לימודים בימי קורונה

    עשרות אלפי מורים ותלמידים ייפגעו: התכניות שייסגרו בשל משבר התקציב

    שבועות לתחילת הלימודים, משרד החינוך מקפיא שורת תכניות ברקע הקרבות בין הליכוד לכחול לבן. מי שישלמו את המחיר הם ילדים בסיכון, בני נוער שנפלטו מבתי הספר ומסגרות תגבור בפריפריה. אילו תכניות יחדלו מפעילותן, מי האוכלוסיות שייפגעו מהמצב, וכמה מורים יפוטרו?

    בווידאו: נתניהו בשערי צדק: "מתקדמים למציאת חיסון במכון הביולוגי בנס ציונה" (צילום: רוני כנפו)

    בעוד פחות מחודש תיפתח שנת הלימודים, ומשרד החינוך ממשיך להודיע על הקפאת תכניות רבות בתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. צעדים אלו מגיעים על רקע משבר גירעוני שחווה המשרד, עם תחילת הפגיעה של הקורונה במערכת החינוך. בין התכנית הנמצאות בסכנת סגירה: פרויקטים לנוער נושר, נוער בסיכון, הכשרת מנהלים, תכנית קרב ובנות השירות הלאומי.

    לפי שעה, העימותים הפוליטיים בין הליכוד לכחול לבן על אופי העברת התקציב השנתי הם שאחראים למצבם של עשרות אלפי ילדים ומורים ברחבי הארץ שייפגעו מהמצב. במסיבת העיתונאים שערך בסוף השבוע שר החינוך יואב גלנט, הוא ניסה לתלות את האשמה על יו"ר כחול לבן, בני גנץ, וקרא לו לחתום על תקציב חד-שנתי כדי לפתור את הבעיה.

    בשל כך, משרד החינוך, הממתין ל-4 מיליארד שקלים עבור התכניות המשלימות הללו, הפיץ את בשורת ההקפאה לשורת פרויקטים חינוכיים ברחבי הארץ. לוואלה! NEWS נודע כי כתוצאה מעיכוב התקציב, ייפגע גם מכון "אבני ראשה" המכשיר כ-300 מנהלים מדי שנה, מה שעלול להביא לפיטורי עובדים במכון. כמו כן, המחסור בתקצוב צפוי להביא להפסקת פעילות גם עבור תכניות חדשות שמשרד החינוך מבקש לקדם. אילו תכניות נמצאות בסכנת הקפאה, וכמה ילדים ועובדים ייפגעו מסגירתן?

    היעדר התקציב ייפגע בעשרות אלפי ילדים ואנשי הוראה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

    תכנית היל"ה

    למי מיועדת: נוער נושר ובסיכון שנפלט ממוסדות החינוך
    סטטוס: עובדי התכנית קיבלו זימונים לשימוע לפני פיטורים
    מספר אנשי ההוראה שייפגעו: 1,600 עובדים
    תקציב התכנית: 140 מיליון שקל

    בין התכניות שיוקפאו בשל היעדר התקציב, גם היל"ה הפועלת למען נוער נושר ונוער בסיכון. ברקע ההודעה על הכוונה להקפיא את התכנית, ניסו משרדי החינוך והאוצר וכן החברה למתנ"סים לנהל משא ומתן במטרה למנוע את המהלך. אולם, לבסוף הוחלט לשלוח לעובדי התכנית מכתבי שימוע לפני פיטורים. התקציב לתכנית, המעניקה מדי שנה מענה לכ-8,000 בני נוער שנפלטו ממוסדות חינוכיים, לא אושר על ידי משרד החינוך, ויותר מאלף עובדים עלולים לאבד את עבודתם.

    בתכנית היל"ה, המהווה תחנה אחרונה לצעירים חסרי מסגרות חינוכיות, לומדים בני הנוער במתכונת לימודים של שישה תלמידים בכיתה בכדי להכין אותם לבחינות הבגרות או לתעודת גמר. לטענת משרד החינוך, עד שלא יועבר תקציב שנתי כולל - לא ניתן יהיה לתקצב תכניות כמו היל"ה.

    בעקבות כך, ארגון כוח לעובדים הגיש בקשה לצו מניעה כנגד פיטורי עובדי היל"ה לבית הדין לעבודה בתל אביב. בבקשה לדיון כתב הארגון כי "לא ייתכן שחברת הקבלן המעסיקה את המורים, החברה למתנ"סים, תקיים שימוע קולקטיבי ל-1,600 מורים באורח חד-צדדי, וללא היוועצות עם ועד העובדים כנדרש בהסכם הקיבוצי". בנוסף, קרא הארגון להורות למשרד החינוך להבהיר איזה פיתרון ינתן לתלמידים שייפלטו מהתכנית.

    עוד בוואלה! NEWS

    גלנט הציג את מתווה החינוך: "לא יהיו לימודים מלאים לכולם"

    לכתבה המלאה

    תהילה, תלמידה בהיל"ה מאזור ירושלים, סיפרה בשיחה עם וואלה! NEWS כיצד תשפיע עליה סגירת התכנית. "לפני היל"ה למדתי בשני בתי ספר ולא הצלחתי לשרוד שם, הגעתי לתכנית בגלל שאחותי למדה שם ופשוט שידכו בינינו". לדבריה, היא סבלה מבעיות לימודיות רבות שאובחנו, ורק כשהחלה ללמוד בתכנית הצליחה להתקדם לעבר בגרות מלאה.

    "הם כמו בית בשבילי, המורים הם חברים שלי ומתקשרים אליי מעבר לשעות הלימוד", אמרה תהילה. "הם הכניסו לי רצון ללמוד בדרך שמתאימה לי. מבחינתי לסגור את תכנית היל"ה זה סוף העולם, כל מה שבניתי ילך לפח".

    מכשיר כ-300 מנהלים מדי שנה. מכון אבני ראשה (צילום: גוגל מפות)

    תכנית "קרב"

    למי מיועדת: העשרה לילדים ובני נוער בפריפריה
    סטטוס: בהוראת בין הדין לעבודה מתקיים מו"מ בין הוועד למשרדי האוצר והחינוך
    מספר אנשי ההוראה שייפגעו: 3,800 מורים ומדריכים
    תקציב התכנית: 120 מיליון שקל

    תכנית נוספת ומשמעותית שעלולה להתבטל השנה היא "קרב", הפועלת לצמצום פערים בחברה הישראלית באמצעות פעולות העשרה והעצמה במערכת החינוך. התכנית, אותה מפעילה החברה למתנ"סים, מונה כ-4,000 מורים ופועלת ב-114 רשויות. בימים אלה מתקיימים דיונים בין יו"ר הוועד למשרדי החינוך והאוצר, בהוראת בית הדין לעבודה.

    אורלי לוי, יו"ר וועד תכנית "קרב", אמרה לוואלה! NEWS כי שר החינוך החזיר אותם לנקודת ההתחלה. "הוא אמר שאין תקציב מדינה ושאי אפשר לאשר את התכניות התוספתיות", סיפרה. לדבריה, זו הסרת אחריות מהמורים והתלמידים.

    "התקיים משא ומתן שלא הניב פירות, וביום שני אנחנו מתכנסים שוב בבית הדין לעבודה. אנחנו ממשיכים בכל הכוח במאבק, ומזמינים את השר לקדש את החינוך ולא את המאבקים הפוליטיים על חשבון הגב של העובדים והתלמידים", הוסיפה לוי. "מבחינתנו שר החינוך אחראי על חינוך הילדים כל דבר אחר שהוא אומר זה לגלגל את האחריות ממנו".

    הפגנת עובדי תכנית "קרב" מול ביתו של השר גלנט, בשישי
    "ממשיכים במאבק בכל הכוח". הפגנת עובדי קרב מול בית הדין לעבודה בבת ים, לפני כשבועיים

    תכנית מיל"ת

    למי מיועדת: תגבור לימודי והעשרות לנוער בפריפריה
    סטטוס: לא חודש החוזה ועובדים הוצאו לחל"ת כבר ביוני
    מספר אנשי ההוראה שייפגעו: 2,500 עובדים
    תקציב התכנית: 135 מיליון שקל

    תכנית מיל"ת, המעניקה מסגרות יום לימודיות תוספתיות ליליד הפריפריה, היא תכנית כלל ארצית לקידום תלמידים בתחום הלימודי והחברתי. התכנית מאריכה את יום הלימודים ומעניקה מעטפת טיפולית לקבוצת תלמידים מובחנת במטרה לקדמם באמצעות תגבור לימודי, העשרה וטיפול פרטני (אבחונים וטיפולים פרא-רפואיים). התכנית פעילה במאות מוסדות חינוך בהם גני ילדים בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. התקציב השנתי שלה מוערך ב-135 מיליון שקל, לכ-26 אלף ילדים ב-55 ישובים. בימים אלה, כ-2,500 עובדים נמצאים בסכנת פיטורים.

    מנכ"ל העמותה לתפנית בחינוך, מיכאל חן, סיפר על התכנית וההשלכות לסגירתה. "התכנית החלה לפעול לפני 20 שנה, היא מופנית לאוכלוסיית תלמידים שזקוקה למסגרת תומכת פורמלית למרות שהיא בעצם בשעות שבהם לא מתקיימת מסגרת בית ספרית", תיאר חן. "ילד מסיים ללמוד בשעה 13:00 והתכנית מאפשרת לו שהייה אפקטיבית עד שעה 16:00 במסגרת חינוכית, ארבע פעמים בשבוע ולפעמים חמש פעמים".

    "יש לקדש את החינוך ולא מאבקים פוליטיים על חשבון המורים והתלמידים" (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

    לדבריו, מטרת התכנית היא להעניק לתלמידים מה שיום לימודים רגיל לא מספק, מאילוצים כאלה ואחרים. "התכנית פועלת בדרך כלל באזורי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית", אמר. "אנחנו לא פועלים במסגרת של 300 תלמידים, אלא במסגרת של 30 ילדים ובחצאי כיתות". חן הוסיף כי מעבר להיבטים הפדגוגים של התכנית, היא פועלת גם במישור הרגשי ובהוראה מתקנת.

    "משמעות הקפאתה היא שב-1 לספטמבר, 30 אלף ילדים לא יקבלו מסגרות תומכות אחר הצהריים, ובהתאמה 30 אלף זוגות של הורים לא יוכלו להסתמך על פתרון לילדיהם שהוא פתרון פדגוגי וגם חברתי, במובן שיש לו סידור הולם ויציאה לעבודה", הסביר חן. "משרד החינוך הודיע כי הוא לא יכול לחדש לנו את חוזה התקשרות, בתוך כך הוצאנו למעלה מ-200 מורים, מדריכים ומטפלים לחל"ת, לצד עובדי עמותה קבועים".

    "להעניק לתלמידים מה שיום לימודים רגיל לא מספק". בית ספר בגבעתיים, במאי (צילום: ראובן קסטרו)

    הכשרות למתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי

    למי מיועד: הכשרת 4,000 מתנדבים
    סטטוס: התכנית הוקפאה
    מספר העובדים שייפגעו: 120 עובדים
    תקציב התכנית: 180 מיליון שקל

    למתנדבי השירות הלאומי תפקיד מכריע במערכת החינוך, כפרי הנוער, פנימיות, בתי ספר לחינוך מיוחד ומסייעות לכוח ההוראה המקצועי. במסמך שנשלח על ידי משרד החינוך נכתב כי "אין תקציב מדינה מאושר ואנחנו פועלים במסגרת תקציב המשכי חסר. בהיעדר תקציב מלא להפעלת השירות הלאומי לכל תקופת ספטמבר-דצמבר, אין כרגע אישור להפעלת הכשרות קיץ". במשרד הבהירו כי על פי כללי החשבות, לא יוכלו לשלם בדיעבד על הכשרות שבוצעו ללא אישור.

    לדברי מנכ"ל האגודה להתנדבות, ירון לוץ, "הודעת משרד החינוך על ביטול ההכשרות למתנדבי השירות הלאומי בשל חוסר תקציב היא הזויה ולא הגיונית. לא ייתכן ששלושה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים, בשנה שצפויה להיות מאתגרת במיוחד בצל הקורונה, כשמערכת החינוך זקוקה לכוח אדם רב ולערך המוסף של מתנדבי השירות הלאומי, אלפי מתנדבים יישארו ללא מסגרת".

    "הודעת משרד החינוך היא הזויה:. מנכ"ל האגודה להתנדבות ירון לוץ

    "זו לא רק זעקתם של מתנדבי השירות הלאומי", המשיך לוץ. "זו גם זעקתם של התלמידים, של ההורים והמורים. בחודשים האחרונים על רקע המשבר, תרומתם המשמעותית ונחיצותם של מתנדבי השירות הלאומי בזירה החברתית כולה הגיעה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר, ובפרט בתחום החינוך".

    הוא הוסיף כי "בעיות תקציב לא היו מבטלות מחזור גיוס לצבא, לכן ראוי שבעיות תקציב לא יבטלו מחזור גיוס של השירות הלאומי, שהוא חלופה הכרחית לשירות צבאי שמקדמת שוויון בנטל ותורמת לחברה הישראלית". לוץ קרא למשרד החינוך ולמקבלי ההחלטות לחזור בהם, ולאפשר את הכשרתם של אלפי המתנדבים ולפתוח את שנת ההתנדבות באופן מידי.

    התיכון הווירטואלי של מטח

    למי מיועדת: תלמידים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית
    ססטוס: התכנית הוקפאה
    מספר העובדים שייפגעו: עשרות
    תקציב התכנית: 15-12 מיליון שקל לשנה

    התיכון הווירטואלי של מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) מאפשר ל-850 תלמדים מרחבי הארץ ללמוד לבגרות במתמטיקה, פיזיקה, אנגלית, כימיה וביולוגיה ברמת חמש יחידות ובאופן וירטואלי. התיכון פועל מזה שמונה שנים, מספקת השלמת הוראה בכיתה בעזרת סטודנטים מצטיינים החונכים תלמידים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ומקיימים עמם מפגש שבועי בקבוצות של ארבעה תלמידים.

    אייל סיני הוא מורה לפיזיקה ומלמד בתיכון הווירטואלי של מטח מזה שש שנים. הוא קיבל את פרס "המורה של המדינה", פרס "דה שליט" למורים מצטיינים לפיזיקה וכן ציון לשבח מ"פרס טראמפ" להוראה. לדבריו, "ההוראה בתיכון הווירטואלי היא לא הוראה פשוטה, ולימודי הזום שהיו בשלושה חודשים האחרונים לא דומים בכלל לתיכון הווירטואלי. גם לי, עם כל הניסיון שצברתי, זה היה מאוד לא פשוט בהתחלה משום שאתה לא מכיר את התלמידים".

    "עם כל הניסיון שצברתי, זה היה מאוד לא פשוט". אייל סיני (צילום: באדיבות המצולמים)
    "איך אתה אומר לילד אחרי שנתיים שזה נגמר?". בית ספר בפתח תקווה (צילום: ראובן קסטרו)

    סיני סיפר כי יצירת הקשר עם התלמיד חשובה עשרות מונים על האופן בו מוסבר החומר, והיעדר תקציב ימנע מתלמידים בפריפריה הבאים מקהילות מיוחדות חשיפה לעולם המדע והטכנולוגיה. "בשש שנים האחרונות הצלחנו ליצור מסגרת שמלמדת פיזיקה ומתמטיקה ברמה גבוהה וגם יוצרת קשר עם התלמידים ומשתפת את הראייה שלהם. אנחנו מכירים את התלמידים ומגיעים איתם להישגים מאוד טובים והם גם אומרים את זה. זה לא רק ההישגים, זה גם עצם החשיפה לעולם של מדע וטכנולוגיה, ששם מטרה שלפעמים במקומות אחרים היא לא חשובה".

    הוא המשיך ואמר כי הפסקת התכנית לא רק פוגעת בדור ההמשך שלא יזכה לקבל את החינוך המדעי הזה, אלא גם עוצרת תלמידים שכבר התחילו ללמוד בכיתה י' - שבשנה הבאה לא יהיה מי שילמד אותם את החומר. "יש לי כיתה שנבחנה במבחן בגרות בפיזיקה לפני חודש וחצי. הם השקיעו המון, למדו והגיעו להישגים טובים, אבל מה הם יעשו עכשיו? אין להם מגמה ולא תהיה להם בגרות", אמר סיני. "איך אתה אומר לילד שאחרי שנתיים בהם למד פיזיקה, 'זהו, עכשיו זה נגמר'?".

    מעבר לכך, הסביר סיני כי הפסקת התכנית תפגע בשוויון ההזדמנויות של התלמידים הללו. "ברור לכולם מהי החשיבות של המקצועות האלו, בטח ובטח במקומות כאלה. לבוא ולסגור את התכנית לתלמידים במקומות כמו אלעד, קצרין, בישיבה באלון מורה יהווה פגיעה חמורה בנגישות של תלמידים מאזורים מוחלשים במקצועות שיתנו להם המפתח להשתלבות בכלכלה המודרנית- חברתית".

    "מדובר בתכניות שצריכות יציבות ובטחון". בי"ס בגבעתיים, מאי (צילום: ראובן קסטרו)

    גם התכניות התוספתיות אמ"ץ ותל"ם למניעת נשירה, לא יתחילו פעילות בשכבות י"א וי"ב. בהודעת משרד החינוך נכתב כי "ברצוננו להביא לידיעתכם כי נכון לרגע זה לא ניתן להוציא קולות קוראים לקיים ועדות הקצבות ותקצוב של התכניות התוספתיות".

    תכנית אמ"ץ, בה לומדים כ-5,500 תלמידי תיכון, מספקת שיטות לימוד ייחודיות לתלמידים מרקע כלכלי חלש או תלמידים המתקשים ללמוד לבגרות מלאה. בתכנית תל"ם, שגם היא בסכנת סגירה, מזהים תלמידים בסכנת נשירה כבר בכיתה ט', ופועלים לשיבוצם במסלול לבגרות מלאה.

