הכנסת אישרה הערב (רביעי) את החוק המאפשר את מעקבי שב"כ אחר חולים ומבודדי קורונה, בתמיכה 53 של ח"כים מול 38 מתנגדים. ההצעה אושרה בנוסח המצומצם שהוביל יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ צביקה האוזר (דרך ארץ), בניסיון לרכך את הביקורת על השימוש בכלי השב"כ. לפי החוק, לממשלה תהיה אפשרות לעשות שימוש באיכוני שב"כ למשך שלושה שבועות בלבד ולא שלושה חודשים כפי שדרשה בתחילה, ורק במקומות מסוימים, לפי נוהל מיוחד שייקבע במשרד הבריאות ויפורסם לציבור.
החוק מסמיך את שב"כ לסייע במהלך תקופה זו במקרים פרטניים בהם לא ניתן להשלים את החקירה האפידמיולוגית בשיטות אחרות. כמו כן, ניתנה הסמכה למשרד הבריאות למשך תקופה זו, להסתייע בשב"כ בביצוע החקירות בימים בהם היו יותר מ-200 מאובחנים לעומת היום שקדם לו. בנוסף, ראש הממשלה רשאי לבקש את אישורה של ועדת החוץ והביטחון להוסיף נסיבות חריגות נוספות בהן יהיה השב"כ מוסמך לסייע.
על פי החוק, צוות השרים יוקם על ידי הממשלה בכדי לבחון כל העת את הצורך בהמשך ההסתייעות בשב"כ, בהתחשב במצב התחלואה, בתרומת הסיוע של השב"כ לצמצום התחלואה ובקיומן של חלופות. זאת, תוך התחשבות בפגיעה בזכות לפרטיות, וקבלת חוות דעתה של הרשות להגנת הפרטיות. צוות השרים ידווח לממשלה על ממצאיו לעניין המשך הצורך בהסתייעות בשירות. אם לא יימצא הצורך בהמשך ההסתייעות בשב"כ, תבטל הממשלה את ההסמכה, כשגם הכנסת רשאית לבטל את הסמכתו בנושא.
החוק מבהיר כי שב"כ לא יעמוד בקשר עם חולים או עם אנשים שבאו במגע קרוב עם חולה, וכן לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד ואף לא יסייע להן. כמו כן, לפי החוק, אדם שקיבל הודעה על כך שהיה במגע קרוב עם חולה קורונה, ומשום כך חייב להיכנס לבידוד, יהיה רשאי לפנות למשרד הבריאות בבקשה לבחינה חוזרת של הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההודעה, ונקבע כי משרד הבריאות ישיב להשגה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מהגשתה.
עוד קובע החוק את סוגי המידע אותו רשאי השב"כ לעבד, ואת משך הזמן בו יישמר המידע בשב"כ ובמשרד הבריאות. על פי החוק, השב"כ ומשרד הבריאות יעבירו לוועדת החוץ והביטחון דיווח שבועי על פעילותם לגבי מידע שהושג.
ח"כ האוזר הציג את הצעתו בפני המליאה ואמר כי מדובר בסיוע משמעותי למאבק בקורונה. "לצערי על פי התרשמות הוועדה, אין עדיין חלופה אזרחית בשלה שמסוגלת לתת מענה ברמת יעילות, כפי שאותו כלי איכון נותן. אני סבור שכלי השב"כ הוא כלי העזר היחידי הקיים היום שמסייע לחקירות האפידמיולוגיות, וזה כלי שצריך להעמיד לעזרה לעזרת ולרשות משרד הבריאות באופן מידי לאור העלייה המשמעותית בהיקף הנדבקים במדינת ישראל".
יו"ר ועדת חוץ וביטחון הוסיף כי "מה שעומד לנגד עינינו, בראש ובראשונה ובלי קשר לדעות ותפיסות פוליטיות, הוא עיקרון של שמירת חיי אדם ומניעת המשך הפגיעה במשקי הבית. אם לא נגדע ונעצור את שרשרת ההדבקות, האפשרות החלופית שעומדת היא שוב הטלת סגרים ומגבלות, שגוררות פגיעה אנושה בכל אותם מאות אלפי אנשים שלא יוכלו לעמוד שנית בגזירה מסוג זה".
ח"כ משה יעלון (יש עתיד-תל"ם), תקף את התנהלות נתניהו בתקופת הקורונה. "כשמתמודדים עם משבר, הדבר החשוב ביותר הוא אמון הציבור בהנהגתו. נתניהו זיהם את ניהול משבר הקורונה בשיקולים פוליטיים, ואת התוצאות כולנו ראינו: בתי האבות, ריבוי המתים ומשבר כלכלי חריף, שאיתו עוד נתמודד זמן רב", אמר במליאת הכנסת. "מי שחושב שאיכוני השב"כ יכסו על המחדלים - טועה ומטעה. תרבות השקר מדאיגה אותי יותר מכל. תרבות השקר היא בעיה קיומית".
יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, התנגד להצעת החוק ודרש פתרונות חלופיים. "הממשלה מאפשרת למשק להמשיך ולתפקד חרף סכנות המגיפה, שהיא לא זמנית ולא חולפת. היא דורשת היערכות ארוכת טווח וקיום שגרת חיים לצדה לאורך זמן, ויש פתרונות רבים וחלופיים לצמצם את מהירות התפשטותה. הראיה היא שאף מדינה דמוקרטית אחרת, כולל כאלה שאצלן הקורונה מתפשטת הרבה יותר מאצלנו - לא מפעילה את שירות הביטחון שלה לצורך הזה".
גם יו"ר הרשימה השותפת, איימן עודה, הזהיר מפני פגיעה ממשית בזכויות הפרט. "ברוכים הבאים לרשימת המעקב של השב"כ. מהרשימה הזאת לא תוכלו לשלוח הסר, למרות שכל המידע שלכם יהיה חשוף למשטרה הסודית והמפעילים שלה", אמר במליאת הכנסת. "האמת היא שככל שלוקחים מאיתנו את זכויות הפרט והממשלה נהיה יותר דרקונית - המגיפה רק מתחזקת. הממשלה איבדה את השליטה על המגיפה כי היא בעיקר מתעסקת באיך לשלוט בנו".
ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) טען כי מדובר בכלי בו משתמשות רק דיקטטורות. "מסעו של החוק להכנסת השב"כ לטלפונים שלנו החל כמסע גניבה באישון לילה כתקנה לשעת חירום, בעוד הכנסת טרם החלה בעבודתה", אמר לחברי הכנסת. "מיומה הראשון של התקנה התנגדתי לה התנגדות מוחלטת, שכן הבנתי את הסכנה שיש בה לחירות האזרחים. טכנולוגיית השב"כ נועדה לסייע לארגון לשמור על ביטחוננו מפני טרור - ובשום פנים ואופן לא כנגד חולים או משברים אחרים בחברה. רק דיקטטורות משתמשות בכל הכלים שעומדים לרשותן כדי להשליט חוק, סדר, ציות ועבדות. אנחנו לא רוצים להיות כאלה, למרות שנתניהו מאוד היה רוצה".
בשבועות האחרונים, לאחר שפקעו התקנות לשעת חירום ולא קודמה חקיקה בכנסת, הממשלה לא הפעילה את שב"כ בנושא. החוק הובא לאישור לאחר סדרת דיונים בוועדת החוץ והביטחון בכנסת, במהלכם ניסו באופוזיציה לבלום את הליך החקיקה. ההצעה עברה מהמורות שונות עד להבאתה לכנסת. האחרונה שבהן, ביום שני, אז ח"כים באופוזיציה טענו כי מדובר בהליך חקיקה מהיר "דורסני ולא מעמיק", כלשונם, והצליחו לבלום את קידומו באמצעות כלים פרלמנטריים.
בבוקר שלאחר מכן, הממשלה דרשה לקדם את החוק בהקדם ולא להמתין לשבוע הבא כדי שיהיה ניתן לעשות בו שימוש "באופן מיידי". במכתב ששלח אשר חיון, ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה לח"כ האוזר, הוא כתב כי "הממשלה מבקשת לקדם את השלמת הדיון בחוק איכוני השב"כ כדי לאפשר שימוש בכלי באופן מיידי". בעקבות זאת, הוועדה המשיכה לדון בקידום החוק עד להצבעה הלילה. "זה לא פחות ממטורף שיש סיכום וראש הממשלה מבטל אותו", אמר ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) שהיה בין המתנגדים לקידום החקיקה. הוא הוסיף: "אם אמרתי בתחילת הישיבה שראש הממשלה דוהר לבחירות, אנחנו כבר בבחירות. אני לא מבין את יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יש הפרדת רשויות. מה הוא פקיד?".
קודם אישור ההצעה, התקיים במליאה דיון ממושך של כמה שעות שבמהלכו ח"כים באופוזיציה תקפו את קידומה. באגודה לזכויות האזרח אמרו בתגובה כי החוק "פסול מיסודו ואינו חוקתי" ובכוונתה לבקש מבג"ץ לפסול את החוק. באגודה טענו כי "מדובר ביום קשה לדמוקרטיה הישראלית ולחירות האזרחים. אף מדינה דמוקרטית לא הפעילה את שירותי הביטחון החשאי שלה במאבק בקורונה ובכל המדינות נעזרים בחלופות טכנולוגיות אזרחיות וולונטריות. מדובר בצעד פסול מיסודו, המדגים באיזו קלות עלולה ממשלה להתפתות לעשות שימוש בכלים קיצוניים למעקב המוני שפותחו אך ורק לצרכי מאבק בטרור, ולהשתמש בהם למעקב אחר אזרחים בהקשר אזרחי לחלוטין, לתקופה ממושכת ובאופן יומיומי. את השד הזה יהיה קשה להשיב לבקבוק".
(עדכון ראשון: 20:47)