותם מיזמים יגרום פה לשסע לא נורמלי. האזור שלנו יהפוך לשדה קרב בתוך הקהילות ובין היישובים, ואני לא חושב רק על התושבים שלי. יחד אתנו גרים פה תושבי טבריה, כפר קמא, כפר תבור. להחלטות שלנו תהיה השפעה גם עליהם".

    לא אחת, לטענתו של פלג, הטורבינות או תחנות כוח מונעות בגז, מתוכננות לקום בשטחי חקלאות שמרוחקים משטחי הקיבוצים או המושבים שחברו ליזם, אבל קרובים ליישובים אחרים. כלומר, את ההשפעה הסביתית של אותם מיזמים ירגישו ביישובים שאפילו לא יהנו מפירות הרווח הכלכלי ושאף אחד לא התחשב בהם בעת התכנון. עובדה זאת מעוררת מחלוקות בין יישובים שונים, והיא גם הייתה הגורם המרכזי שהביא לדחיית אותם מיזמים ביישובי המועצה האזורית הגליל התחתון.

    טורבינות הרוח בהר בני רסן (צילום: Creative Commons)

    אך לא כך הם פני הדברים במועצה האזורית גלבוע. כעת, אחרי שחברי גבע גנזו את תכנית הקמת הטורבינות בשטחם, הדבר לא יסיר מהם את חששם להקמת טורבינות ליד הקיבוץ שלהם. שני יישובים שכנים אליהם - עין חרוד איחוד וכפר יחזקאל ממשיכים לקדם התכנית להקמת 11 טורבינות כאלה. מדובר בטוריבינות רוח שגובהן מגיע ל-207 מטרים, והמרחק בין קצות כנפיהן הוא 150 מטרים.

    חוות טורבינות הרוח בעמק חרוד היא מיזם בודד מתוך רבים המתוכננים לקום בצפון, כחלק מתכנית לאומית להגדלת תפוקת האנרגיה ממקורות מתחדשים, ששימוש בהם יצמצם את זיהום האוויר הנגרם משימוש בדלקים, פחם וגז. קידום השימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים נחשב כנושא מוביל גם עבור ארגונים בין-לאומיים שונים, בהם האו"ם וה-OECD.

    אולם סביב האנרגיות ממקורות מתחדשים, ובהם אנרגיית הרוח כמקור להפקת חשמל, יש חילוקי דעות בין התומכים למתנגדים. האחרונים מצביעים על כמה תופעות לוואי שליליות. לטענתם, אנשים המתגוררים בסמוך לטורבינות רוח מתלוננים על תסמינים בריאותיים שונים. בנוסף לכך, מצביעים המתנגדים על השלכות סביבתיות שליליות, כמו פגיעה בעופות נודדים, בנוף ובעיות נוספות. עם זאת, היזמים מצביעים על שורה של פתרונות לבעיות אלו וטוענים כי התרומה הסביבתית עולה על החשש מפגיעה בסביבה.

    היזמים: "מדובר בפרויקט סביבתי מהמעלה הראשונה"

    חברת "בלו סקיי אנרג'י", יזמית הקמת הטורבינות בעמק חרוד, כתבה לחברי גבע ערב ההצבעה כי זהו "פרויקט סביבתי מהמעלה הראשונה, שזכה לקונצנזוס נדיר מצד המשרד להגנת הסביבה וכל הגופים הירוקים, כמו גם המועצה האזורית גלבוע, וזאת בשל היותו הטוב מסוגו בין פרויקטי הרוח בישראל בהיבט של שמירת בריאות הציבור והחי".

    מובילת המאבק באותם מיזמים, היא התארגנות ציבורית שפועלת בצפון בשם "מאבק 2020", שבראשה עומד אורי השילוני. לטענת חברי ההתארגנות, טורבינות רוח תעשיתיות מזיקות לתושבי האזור ולטבע, ותרומתן למשק האנרגיה זעומה. לפי תפיסתם, על ישראל לתמוך במעבר לאנרגיה סולארית על גגות ותשתיות, בשילוב סוללות לאגירת אותה אנרגיה סולארית.

    הטורבינות פוגעות בבעלי כנף. שחף ברמת סירין (צילום: רשות הטבע והגנים)

    כדי לחזק את טענתם, מציגים אנשי "מאבק 2020" מסמך שערכה רשות הטבע והגנים, בעקבות מעקב של אנשי מקצוע אחר ממצאי פגיעה בבעלי כנף בחוות טורבינות ברמת סירין. מדובר בחוות טורבינות הממוקמת ממזרח לעמק חרוד, שבה פועלות כעשר טורבינות בגובה של 60 מטרים כל אחת. מתוצאות הניטור שנערך באוקטובר 2019, עלה כי נגרמת פגיעה קשה לעופות רבים. כך בתקופת הניטור נמצאו 30 דיות שחורות שמתו מפגיעת הטורבינות. מדובר בחריגה של 2,744% מערך הסף שנקבע כמותר לפגיעה.

    הטורבינות פוגעות בבעלי חיים בסכנת הכחדה. עטלף היזנוב הגדול שמת מהלהבים (צילום: רשות הטבע והגנים)

    בניטור, נמצאו מתים גם שלושה מיני עטלפים שמוגדרים כמינים בסכנת הכחדה (שמונה עטלפים ממין יזנוב גדול, שלושה ממין יזנוב קטן ועטלף אחד ממין אשמן גדול). מדובר בסטיה שבין 823%-3,293% מערך הסף שהוגדר כמותר לפגיעה. כמו כן, נמצאו שלושה עיטי חורש שבהן פגעו הטורבינות (חריגה של 2,469%) ושבע חסידות לבנות (חריגה של 740%).

    פניה של "מאבק 2020" לקבל תיעוד של אותן הפגיעות, לפי חופש המידע, חשף לראשונה בישראל תיעוד בווידאו של פגיעת להב טורבינה בעוף שחלף במקום. כמו כן, הועברו לבקשתם צילומים של ציפורים שמתו מפגיעת הלהבים.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully