המחאה נגד נתניהו

    המפגינים מ"מדינת תל אביב" מנותקים מבחירתו של חצי מהעם

    למרות שמטרת המחאה צודקת, אינני יכולה לקחת חלק בהפגנות. הסיבה: היא מבטלת את הבחירה של מיליונים בנתניהו, ותופסת טרמפ בחסות הקורונה על תוצאת בחירות שאינה מתיישבת עם רצונם של המפגינים

    יעל מסיקה
    בווידאו: אלפים הפגינו נגד נתניהו בבלפור ובביתו בקיסריה (צילום: ניב אהרונסון,רוני כנפו, רויוטרס ו- SATVIEW)

    כשהיינו קטנים ולא מצא חן בעינינו משהו כקבוצה, אהבנו לצאת בהכרזה: "הפגנה, לא חשוב על מה, לא רוצים את... במדינה". הבסיס נשאר אותו הדבר ואת שלוש הנקודות החליף כל פעם נושא אחר, אבל לצערנו זה לא כל כך עזר, אף אחד לא לקח אותנו ברצינות.

    נקפוץ לקיץ 2020. חם, והקורונה על ההשלכות הכלכליות החמורות שלה הכניסה משהו קבוע נוסף לחיינו - ההפגנות. כמעט כל ערב יש הפגנה, בוודאי במוצאי שבת: על הגשרים, בכיכרות ובעיקר מול בית ראש הממשלה. על פניה מטרת ההפגנות צודקת. יש מצוקה אמיתית, אנשים מאבדים את מקורות הפרנסה שלהם, עמותות קורסות, עקומת הנדבקים לא מתיישרת, אנשים לא רואים את האופק. הקורונה פגעה בכולם כמעט, כל מי שנפגע באופן כזה או אחר צריך לצאת לרחובות ולהפגין, אז איך זה שאני לא מתחברת למאבק הצודק הזה?

    כפריפריאלית, דרומית, חוסר החיבור הזה הולך הרבה אחורה. בכל פעם שאני יוצאת מנתיבות לכיוון מרכז הארץ, אני מרגישה שאני צריכה לצאת עם דרכון, במחלף באשדוד יהיה מעבר גבולות ושם יחתימו לי אותו. עד כדי כך לא מחוברת. עד כדי כך אני מרגישה ש"לא סופרים אותי". מפגינים יקרים, גם בהפגנות האלה אתם לא לוקחים אותי בחשבון.

    משתמשים בכלים דמוקרטיים באופן לא דמוקרטי. הפגנות מול מעון רה"מ (צילום: ראובן קסטרו)

    אני ימנית. אמנם לא הצבעתי ביבי, ויש לי הרבה מה להגיד על ההתנהלות שלו לפני הקורונה, ובוודאי מאז שהיא פרצה לחיינו, אבל עדיין. ההפגנות האלה שלכם, הן מזמן לא "על הכאב של כל מי שנפגע מהקורונה באיזושהי דרך". המפגינים משתמשים באחד הכלים הכי דמוקרטיים באופן הכי לא דמוקרטי שיש. אולי בשלטים אתם מבקשים מביבי להתפטר כמי שאחראי למחדל, אבל בסאבטקסט אתם בעצם מבטלים את הבחירה של מיליונים שכן האמינו בו ובחרו בו. סוד גלוי הוא שרבים (אם לא הרוב) בפריפריה הצביעו לליכוד ולביבי.

    עוד בוואלה! NEWS

    מחאת הגשרים צוברת תאוצה, וזוכה לתמיכה מפתיעה. רק אל תקראו להם נחמדים

    לכתבה המלאה
    מבחוץ זה נראה כאילו הגעתי להפגנה בכוכב אחר. ההפגנות בבלפור (צילום: ראובן קסטרו)

    בדרישה שלכם אתם תופסים טרמפ על משבר הקורונה, כשבעצם אתם מוחים תוצאת בחירות שלא "באה" לכם טוב, ושאתם מנסים לתקן בדרך דמוקרטית כמובן - הפגנה.

    איבדתם אותי כתומכת בהפגנה, למרות שהרעיון שלה צודק, משתי סיבות: הראשונה היא בחבירה לגופים שלא קשורים בכלל לנושא שלשמו יצאתם להפגין (קורונה וההשלכות שלה, זוכרים?). הסיבה השנייה היא הדרך שבה בחרתם לצאת ולהפגין. מהצד שלי (ולא רק), ההפגנה כבר מזמן לא נראית כמו הפגנה, חוץ מהשלטים (חלקם יצירתיים במיוחד). זה נראה כאילו הגעתי לאיזו מסיבה בעיר הנוער או לפסטיבל מידברן ויש מיצגים, שחלקם פוגעים בערכים שציבורים שלמים בעם גדלו עליהם. אז מה הפלא שלא התחברתי, ושמבחוץ זה נראה כאילו הגעתי להפגנה בכוכב אחר?

    עד כמה שאתם צודקים במאבק בבסיסו, וכמו ההפגנות שעשינו כילדים, גם המאבק הזה לא יצליח. מאבק של 20 אלף מפגינים או הרבה יותר, שלא מכבד את הבחירה של חצי מהעם ושלא דואג לחבר אליו עוד חצי מהעם, אם לא יותר (את החצי שלא חי במדינת תל אביב) לעולם ייראה מנותק ולא יצליח.

    הכותבת היא אשת חינוך ותושבת נתיבות

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully