נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות שלחה היום (שישי) לכלל השופטים והרשמים מסמך שנועד לסייע להם להכין את רשימת המניעויות שלהם - הנושאים ובעלי הדין שבעניינם הם לא יכולים לדון בשל קרבה כזו או אחרת. לאחרונה הודיעה חיות כי החל מהחודש הבא תפרסם מערכת בתי המשפט את הרשימות באופן יזום, וזאת לאחר שורת תחקירים במעריב וב"כאן", בהם נחשפו מקרים בהם שופטים דנו בנושאים שהופיעו ברשימה.
החוק קובע כי על שופט לפסול את עצמו אם קיים "חשש ממשי למשוא פנים" בניהול ההליך על ידו. למשל, אם אחד המתדיינים הוא בן משפחתו או אם יש לו "ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו". עם זאת, הרשימה אינה חזות הכל, ולמעשה אין כל חובה חוקית לנהל אותה.
רשימת המניעויות נועדה לסייע לבתי המשפט למנוע מראש מצבים כאלה על ידי ציון גורמים שונים בעלי קרבה לשופט, כך שהמערכת מראש לא תנתב אליהם תיקים שלהם. עם זאת, כפי שמציינת חיות במכתבה, הרשימה היא רק כלי עזר והחוק כלל לא מחייב לנהל אותה. כך למשל, שופט העליון נעם סולברג העדיף להשאיר את רשימת המניעויות שלו ריקה, ולבחון בכל תיק שמנותב אליו האם יש מניעה שידון בו.
לקריאת המסמך המלא
העקרונות של נשיאת העליון לרשימת המניעויות של השופטים
- מדובר ברשימה דינאמית המתייחסת בעיקרה ל"בעלי דין חוזרים"
- ברשימה צריכים להיכלל כל בני המשפחה של השופטים
- אנשים שהיו לקוחות שלהם לפני שהתמנו לשיפוט, כל עוד לא עברו חמש שנים מאז
- אנשים שהיו שותפים עסקיים של השופטים
- יש לכלול גם את מקום העבודה של בני הזוג של השופט או של ילדיו, במידה והם בתפקיד בכיר
עוד בוואלה!
חיות הדגישה כי הרשימה לא אמורה לכלול כל קשר אישי של השופט, ומיועדת ככלל ל"מתדיינים חוזרים". כלומר, גורמים המקורבים לשופט ומרבים להופיע בבתי המשפט - כמו עורכי דין או בעלי עסקים שמנהלים הליכים משפטיים מתוקף עיסוקים, כמו חברות ביטוח.
"רשימת המניעויות היא רשימה דינאמית המתייחסת בעיקרה ל'בעלי דין חוזרים'", כתבה הנשיאה, "שכן לא ניתן לצפות את כל המניעויות מראש, ובחלוף הזמן חלקן מתייתרות או מתיישנות ועל כן נמחקות מהרשימה". עוד כתבה חיות לשופטים ולרשמים כי במקרים בהם יש להם קרבה מסויימת למי מהצדדים או לעורך הדין, אך כזו שאינה עולה כדי חשש ממשי ממשוא פנים, חובה עליהם לגלות זאת לצדדים "מטעמים של מראית פני הצדק".
"על השופט לבחון בכל תיק אם יש חשש ממשי למשוא פנים"
במסמך ששלחה חיות מופיעים עקרונות כלליים עבור השופטים המרכיבים את רשימת המניעויות שלהם. כך, למשל, החוק קובע באופן כללי כי שופט לא ידון בהליך שבו אחד הצדדים, מעורכי הדין או עד מרכזי הוא בן משפחתו. חיות הבהירה כי הכוונה היא "בן זוג, ילד, הורה, אח, סב, הורה של בן הזוג או מי שסמוך על שולחנו של הגורם השיפוטי, וכן, בהתאם לעניין, בן זוג או ילד של כל אחד מאלה".
הנשיאה הנחתה את השופטים והרשמים להכניס לרשימת המניעויות את מי שהיה לקוח שלהם לפני שהתמנו לשיפוט, כל עוד לא חלפו מאז חמש שנים לפחות, וכן מי שהיה שותף עסקי שלהם. כמובן שבמקרה ומעבר לשותפת, אותו שותף נשאר חבר קרוב של השופט - המניעות תמשיך לחול גם לאחר חמש שנים.
בנוסף, חיות מורה לכלול ברשימת המניעויות את מקום העבודה של בן או בת הזוג של השופט וכן של ילדיו הבגירים, ככל שהם מחזיקים בתפקיד ניהולי בכיר, או אם הם שותפים באותו מקום העבודה. עם זאת, חיות מסייגת כי גם כאן הכוונה אינה לכל מקום עבודה באשר הוא, אלא רק למקומות עבודה שהם "מתדיינים חוזרים" בפני הערכאה בה יושב השופט.
ההנחיות מתייחסות גם לסביבתו המקצועית של השופט, וכוללות גם עורכי דין שעבדו כמתמחים או כעוזרים משפטיים של השופט, עד שנה מסיום העבודה המשותפת. בנוסף מנחה חיות להכניס לרשימה גם קרובי בדרגה ראשונה של עוזר משפטי או מתמחה, בתקופת העסקתם.
נשיאת בית המשפט העליון כתבה עוד כי כל שופט אחראי לעדכן את רשימת המניעויות, לכל הפחות פעמיים בשנה, והוסיפה כי "אין צורך לעדכן את רשימת המניעות בדבר מניעות שהיא מטבעה זמנית וקצרת מועד, ושאינה צפויה לעלות על חודשים ספורים. ואולם אין בכך כדי לפטור את השופט או הרשם מחובת הגילוי או מהימנעות מלשבת בדין במקרה קונקרטי זה או אחר".
לבסוף נכתב במסמך כי על השופטים לתת את דעתם לכך שהרשימה מתפרסמת לציבור, ומזכירה ששופט לא חייב לכלול בה את סיבת המניעות. זאת, למשל, אם הסיבה קשורה לעניינים שיפגעו בצנעת הפרט של השופט או של הגורם שבעניינו הוא מנוע מלדון.