    לטענת רמי הופנברג, סמנכ"ל חינוך וקהילה בעיריית פתח תקווה וסגן יו"ר האיגוד הארצי של מנהל מחלקות החינוך, הפסקת התכניות למניעת נשירה משמעותה זריקה לרחוב של מאות בני נוער. "יש שורה של תכניות שהן חלק ממערכת החינוך הפורמלית, המטפלות בנוער בסיכון ונוער שהוא על סף נשירה. זו הקבוצה הרגישה ביותר, שהטיפול בה הוא המשמעותי בה ביותר", אמר. "הפסקת התכניות האלה משמעותן בעצם לזרוק לרחוב לא פחות מאלפי בני נוער. זאת קבוצת אוכלוסייה שהחברה הישראלית תשלם בעתיד מחיר יקר לא רק בכסף, כדי להתמודד עם הצורך והבעית שלה".

    "המצב הנוכחי גורם לנזק גדול". בי"ס בגבעתיים, מאי (צילום: ראובן קסטרו)

    אולם, הופנברג אמר כי הוא משוכנע שמשרד החינוך פועל להחזיר את התכנית הללו לפעילות. "אני מניח שהסיכוי טוב. צריך להבין שמדובר בתכניות שצריכות יציבות ובטחון של האנשים בהם יותר מכל תכנית אחרת", סיפר. "המצב הנוכחי גורם לנזק גדול, נזק לנערים שמאבדים את היציבות, אותה קשה להחזיר, ונזק למורים ולמדריכים שחלקם יכול להרים ידיים ולחפש עבודה אחרת".

    לדבריו, גם כך נושא טיפול בנוער בסיכון לא היה יציב. "זאת טעות גדולה שחייבת תיקון והנה הבעיה מתפוצצת לכולם בפרצוף. יש קונצנזוס בקרב כל קהילת החינוך בארץ, ברשויות המקומיות, מערכת החינוך עצמה, משרד החינוך וכל מקום, שצריך להירתם לפתרון הבעיה באופן מידי, ואני מקווה שראש הממשלה, יחד עם שרי האוצר והחינוך, יתכנסו לעניין", הוסיף. "אני בטוח שהם עושים את זה, רק שצריך לעשות את זה בהקדם כדי להחזיר את היציבות למערכת הרגישה והחשובה הזאת".

    "לא מוכנה לוותר על הילדים הכי חלשים במערכת". אוחנה (צילום: ראובן קסטרו)

    טל אוחנה, ראשת עיריית ירוחם, אמרה כי המורים בתכנית זו מועסקים כעובדי קבלן וממילא יש להם תנאים פחות טובים. "מדינת ישראל צריכה להבין שפתיחת שנת לימודים זה אירוע של פעם בשנה, ופשוט אי אפשר להגיע ב-31 באוגוסט ולהגיד לרשויות שאמונות על פתיחת שנת הלימודים, אילו תכניות יוקפאו ואילו לא", מסרה. "אנחנו מעסיקים מורים לבני נוער בסיכון, אנחנו לא מוצאים אותם ברחוב - אלו מורים שיש להם הכשרה ומיומנות מאוד ייחודיות. הם עובדי קבלן המועסקים במשרות חלקיות, והילדים שהם מלמדים צריכים את כוח ההוראה הכי מיומן".

    "איך אני יכולה לפתוח מסגרת ב-1 לספטמבר כשיש לי חוסר וודאות לגבי כל התכניות שציינתי?", תהתה אוחנה. "אני צריכה כלי הוראה שאינם מסתמכים רק על המורים. איך מתמודדים עם זה שאין את הכלים שהיו והם אינם כמו תכנית קרב? לימודי מדעים? הוכחנו למדינת ישראל שאפשר לעשות חינוך מדעי מהמתקדמים בעולם, אבל עכשיו מודיעים שהתקציבים התוספתיים נעלמו".

    לטענתה, אי אפשר לדבר על הרחבת הסמכויות של הרשויות המקומיות במדינת ישראל ולהגיד אך לטעון כי אין למדינה משאבים לתת. "אני לא יודעת להעסיק מורים עם רמת המיומנות שאני צריכה ב-31 באוגוסט. אני לא יודעת לדאוג לתכניות רווחה שכבר מימנתי שנה שלמה", סיפרה. "ירוחם הענייה במשאבים מימנה במשך שנה כמה תכניות רווחה חינוכית כי לא היה תקציב מדינה, ואני לא הייתי מוכנה לוותר על הילדים הכי חלשים במערכת. זה לא יכול להימשך".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully