וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אלו תרחישי הכאוס של נתניהו. אבל גם צבא הצייצנים לא יעזור לו

6.8.2020 / 12:04

ככל שבחירות רביעיות הולכות ומתקרבות - התסריטים האלטרנטיביים בכל הקשור למשפט ראש הממשלה, שנועדו לשנות את כללי המשחק, קורמים עור וגידים. כל אלה לא יעזרו לו: בסוף האזרח נתניהו ייכנס לאולם בית המשפט ומלאכת ההסחה תפנה את מקומה לבירור האמת

דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בתחילת שלב ההוכחות במשפט נתניהו/עריכה: אביחי ברוך

לפני שבועיים הסברתי עד כמה קטנים הם הסיכויים שהמציאות המשפטית תאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו להמשיך בכהונתו במהלך שנת 2021. המאמר במתכוון לא עסק ברעיונות והיוזמות האנטי דמוקרטיים שעשויים להתאפשר לכאורה באמצעות בחירות שאולי ישנו את המפה הפוליטית, אלא רק במה שצפוי לקרות פה, אם כל השחקנים יצייתו לכללי המשחק משיעורי האזרחות בתיכון.

עכשיו, כשמערכת הבחירות המאיימת לתקוף אותנו מעבר לפינה, מתחייב שנצלול גם אל התרחישים האלטרנטיביים. זאת בעיקר משום שיש חשש אמיתי שהמשבר הפוליטי שיביא עלינו בנובמבר את הבחירות הרביעיות נוצר לשם אותה מטרה - שינוי כללי המשחק.

נחזור תחילה לתחנה הראשונה שהתעכבנו בה לפני שבועיים: בשעה טובה, השבוע מינה נתניהו עורך דין שיוביל עבורו את התיק הכי מאיים מבחינתו - תיק 4000. עורך הדין בועז בן צור הוא משפטן מוכשר, יסודי וותיק שמתמצא בתחומי משפט שונים, ובשנים האחרונות דרך כוכבו גם בתחום הצווארון הלבן. בן צור הוא בדיוק מסוג עורכי הדין שנתניהו היה צריך ל-4000.

פתיחת משפטו של רה"מ, בנימין נתניהו | נתניהו בעת הגעתו לאולם הדיונים 24 במאי 2020. רויטרס
שינוי בכללי המשחק. נתניהו בבית המשפט בחודש מאי/רויטרס

חבל שגם מעל המהלך הזה מרחפת עננה עכורה בדמות שאלה אתית מעיקה. במשך חודשים ארוכים, בן צור היה פרקליטו של לא אחר מהמיליארדר הנודע, ארנון מילצ'ן. איש העסקים סיפק עדות מפלילה כלפי נתניהו בתיק 1000, וככזה חשף את עורך דינו לסודותיו הכמוסים. הדרך הקצרה של בן צור מפיו ואוזנו של המפליל לפיו ואוזנו של המופלל נמצאת איפשהו על הרצף בין "לא סבבה" לבין פאול אתי ממשי.

מילא מילצ'ן, אך מה עם הדס קליין, עוזרתו הנאמנה והעדה המרכזית בתיק 1000? גם היא יוצגה על ידי בן צור. בשונה ממילצ'ן שעדותו על נתניהו שייטה בקלילות בין חיבתו לאיש לבין סלידתו מקמצנותו, נצלנותו ודרישותיו, עדותה של קליין הייתה נוקבת, חד משמעית, כזאת שמתארת ללא הנחות ומחוות סחבקיות סיפור שכותרתו היא אחת - שחיתות.

אין פלא שקליין מחתה בפני בן צור על המהלך. איך מי ששמע ממנה את הסיפורים מאחורי הקלעים על נתניהו, אלה שיופיעו בעדות ואלה שלא, הולך עכשיו לייצג אותו? בן צור אומר בשיחות סגורות כי יתמקד אך ורק בתיק 4000, ולא בשני התיקים האחרים הנוגעים למילצ'ן. האם ההבחנה הזאת מניחה לחששות? ומה עם הסודות ששמע? האם באמת בכל פעם שבשעות השיחה הארוכות שינהל עם נתניהו יעלו בטעות השמות מילצ'ן או קליין, פיו של בן צור ייסכר? האם באמת מיד יפטיר: "רגע רגע, ביבי, על הדס וארנון אני לא מדבר"?

עוד בועז בן צור בהארכת מעצר של מיקי גנור, בית משפט השלום ראשל"צ, 20 במרץ 2019. ראובן קסטרו
עננה עכורה. עו"ד בועז בן צור/ראובן קסטרו

נכון, בן צור נחשב לפרקליט ישר דרך, אבל כדי להתמודד עם ניגוד עניינים מעין זה, לא מספיק להיות ישר, צריך להיות מלאך. כך או אחרת, נראה שאת המלחמה הזאת הפרקליטות כבר לא תנהל; ובהשאלה מאירוע היסטורי מפורסם, אפשר לתת לפרקליט החדש את ברכת הדרך: "סע בן צור, סע".

קרב רשויות

אגב, מיד עם ההודעה על החתמתו של בן צור, שיגרתי לדובר ראש הממשלה שאלה ברוח זו: אם מבקשתו של ראש הממשלה לוועדת ההיתרים השתמע כי אינו יכול לממן בעצמו ייצוג משפטי, וכידוע ועדת ההיתרים דחתה את בקשתו, איך בכל זאת הסדיר ראש הממשלה את מימונו של עו"ד בן צור? במלים פשוטות: מאיפה הכסף? שאלתי נשארה ללא מענה.

מכל מקום, משאלת הלב של נתניהו היא ששירותיו של בן צור ייהפכו למיותרים. האמנם זה אפשרי?
אחד התרחישים הנלחשים הוא שבקונסטלציה פוליטית חדשה יוכל נתניהו להעביר את החוק הצרפתי המונע העמדה לדין של ראש ממשלה מכהן. לפי תרחיש זה, החוק החדש יוחל גם על נתניהו עצמו, אף שמשפטו כבר החל, והחוק גם יוגן מפני בג"ץ עוין באמצעות פסקת התגברות.

היעומ"ש אביחי מנדלבליט, במהלך כנס משפט באוניברסיטת חיפה 5 בינואר 2019. שלומי גבאי
ייעמד נגד החקיקה. מנדלבליט/שלומי גבאי

חשוב להדגיש, חוק צרפתי, רע ככל שיהיה, איננו חוק אנטי חוקתי. החוק הנורא הזה, על גרסאותיו השונות, שמאפשר למנהיגים להתחמק במשך שנים מהעמדתם לדין, יכול בהחלט לעמוד במבחן בג"ץ. מה שבסבירות גבוהה מאוד לא יעבור את בג"ץ, הוא החלתו של החוק על נתניהו לאחר שמשפטו כבר החל. היועץ המשפטי לממשלה ייעמד נגד חקיקה כזאת, ולבג"ץ יש כלים משפטיים כדי לקבוע שחוק כזה, שייחלץ את נתניהו מאימת הדין שבפניו הוא כבר עומד, דינו להיפסל. כאן תיכנס לעלילה פסקת ההתגברות.

זה יהיה בדיוק הרגע שבו מדינת ישראל עשויה להיכנס לכאוס משטרי וחוקתי. בג"ץ יבטל את החוק, הכנסת תפעיל את פסקת ההתגברות ברוב רגיל, וכשהעניין ישוב לבג"ץ לא מן הנמנע שזה יקבע כי פסקת התגברות מעין זו שכל תכליתה להשאיר את נתניהו בשלטון, נוגדת את עקרונות המשפט שלנו ואיננה חוקית. זו תהיה מלחמת רשויות אמיתית, לא בפראזה. את היסודות לכאוס הזה כבר הניח יו"ר הכנסת הקודם, המתקתק, יולי אדלשטיין, כשהחליט לא לקיים פסיקת בג"ץ. יו"ר הכנסת הנוכחי, יריב לוין, הרבה פחות מתקתק והרבה יותר שונא את בג"ץ, כך שלכאורה הכול אפשרי.

משכן הכנסת. פברואר 2016. נועם מושקוביץ
כאוס משטרי ומאבק בין הרשויות. הכנסת/נועם מושקוביץ

וכשהמציאות תהיה כה כאוטית, הכול יהיה בגדר אפשרי. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, כבר אמר בעבר בריאיון כי לו בתקופתו היה נחקק מקבץ חוקים אנטי דמוקרטיים (בזמן הריאיון דובר על פסקת התגברות שתגן על חסינות לראש ממשלה - ב"ק), הוא היה שוקל התפטרות. נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית, אסתר חיות, לא אהבה את ההתבטאות הזאת, אבל בשיחות סגורות (שאינן נוגעות ספציפית לחוק הצרפתי, אלא לאפשרות הכללית שבית המשפט העליון יסורס לחלוטין כמו בפולין והונגריה), יש שופטים שאמרו כי הם חושבים כמו ברק. ליתר דיוק, הם אומרים, במצב כזה עולם לא יוכל לנהוג כמנהגו - או שתהיה התפטרות הפגנתית, או להיפך - מאבק עד הסוף המר או המתוק מתוך הבית. וכבר הזכרנו פה לפני שלושה שבועות את האפשרות ששופטים ייצאו להפגין ברחובות.

