ועדת השרים לאיכוני שב"כ ולצמצום התפשטות הקורונה אישרה היום (ראשון) את הארכת השימוש באמצעים הטכנולוגיים של שב"כ ב-21 ימים. בחודש האחרון נכנסו כ-400 אלף אזרחים ששהו בקרבת חולי קורונה לבידוד בעקבות השימוש באיכונים ובחקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות. זאת ברקע הגשת חוות הדעת של הרשות להגנת הפרטיות לוועדה, בה הציעה להעדיף את השימוש באפליקציית "המגן 2" על פני האיכונים.
בדיון הוועדה בראשות שר המודיעין אלי כהן השתתפו שר הביטחון בני גנץ, שר החוץ גבי אשכנזי, נציגי המל"ל ונציגי הרשות להגנת הפרטיות. לבקשתו של השר אשכנזי, בדיון הבא שתקיים הוועדה יציגו נציגי משרד הבריאות את הצעדים להגברת השימוש באפליקציית המגן החדשה.
אל תפספס
כמו כן, משרד הבריאות יציג בדיון הבא את התכנית לשיפור העבודה בין שב"כ, משרד הבריאות ובהמשך משרד הביטחון על מערך החקירות האפידמיולוגיות. במהלך הדיון, דרש השר כהן מנציגי משרד הבריאות לסיים את העבודה על בחינת קיצור תקופת הבידוד מ-14 ל-12 ימים, בשל היעדר הנחיצות הבריאותית והעלות הגבוהה למשק.
מוקדם יותר היום הגישה הרשות להגנת הפרטיות חוות דעת חדשה לצוות השרים שבוחן את המשך השימוש באיכונים. הרשות שבה והדגישה כי השימוש בשב"כ לאיתור חולים ואנשים שהיו איתם במגע פוגע פגיעה קשה בפרטיות של כל אזרחי המדינה. "מכאן מתחזק הצורך באיתור ובשימוש באמצעים חלופיים מידתיים, אשר יוכלו לשמש לטווח ארוך, גם בעתות גאות ושפל של המגפה", נכתב.
בחוות הדעת נכתב בנוסף כי הרשות סומכת ידה על אפליקציית "המגן 2" שהושקה לאחרונה ואותה היא בחנה, וקוראת לנקוט בכל האמצעים לטובת הטמעתה לאלתר בקרב הציבור. הרשות מדגישה כי יעילות האפליקציה מחייבת מאמץ מיידי בקמפיין שיווקי והסברתי מאסיבי, שיכלול מסרים של שקיפות ופרטיות במטרה להעלות את אמון הציבור באפליקציה ולעודד את התקנתה.
הרשות ציינה כי גם הכלי של שב"כ אינו חף מטעויות. מנתונים שונים, שהועברו על ידי משרד הבריאות, עולה כי למעלה ממחצית מההשגות שהוגשו על ידי מי שקיבל הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון שב"כ, התקבלו והובילו לשחרור מבידוד. בנוסף, רק כ-4% ממי שקיבלו הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון שב"כ, אובחנו בסופו של יום כחולים.
מבין כלל החולים שאובחנו בישראל מתחילת יולי (אז חודש השימוש באיכוני שב"כ לאיתור חולים ומגעים), כשליש בלבד אותרו קודם לכן על ידי שב"כ. שליש מהנדבקים אותרו באמצעות חקירה אפידמיולוגית, והשליש הנותר הם חולים שלא אותרו מראש כמי שהיו בקרבת חולה מאומת.
"מכאן, שלא זו בלבד שמנגנון שב"כ מזמן טעויות למכביר, ורבבות מבין מי שאותרו על ידו כמגעים כלל לא באו במגע עם חולה קורונה", נכתב בחוות הדעת, "הרי שגם האחוז המזערי של חולים מאומתים אשר מלכתחילה אותרו על ידו כמגעים, מעורר ספק ממשי האם התועלת שבכלי מצדיקה כיום את הפגיעה הדרמטית בפרטיותם של כלל תושבי ישראל, על ידי איכון קבוע של תנועתם במרחב".
הרשות טענה בחוות דעתה כי בהתאם לנתונים שהציג משרד הבריאות, חקירות אפידמיולוגיות הן מנגנון יעיל ביותר לעצירת שרשרת ההדבקה ופגיעתן בפרטיות נמוכה מכלי השב"כ. "משכך, נדרש וראוי להשקיע משאבים משמעותיים נוספים, בין היתר, בהגדלת המערך", אמרו. זאת, "על מנת להרחיב את השימוש בו, לפחות עד להטמעה רחבה של יישומון המגן בקרב הציבור".
בנוסף, ציינה הרשות כי המשרד לענייני מודיעין הציג בפניה כמה אמצעים משלימים שנועדו להוות תחליף לאפליקציית "המגן 2" עבור אוכלוסיות שאינן משתמשות בטלפון חכם. לדברי הרשות, יש לבצע בחינה מעמיקה של האמצעים החלופיים, שכן הם טומנים בחובם פגיעה פוטנציאלית משמעותית הן בהיבטי פרטיות והן בהיבטי אבטחת מידע.