הייתי בהפגנה בבלפור. הזעם אמיתי, והיום שבו השופטים ייצאו לרחובות נראה באופק

(בווידאו: מחאה סמוך למעון ראש הממשלה נגד השחיתות השלטונית)

שרידי קולות הצופרים והמגפונים המעיקים עוד צלצלו באוזניהם של יושבי הבית ברחוב בלפור. כמה שעות לאחר שוך ההפגנה הרועשת, הבשורה המנחמת הגיעה. לא, הנגיף עדיין לא הוכנע. כן, מצב הרוח הלאומי עדיין בשפל. גם הסקרים עדיין לא משהו. אבל היי, עזבו הכול: אוסנת מארק מהליכוד ניצחה את איילת שקד בקרב על הנציגות הנשית של הכנסת בוועדה לבחירת שופטים.

כן, אותה מארק ששמה כבר נחקק בסלע ההסכם הקואליציוני, על אף שבעת חתימתו אפילו לא הייתה חברת כנסת. אותה מארק שחברותה בכנסת התאפשרה בזכות החוק הנורבגי.

המתמודדת שקד שיווקה עצמה כמי שמינתה "מאות שופטים שמרניים לתוך המערכת". חרטא. לשקד לא היו באמת מנגנוני בקרה מוצלחים לבדוק תפיסות אידיאולוגיות משפטיות מגובשות של עורכי דין טרם קידמה אותם לשיפוט בבית משפט השלום. לכל היותר, ניסתה לקדם כמה שיותר משפטנים שתאמו לסטיגמה על סמך זהותם החיצונית ומקום מגוריהם. בכך כמובן, ביזתה בראש ובראשונה את המשפטנים הללו ותייגה אותם. חובשי כיפה ועוטות שביס כיכבו לשמחתי בעולם המשפט הרבה לפני ששקד לקחה עליהם חסות.

מה כן עשתה שקד? הזנתה את תהליך בחירת השופטים בדילים המכוערים שלה עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נווה. את פירות הבאושים של ההזניה הזאת ראינו בבחירת השופטת אתי קרייף, זאת שאם לא יהיו הפתעות תעמוד לדין על אופן בחירתה האינטימי לכאורה לתפקיד.

מצד שני, אי אפשר לקחת משקד את העובדה שהביאה לבית המשפט העליון יבוא אישי מחו"ל (השופט אלכס שטיין), רק כדי להראות את נחישותה במינוי שופטים שמרנים. כשהקרב הוא מול שקד, חשבה לעצמה מארק, צריך לשווק מלים יותר חזקות מ"מיניתי שופטים שמרנים", ולכן החליטה ללכת על "אני מחפשת שופטים עם השקפה קרובה לליכוד". ככה. פשוט.

אם כן, ברוכים הבאים לפרק הראשון בסדרת הטלוויזיה החדשה, תוצרת ישראל, שמפיקיה קנו את זכויות היוצרים מפולין. שם הם כבר בעונה העשירית. לפני שלושה ימים, שוב ניצח בבחירות בפולין הנשיא המכהן, אנדז'יי דודה. במהלך כהונתו הראשונה רמס דודה את מעמדו של בית המשפט העליון, ביטל את עצמאותו, ובחקיקה מתוחכמת שלח את השופטים לפרישה מוקדמת.

השופטים המודחים בפולין, כולל נשיאת בית המשפט העליון המודחת, הפכו להיות דמויות בולטות במחאה העממית על רמיסת הדמוקרטיה הפולנית, זאת שנסקה לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי. המחאה ייצרה לחץ מצד האיחוד האירופי והביאה להישגים, אך לא הפסיקה את ההתנכלויות מצד מפלגת השלטון "חוק וצדק" (כן, זהו שמה).

בחזרה לישראל. ביד אחת, מפלגת השלטון, שמוגבלת כרגע בפעולותיה בשל ההסכם הקואליציוני והעובדה שתיק המשפטים לא אצלה, מצהירה בכל הזדמנות שתעשה הכול כדי לפגוע ברשויות שלטון החוק; ובידה השנייה היא פועלת לצמצום זכות המחאה ויצירת דה-לגיטימציה של המפגינים. המסרים יוצאים מאותן דמויות, אלה שרחוקות אוקיינוסים מז'בוטינסקי ובגין.

הכוכבת החדשה, למשל, בזה בדבריה בכנסת למפגיני המחאה בתל אביב. "אני לא ראיתי שם עצמאים, ראיתי שם רק שמאלנים", אמרה מארק (במלה "שמאלנים" נראתה על סף הקאה). מי שצפה במהדורות הטלוויזיה הבין היטב שזהו שקר עלוב. מפגינים סיפרו למצלמה על הערים השונות והמגוונות שמהן הגיעו לכיכר ועל מצוקתם הכלכלית החונקת.

נסיקתה של מארק אתגרה כנראה את הבן המועדף עד עתה, האיש שאין לו בעיה לאמץ כל כלי שלטוני כדי לרצות את אדונו. הוא עשה זאת בכלים שסיפק לו משרד המשפטים, ועכשיו הרי יש לו את המשטרה הממושמעת הרבה יותר מהפרקליטים הסוררים בסאלח א-דין. אמש השר אמיר אוחנה כבר נשא נאום לאומה נגד המחאה החברתית תוך שהוא מנסה ליצור דה-לגיטימציה למפגינים ולהדביק לכולם תווית של אנרכיסטים. בד בבד פנה ליועץ המשפטי לממשלה להחמיר באכיפת "אירועי ההסתה" נגד ראש הממשלה וטען כי "מה שנקרא ההסתה נגד רבין מחוויר לעומת ההסתה נגד נתניהו". היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלח אותו לחפש את החברים שלו, למרבה השמחה.

