בפעם האחרונה שיובל בן ארי הפגין הוא היה בן 13. הוא יצא עם תושבי מושב נוב שברמת הגולן להפגין נגד כוונותיו של ראש הממשלה, יצחק רבין, לרדת מרמת הגולן במסגרת הסדר עם סוריה. "מאז לא הייתי מעורב במאבקים ובפוליטיקה. לפני שבועיים, אחרי קרוב ל-30 שנה, יצאתי שוב להפגין", אמר אתמול (שבת) בהפגנה בצומת צמח שבעמק הירדן, בה השתתפו כ-300 מפגינים נוספים.
בן ארי, היום תושב קיבוץ האון, הקים לפני כמה שנים בר במקום בו פעל בעבר מפעל שנסגר. בבר השכונתי היו מבלים צעירי העמק וסטודנטים שלומדים במכללת כנרת. מאז הנחיות הקורונה, הבר סגור ו-22 עובדיו הוצאו לחל"ת או פוטרו.
"משהו פה רקוב. העסק שלי לא עובד, בינתיים לא קיבלתי מענק וכרגע אני שורד מחסכונות", סיפר בן ארי. "כואב לי מה שקורה במדינה. מחר אני הולך למילואים כלוחם בפלס"ר צנחנים, אבל מרגיש שהמדינה צוחקת עליי".
עוד בוואלה!
בצומת צמח מפגינים באופן קבוע כבר שלוש שנים, אבל רוב הזמן היו מפגינים בודדים בכיכר. בשבועות האחרונים הצטרפו מאות אנשים. "המפגינים פה נותנים לי אור ותקווה", אמר בן ארי. "זה לא אנרכיזם. אנחנו כועסים על הפוליטיקאים שמנותקים מהעם, מעבירים חוקים שלא קשורים למשבר ומאיימים בעוד בחירות".
לידו מפגין עומרי בן יצחק, תושב קיבוץ אשדות יעקב איחוד. בן יצחק מפעיל את הברים במלון הסקוטי בטבריה. גם העסק שלו נסגר. למחאה בצמח הצטרף בחודש האחרון, במחאה על מה שהוא מגדיר "הדיקטטורה שביבי מוביל".
"יש כאן ניהול כושל של המשבר", אמר בן יצחק. "מה הממשלה עשתה אחרי הגל הראשון, חוץ מאשר להעביר חוקים למען ביבי? אנחנו משלמים את מחיר המחדל הזה. די הגיע הזמן להתעורר. יש פה ריקבון. נהיה פה עכשיו כל מוצאי שבת. המחאה לא תיגמר עד שהשליט לא יתחלף".
מפגין ותיק בכיכר הוא פיני ורד, בן 67 מכפר חרוב שברמת הגולן. הוא מגדיר את עצמו כחלק מ"מחאת החתיארים". מפגין כבר כמה שנים בראש פינה, צמח, פתח תקווה ובלפור. הוא עבד בשיווק בחו"ל, אבל החברה בה עבד "כמעט התפרקה", לדבריו, ועכשיו הוא מושקע כל כולו במחאה.
"צריך להציל את המדינה, אחרת צעירים איכותיים לא יישארו פה", אמר. "הפכנו למדינה נוראית - שחיתות, ראש ממשלה שאיבד את הבושה וממלא את כיסיו, שר שאומר שבא לפוליטיקה כדי להשיג כסף, כבוד וכוח. נפרצו כל הגבולות. צריך לעשות ריסטארט למדינה ולחזור לערכים בסיסיים של מוסר. איבדנו אמון בפוליטיקאים, הכול מלוכלך ומסריח. אנחנו פה כדי להתחיל מהתחלה".
שומרי הדמוקרטיה
כמו ההפגנה הוותיקה בצמח, מתקיימת מדי מוצאי שבת גם הפגנה בכניסה לראש פינה. לאחרונה, עם התפשטות המחאה לצמתים ולגשרים, רוחמה וולף מראש פינה מובילה את המחאה בגשר חידו שבמחלף אליפלט שמדרום למושבה.
היא החלה להפגין באופן עקבי מאז שחוקק חוק הלאום. לדבריה, "זה גרם לי זעזוע חזק. במשבר הנוכחי הצטרפה לכך ההבנה שראש ממשלה שנאשם בפלילים לא יכול להוביל אותנו".
וכך, בשבועות האחרונים היא מפגינה עם כמאה תושבים נוספים מהסביבה בגשר חידו ומאוחר יותר מצטרפת להפגנה בראש פינה. "נמשיך להפגין עד שיהיה שינוי משמעותי. אנחנו שומרים על הדמוקרטיה, על הכנסת ועל עצמאות מערכת המשפט. תפקידנו להגן עליהם", הבהירה.
