(בווידאו: דיון בכנסת על איכוני שב"כ, בשבוע שעבר)
הסתייעות המדינה באיכוני שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לאיתור חולים ומבודדים פוגעת בפרטיותם של אזרחי ישראל באופן בלתי מידתי - כך עולה מחוות הדעת שהגישה היום (ראשון) הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לשרי הממשלה, במסגרת החוק המאפשר את המשך המעקבים. בחוות הדעת, קראה הרשות להפעיל באופן מיידי את השימוש באפליקציית "המגן 2" - היישומון האזרחי של משרד הבריאות המאפשר איתור מגעים.
לקריאת חוות הדעת המלאה
הרשות מדגישה בחוות דעתה כי אמצעי השב"כ שבהם נוקטת כיום מדינת ישראל טומנים פגיעה קשה בפרטיותם של כלל האזרחים. על כן, כך על פי הרשות, יש להשיק מיידית את אפליקציית "המגן 2" שכן בהינתן החלופות הקיימות - "היא עדיפה לאין שיעור על פני שימוש בכלי מעקב פוגעני של גוף בטחון שאינו מיועד למטרה זו".
עוד בוואלה!
עוד ציינו ברשות כי "בכל הנוגע לאמצעים המשלימים הנבחנים כיום, סבורה הרשות כי טרם הטמעתם במסגרת פתרון כולל, יש צורך בביצוע תסקיר מעמיק לניתוח השפעתם על הפרטיות וכי יש לשלב את הרשות במסגרת תהליך האפיון והפיתוח של אמצעים אלה הטומנים בחובה פוטנציאל לפגיעה משמעותית בפרטיות".
חוות הדעת הוגשה לאחר שבפעם הראשונה הוסמכה הרשות לעשות זאת במסגרת חקיקה ראשית. החוק המאפשר את איכוני שב"כ, כחלק מהמאבק בקורונה, אושר בתחילת החודש בכנסת לתקופה של שלושה שבועות שבהן יתאפשר לממשלה להפעיל את הכלי לאיתור חולים ונדרשים בבידוד. עד לסיומה של תקופה זו, הממשלה נדרשת בסיוע של הכנסת לקדם חקיקה ראשית ומקיפה יותר כדי לאפשר הפעלת איכוני שב"כ לתקופה ארוכה יותר. כחלק מאותה חקיקה, נדרשה הרשות לספק התייחסות מקצועית למידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בהמשך ההסתייעות בשב"כ ואת החלופות הקיימות.
כך, הרשות מציינת כי אפליקציית "המגן 2" של משרד הבריאות תוך פותחה תוך שמירה על עקרונות העיצוב לפרטיות, באופן המאפשר איתור יעיל של מגעים בטווח זמן מיידי, ובד בבד שומר בצורה המיטבית על פרטיותם של המשתמשים. לדברי הרשות, האפליקציה בגרסתה העדכנית עוצבה כך שהיא משקללת נתוני מיקום ונתוני קרבה, באופן שעתיד להגדיל דרמטית את יעילות איתור המגעים לעומת החלופות האחרות.
ברשות מבהירים כי השימוש באפליקציה אינו מספיק. "יש להשקיע את מרב המאמצים בפעילות הסברתית מואצת ומאומצת בהיקף נרחב, לצד פעילות הסברה ממוקדת במגזרים מסוימים, שקיפות מלאה, הכל במטרה להעלות את אמון הציבור ביישומון ולגרום לציבור להתקינו", נטען.
כמו כן, חוות הדעת סוקרת בהרחבה מגוון טכנולוגיות ניטור, לרבות אלו המשמשות מדינות שונות ברחבי העולם, מציגה את המודלים השונים הקיימים בתחום, ובונה מדרג אמצעים לאיתור מגעים בראי הפרטיות. כמו כן, היא כוללת סקירה רחבה של פרקטיקות ניטור בהקשרי מגפת הקורונה, הננקטות נכון להיום ב-16 מדינות מובילות ברחבי העולם.
בשבוע שעבר דנה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ב"תלונות על מנגון הערר של משרד הבריאות על איכוני שב"כ" בתקופת קורונה וכן ב"טעויות בכניסה לבידוד" בעקבות האיכונים. לפי הנתונים שהציג משרד הבריאות לוועדת החוץ והביטחון, נכון לתקופה שבין 1 ל-8 ביולי, יותר מ-70 אלף ישראלים הוכנסו לבידוד בעקבות הפעלת האיכונים.
עוד עולה כי משרד הבריאות ביקש מהשב"כ לאכן 6,321 ישראלים. מבין החולים החדשים הנוספים שאותרו בתקופה הזו, 3,495, כ-70% מהם, כלומר 2,468, אותרו בעקבות איכוני שב"כ. 2,741 ישראלים שנדרשו להיכנס לבידוד פנו למוקד ערעורים. כרבע מבין המערערים 694 מבודדים שוחררו בעקבות הערעור. לעוד 18 מערערים משך הבידוד קוצר בעקבות הפנייה.