הייתי שם בהפגנה שנתחמה לשטח צר מדי בין בלפור לכיכר צרפת בירושלים. זו היתה הפגנה מרשימה שבה אלפי מפגינים זעקו בטירוף את תסכולם מהרמיסה השיטתית של ערכי הדמוקרטיה שגדלו עליהם.

זו לא אזעקת שווא, הערכים הללו באמת בסכנה. אם ראש ממשלה הנאשם בשוחד מגדל חברי כנסת במפלגתו בהתאמה למידת הטיפול שלהם בענייניו האישיים-כספיים (ראו מקרה מיקי זוהר, וטיפולו המסור בענייני המס של נתניהו); אם הוא מעיף את מנכ"ל משרדו, מהמקצועיים שהיו פה, רק לאחר שלא נשמע לבקשותיה של רעייתו להקצות כספים לנכס קיסריה; אם הוא בועט מלשכתו שני אנשי לשכה רק משום שהתריעו בפני היועץ המשפטי לממשלה שנאמנו של נתניהו מתנהג (באמצעות הטלפון הנייד שלו) בצורה לא הולמת לעובדת המשרד - הרי שאנחנו חיים במציאות מושחתת - כן, מושחתת - ובאופק גם אפשר לראות את פולין.

בהפגנה התפרץ זעם יוקד, אותנטי. כן, היו שם גם כאלה שלא שלטו בזעמם; אולי גם כאלה שלא רצו לשלוט בו. חלק מהאלימות הופנתה לעיתונאים שבאו לעשות את מלאכתם. הניסיון בדיעבד לטעון שהאלימות באה מכיוון פרובוקטורים שתולים מהימין היה פתטי ולא נכון. מי שמחפש הוכחות מוזמן לחזור למהדורה ולצפות שוב.

זהו ניסיון מיותר. לא היתה הסתה בקריאות של מנהיגי המחאה, להיפך, שמעתי גם בבירור את הקריאות שלהם להימנע מאלימות. מאידך, שלא תטעו, מובילי המחאה חיים בסרט לא טוב אם הם חושבים שבשונה מ"המחנה השני", הם חסינים. אין לדעת מה עובר בתוך קרביו של מפגין. הדוגמה של האמן הסוציאליסטי המובטל, שבעוד חודש הולך להיוולד לו ילד שני, שאין לו כסף להביא הביתה, ובכעסו הלך לפרוק את זעמו ברחובות ירושלים ולהעיף את המיקרופון של הכתב המדווח, היא לגמרי נורת אזהרה. אסור להתעלם ממנה. לא משום שחלילה וחס אני יודע שאותו אדם היה מסוגל לרצוח מישהו, אבל עם נסיבות דומות ומבנה אישיות קצת יותר קיצוני, הכול יכול להיות. זה לא אומר שצריך להוריד את טון המחאה; זה כן אומר שצריך לפקוח עין.

לפקוח עין - כן, ממש לא לשתוק. אלו לא רק אוחנה, מארק, זוהר ושאר אלה שליחוך הפנכה חשוב להם יותר מהדמוקרטיה הישראלית. זה הרבה יותר גדול מזה. המגמה ברורה. מובילי דעת בישראל 2020 בזים בטוריהם ובציוציהם למפגינים שמעזים להתריס נגד החלטת הבוחר להעמיד את נתניהו כראש ממשלה. "מי אתם בכלל?" שאל לאחר ההפגנה אחד הבולטים שבהם בטוויטר, "חוצפנים".

בסוף השנה שעברה העלתה מפלגת השלטון "חוק וצדק" בפולין הצעת חוק הקובעת צעדי ענישה כלפי שופטים שמבקרים בפסיקותיהם את רפורמות המשפט שמקדמת הממשלה, או כלפי כאלה שלתפישת השלטון חורגים מתחום המשפט לעבר סוגיות פוליטיות. הצעת חוק זו ודומות הוציאו את השופטים מהאולמות לעצרות המחאה ברחובות. האם אנחנו רחוקים משם?

לפני שאתם משיבים לי: "אל תיסחף", חשבו לעצמכם כיצד הייתם מגיבים אם לפני עשר שנים הייתי מתאר בפניכם את הסיטואציה הדמיונית בה ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום על שוחד מרמה והפרת אמונים, מעלה חשש פומבי שהשופטים שידונו בעניינו יהיו "שמאלנים", ושבדיון הראשון בעניינו בבית המשפט הוא יגרור את שרי ממשלתו אל בין כותלי בית המשפט, ושם, כשהם מאחוריו, יישא נאום הסתה קיצוני נגד מערכת אכיפת החוק. אם הייתי מעלה את הסיטואציה הזאת בפניכם לפני עשר שנים, איך הייתם מגיבים? ייתכן שהייתם שולחים אותי לקחת את הכדורים הכחולים.

אנחנו בעונה הראשונה. אך אם ההפקה תמשיך כמתוכנן, נקנה בקרוב מהפולנים גם את הזכויות לעונות הבאות. ואם סיפור ההצלחה יימשך, ייתכן שנגיע לעונה הדרמטית, שבה גם השופטים יוצאים לרחובות.

ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13