עיר מקלט

ויש גם, בשיח המסדרונות הפוליטיים, את שתי האפשרויות ה"מפויסות". הראשונה היא אופציית החנינה עוד בטרם מיצוי המשפט. אין להכביר מלים על האופציה המופרכת הזאת. היא לא תעבור לא את משרד המשפטים, לא את נשיא המדינה הנוכחי, ובוודאי לא את בג"ץ. לא יקרה. הדוגמה שחוזרים ומזכירים אותה - החנינה לאנשי השב"כ בפרשת קו 300 - לא ממחישה אופציה אמיתית, אלא להיפך מהווה תזכורת לאות קין. אחד מרגעי השפל של שלטון החוק.

האופציה השנייה תיפתח לקראת קיץ 2021, עם סיום כהונתו של הנשיא העשירי, ראובן ריבלין. לו נתניהו יצליח להביא את הכנסת למנות אותו לתפקיד הנשיא ה-11 של מדינת ישראל, הוא יהיה חסין ממשפט. חוק יסוד הנשיא קובע כי "נשיא המדינה לא יובא לדין פלילי". באופן תיאורטי משכן נשיאי ישראל יכול בהחלט להוות עיר מקלט לנתניהו עד שנת 2028. בשנה זו נתניהו כבר יהיה בן 79 נושק לגיל גבורות.

לקראת צום תשעה באב, קיים נשיא המדינה זו השנה השישית, אירוע לימוד  בנושא בדידות לאומית ובדידות אישית, 28 ביולי 2020. מארק ניימן, לשכת העיתונות הממשלתית
האפשרות לחנינה כמעט מופרכת. הנשיא ריבלין/לשכת העיתונות הממשלתית, מארק ניימן

"זה יתרום לפיוס בעם", אומרים פוליטיקאים המצדדים ברעיון, "גם השמאל וגם הימין אמורים להיות מעוניינים בזה, כל אחד מסיבותיו". זה אמיתי? האם יש משהו מפייס בכך שאדם יישב במשכן נשיאי ישראל כדי להימלט מאימת הדין? האם החברה הישראלית תהיה מוכנה לקבל את זה? האם נתניהו ייתפש כנשיא לגיטימי באירועים ממלכתיים כאשר כולם יודעים למה הוא מכהן בתפקיד? אגב, תפקיד שנתניהו כבר הגדיר אותו בעבר כמיותר. האם חברי הכנסת יתנו לכך יד מאחורי הקלפי?

גם לאחר סקירת האפשרויות הכאוטיות עמדתי לא משתנה, אף על פי שאין דרך מדעית לקבוע שכל האופציות לעיל לא יתרחשו. לכאורה, לנתניהו יש היום צבא פוליטיקאים, צייצנים ועיתונאים שמוכנים ללכת איתו הרחק הרחק לכל מטרה פרסונלית שיסמן להם; עם זאת, גל המחאות של השבועות האחרונים מלמד שכל פעולה שלטונית קיצונית תגביר את עוצמת ההתנגדות האזרחית בזמן אמת.

seperator

לכן, מה שיקרה הוא מה שצריך לקרות. עם בחירות או בלי, נתניהו יישפט בבית המשפט המחוזי בירושלים וככל הנראה במהלך 2021 ייאלץ להיפרד מהשררה. וכשהאזרח נתניהו יישפט, הדבר היחיד שיהיה חשוב הוא מה שיקרה בתוך האולם. וכשזה יקרה, המתלהמים, השופרות, הצייצנים, ואפילו רן כרמי בוזגלו יישמעו יותר ויותר עמומים, חלשים ועייפים. תעשייה שלמה של הסחות דעת, שטיפת מוח ויצירת דמונים, תיאלץ לפנות מקומה למלאכה ישנה נושנה שרבים מאתנו כבר איבדו בה עניין - מלאכת בירור האמת.


ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully