הגירעון הלאומי המצטבר לאורך שבעת החודשים הראשונים של 2020 טיפס לשיא של 70 מיליארד שקלים - כך עולה מדוח ביצוע תקציב ההוצאות לחודש יולי. זאת, ברקע המשבר הכלכלי שנגרם בעקבות התפשטות הקורונה. לשם השוואה, בתקופה המקבילה בשנה שעברה, עמד גובה הגירעון על 24 מיליארד שקלים.
על פי נתוני משרד האוצר, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 7.2% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי). עוד עולה מהדוח כי ביצוע התכניות הכלכליות של הממשלה לפתרון המשבר עומד על 42%, ובקופת האוצר נותרו עוד 12.5 מיליארד שקלים שלא יצאו מקופת המדינה.
עוד בוואלה!
פרטים אלו מצטרפים לשורת נתונים שהתפרסמו בשבועות האחרונים וחושפים תמונה עגומה על עומק המשבר הכלכלי בישראל לנוכח התפשטות הקורונה. התחזית הכלכלית של משרד האוצר לשנים 2023-2020, שפורסמה בראשית השבוע, מעלה כי יעברו ארבע עד חמש שנים לפני שהמשק הישראלי יתאושש ממשבר הקורונה ויחזור למצב של תעסוקה מלאה.
באוצר מציגים שני תרחישים אפשריים: התאוששות והחמרה. במצב של החמרה, מזהירים במשרד, אחוז האבטלה יעמוד בסוף השנה על 15%. עוד על פי תחזיות האוצר - הצמיחה צפויה להתכווץ ב-7% ב-2020 ולצמוח ב-2.2% בשנת 2021.
גם התאוששות, המלווה בהגבלות חדשות בהיקף מצומצם יחסית כתוצאה מעלייה בתחלואה, לא תחסוך את הפגיעה במשק, ותביא אף היא לפגיעה כוללת של כ-8.9% בתוצר בהשוואה לתחזית הצמיחה הקודמת לשנת 2020, שעמדה על 3%. במקרה כזה, שיעור האבטלה יעמוד בסוף השנה על 10%.
בתוך כך, צפויה גם התכווצות בייצוא, בדגש על ייצוא סחורות בענפים בעלי עצימות טכנולוגית בינונית-נמוכה, ועצירה בייצוא שירותי תיירות.
סקר כוח אדם ומשרות פנויות שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם לפני כשבועיים חשף כי ברבעון הראשון של שנת 2020 הצטמק הביקוש לעובדים בישראל ב-25 אלף משרות. זאת, כתוצאה מהשלכות מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי שנלווה לה.
כך, בעוד ברבעון הרביעי של 2019 עמד מספר המשרות הפנויות הממוצע על 98.9 אלף, ברבעון הראשון של השנה הנוכחית צנח הנתון ל-73.9 אלף משרות בלבד. מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים ירדה אף היא, מ-1,900 ברבעון האחרון של 2019 ל-1,700 משרות בממוצע של ברבעון הראשון של השנה הנוכחית.