מפקדת "אלון" של צה"ל להתמודדות עם נגיף הקורונה, בפיקודו של תת-אלוף ניסן דוידי, החלה את פעילותה ותפעל לפי החלטות קבינט קורונה. ארבעה תחומים מרכזיים נכללים תחת אחריותה של המפקדה המשימתית.
הראשון הוא מרכז דגימות, שבמסגרתו מערכת הביטחון תרכוש רובוטים לבדיקת קורונה. כבר בחודש הקרוב תעלה בהדרגה היכולת לבדוק דגימות מ-20 אלף ל-60 אלף ביום, במטרה להביא לתשובות עד 24 שעות מרגע הפנייה.
עוד הוחלט להקים "סיירת קורונה" בסיוע אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). הסיירת תכלול רכבים מסחריים ומשאיות עם ציוד, שיגיעו לערים האדומות כדי לקצר את משך הבדיקה. לפי בדיקות שנערכו, הציבור לא הולך לקופות החולים להיבדק ביום הדיווח על התסמינים, אלא רק למחרת, והוא עשוי לחשוף בינתיים אחרים לנגיף. תהליך זה יקצר את משך זמן הבדיקה ויצמצם הדבקות ברחוב ובקופות.
מרכז הפעילות השני הוא החקירות. כיום, המענה לאזרח מרגע הפנייה ועד לתשובה והעברתו למקום הבידוד ניתן בממוצע לאחר שחלפו בין ארבעה לחמישה ימים. המטרה שהוצבה למפקדה היא להגיע לטווח של 48-24 שעות. לשם כך, שולבו במוקד של פיקוד העורף 400 "סלקטורים" של שדה התעופה בן גוריון שישתלבו בחקירה האפידמיולוגית, ועוד כ-1,500 חיילי מילואים וסדיר.
עוד בוואלה!
לדברי גורמים בצה"ל, בנקודת השיא של תהליך הגיוס וההכשרה יגיע היחס לממוצע של חוקר לכל נבדק. החוקרים יפוזרו ב-256 רשויות מקומיות ברחבי הארץ ויתנו מענה לציבור בנוסף ל-300 עמדות במפקדת פיקוד העורף. כיום, כל חוקר טלפוני מטפל בשלושה אזרחים בממוצע, מה שבפועל יוצר צוואר בקבוק בהליך הבדיקות.
החלק השלישי של המפקדה יהיה מרכז הבידוד. כיום, יש 28 מלוניות עבור 5,000 חולי קורונה. נושא האכיפה יהיה באחריות המשטרה והרשות המקומית, אך ללא בקרה והקפדה יהיה קשה לעצור את שרשרת ההדבקה. כרגע מדובר בנקודת תורפה, מאחר שלא מעט אזרחים מתחייבים להישאר בבידוד בבית, אך בפועל משוטטים ברחובות.
תחום האחריות הרביעי של היחידה הוא מרכז הערכה: חמ"ל של פיקוד העורף, מבוסס בינה מלאכותית, שירכז נתונים וינפק תמונת מצב הכוללת שכבות מידע על פעילות המפקדה והתפשטות הקורונה ברחבי הארץ.
בצה"ל קיוו לקבל לידיהם תחום חמישי הקשור לנושא ההסברה ופנו בנושא לראש הממשלה בנימין נתניהו בעת ביקור במפקדת פיקוד העורף השבוע. נתניהו אישר שיתוף פעולה, אך לא הנחה להעביר את תחום ההסברה באופן מלא, והוא יתחלק בין משרד הבריאות לפיקוד העורף.
גורמים במשרד הביטחון מתחו ביקורת ואמרו כי "פיקוד העורף מנחה אזרחים ומקבל ציון גבוה על אמון. יש לפיקוד יתרון משמעותי בנושא כי אמון הוא נשק משמעותי במערכה נגד הקורונה. נכון יהיה להעביר אחריות מלאה לפיקוד העורף".
משרד הבריאות בכפוף לקבינט יוציא לפועל את התכנית המלאה כשתחתיו משרד הביטחון והמטה הכללי של צה"ל. במעמד מקביל אליו יעמוד ממונה הקורונה בצה"ל, סגן הרמטכ"ל אלוף איל זמיר, ומתחתיו יפעל מפקד פיקוד העורף אלוף אורי גורדין, שיהיה מפקד-העל של מפקדת אלון. ייעוד העל של המפקדה הוא סיוע לקטיעת שרשרת ההדבקה של נגיף הקורונה.
מבנה היחידה כפי שאושר על ידי סגן הרמטכ"ל יכלול את המפקדה בראשות תא"ל דוידי ותחת פיקודו ארבעה מרכזים. לדברי גורמים בכירים בצבא, תוך חודשיים תכלול המפקדה 2,500 חיילי מילואים ו-1,500 חיילים סדירים. חטיבת התכנון בפיקודו של תת-אלוף עודד בסיוק הציגה מענה גם לתרחישי קיצון שיכללו גיוס נרחב יותר של כוח אדם. סגן הרמטכ"ל זמיר המליץ במקביל לגייס חיילי מילואים מובטלים ולהתחיל בהיערכות לאזרוח המפקדה המשימתית.
במערכת הביטחון הביעו התנגדות נחרצת לכוונות לאפשר כניסה של כ-7,000 חרדים מברוקלין בניו יורק שבארצות הברית, שמוגדרת כבעלת ריכוז גבוה של חולי קורונה. "החלטה שכזו תפגע במאמץ של כלל משרדי הממשלה לבלום את העלייה בקורונה. גם הרעיון לאשר יציאה של אלפי דתיים לתפילות באומן שבאוקראינה בחגים".
נכון לכתיבת שורות אלו, החליט קבינט הקורונה לאשר רכש של כשלושה מיליון חיסונים נגד שפעת לקראת החורף. צה"ל ומשרד הביטחון העבירו המלצה לחסן את כלל הציבור בישראל ובהתאם לרכוש היקף גדול יותר של חיסונים. "החיסון יסייע בנטרול רעשי הרקע בחורף. לא כל חולה עם חום משתעל הוא חולה קורונה וכלל שנוריד את רעשי הרקע יתאפשר לנו למקד טיפול בחולי הקורונה", אמר גורם ביטחוני, והוסיף כי "הרבה מאמץ של המפקדה המשימתית ושאר הגורמים תלוי בהתנהגות הציבור שנדרש להקשיב להנחיות משרד הבריאות, חבישת מסיכה וריחוק סביר".