גם על גשר מעגן מיכאל שמעל כביש 4 נערכת מחאה מדי שבוע. אחת המפגינות הקבועות, עופרה לוצקי מזכרון יעקב, סיפרה כי "זו שבת חמישית שלנו כאן, ובכל פעם יש יותר אנשים ויותר אנשים צופרים לנו מהכביש לאות הזדהות. בפעם הראשונה הגיעו כ-50 ושבת אחר שבת זה גדל".
המארגנים אומרים שהשבת הגיעו לפחות 250 איש לגשר הזה. "כבר קיבלנו צפצוף אוהד מניידת משטרה", ציינה לוצקי. "זה נותן לי תקווה שאני לא לבד. זו התקווה שלנו כאן, של כולנו. כמה עוד יכול ראש ממשלה לעמוד נגד העם? בשבועות האחרונים רואים שגם בתוך המחנה שלו מתחילים אנשים להביע ביקורת. תראה מי נואם בבלפור".
היא עצמה הפגינה כבר גם מול מעון ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים. "אני הייתי שם, בעלי היה ביום חמישי. יש תורנויות. להפגין בבלפור זה מעולה אבל הפגנת הגשרים נותנת לכל אחד הזדמנות להתבטא איפה שקרוב לו", הסבירה.
ענת לוין, ממעגן מיכאל, ממארגני המחאה על הגשר הסמוך לקיבוץ ומי שאמונה על ספירת המפגינים, תיארה אף היא את התעצמות המחאה. לדבריה, "כל שבת צומחים בעשרות אנשים. לאנשים נמאס. גם למי שהיה אדיש עד עכשיו. זה מחלחל לאנשים שאין מי שיושיע אותנו אלא אנחנו עצמנו. אי אפשר יותר לסמוך על השלטון במיוחד לאחר הבגידה הגדולה של בני גנץ ואשכנזי ואנשיהם ופרץ ושמולי".
לוין, סבתא לנכדים, עובדת אבטחת איכות בפלסאון. "אנחנו במעגן מיכאל קיבוץ שמסורתית של העבודה ומרצ, והפעם הזו בגלל האיחוד נתנו להם עוד יותר תמיכה, ונבגדנו. נותרנו עם הרגשת בגידה אמיתית", סיפרה.
"תרשום שזה לא רק שמאלנים פה", ביקש אמיתי מדן, מפתח תוכנה בן 51 מקיבוץ מעגן מיכאל. "אני בכלל ממצביעי ליברמן. זה לא סותר, השחיתות היא בממשל בכלל ובביבי בפרט. כשהוא יפנה את הכיסא יהיה יותר טוב לכולם לא משנה מי יזכה".
בצומת בנימינה גם הפגינו כ-250 איש. מעוז ינון, מבעלי "אברהם הוסטל" ופעיל חברתי, מופיע בהפגנות שם מדי שבוע. "אני בא מהעולם העסקי, ומי שהוא מנהל כושל מתפטר ואם לא אז מפטרים אותו", אמר ינון. "ביבי כשל, אז הוא צריך לתת את הדין והוא צריך ללכת הביתה".
ענת אופיר מבנימינה עמדה על אי תנועה בשולי הצומת ואחזה בדגל גדול. "אני כאן כי אני שונאת את ביבי", אמרה בגילוי לב. "את מדינת ישראל אני אוהבת, והוא חייב ללכת הביתה כי הוא מחרב לנו את המדינה. יש לי כבר נכדים ואני רוצה שיגדלו במדינה נורמלית. כבר כמה פעמים באתי אבל הפעם הצטיידתי בדגל יפה ואני גאה להניף אותו".
מחאת הגשרים לא עוצרת בצפון הארץ. כמעט בכל שבת מאז החלו ההפגנות של הדגלים השחורים מגיעה תמר בן צבי מקיבוץ בארי להפגין בצומת סעד שבעוטף עזה. הפגנה קטנה ושקטה.
"אני מפגינה יחד עם אלפי אנשים למען השפיות במדינה", הסבירה בן צבי. "אנחנו מנוהלים על ידי אדם שלא ראוי לנהל את המדינה בגלל אישומים פליליים. האינטרסים שלו פוגעים באינטרסים של המדינה".
היא הוסיפה כי "אני רוצה שיהיה שינוי במדינה. אי אפשר להיות נחמדים ולדבר על אהבת חינם ושטויות כאלה. בסוף הגיע הזמן להחזיר את השפיות למדינה ואת הדמוקרטיה. חוסר התפקוד בקורונה הוא בגלל תפקוד של נתניהו".
יחד עם בן צבי מגיעה מקבוץ בארי גם תמי סוכמן. לדבריה, "אנחנו רוצים שביבי יעזוב את לשכת ראש הממשלה. אדם שתחת כתבי אישום אז הוא לא יכול להיות ראש ממשלה. כל יום שבת אנחנו מגיעים לכיכר כשהמטרה שלנו היא להביע את מחאתנו נגד נתניהו. זה המעט שאני תורמת להפלת כל הממשלה הזאת, שהיא יותר מדי מנופחת".