המדינה מתעקשת להשאיר במעצר אזרח פיני לקראת הסגרה, שלא ברור מתי תתרחש

הפרקליטות מבקשת להשאיר לפרק זמן לא ידוע במעצר אזרח פיני הנמצא בישראל ומיועד להסגרה לפינלנד, אף שכרגע לא ניתן להטיסו לשם, וחרף טענתו כי מצבו הרפואי מידרדר. בעוד בית המשפט המחוזי סירב לשקול חלופת מעצר, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה, והורה לבחון אפשרות לשחרר למעצר בית את האזרח, שאינו מתנגד להסגרה.

יארי ווסטרלונד הוא אזרח פינלנד, אך יש לו קשרים חזקים לישראל. בשנות ה-70 שירת כאן כחייל או"ם, נישא לישראלית ויש לו שני ילדים שמתגוררים בארץ. גם בת זוגו הנוכחית היא ישראלית. בנובמבר 2015 הוא נידון בפינלנד לכארבע שנות מאסר לאחר שהורשע במעשי מרמה. הוא הגיש בקשת ערעור, אך לפני שבקשה זו הוכרעה - עזב את פינלנד לישראל.

במאי 2018 הגישה פינלנד בקשת הסגרה לישראל, וביוני השנה ביקשה המדינה מבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז כי ניתן להסגיר את ווסטרלונד לפינלנד. בדיון שנערך לפני כשבועיים בבית המשפט המחוזי בירושלים ווסטרלונד הודיע כי הוא מסכים להסגרה, ואף מוותר על זכותו לערער לבית המשפט העליון. בהתאם לכך קבעה השופטת חנה לומפ כי ניתן להסגירו - והורתה כי הוא יישאר במעצר עד לביצוע ההסגרה בפועל.

ווסטרלונד ביקש לבחון חלופות אחרות למעצר, בייחוד לאור העובדה שכרגע לא ניתן להעביר עצורים בין ישראל לפינלנד בשל מגיפת הקורונה, ואין כל צפי מתי ניתן יהיה לעשות זאת. ואולם, השופטת לומפ סירבה אפילו לבחון את האפשרות הזאת, משום שלדבריה החשש שווסטרלונד ינסה להימלט מישראל כדי לא להיות מוסגר הוא משמעותי. היא הורתה לבחון את האפשרות לשחררו רק אם לא יוסגר בעוד שלושה חודשים.

בניגוד להחלטה להסגירו, ווסטרלונד החליט לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה להשאירו במעצר. באמצעות עורכי הדין ואדים שוב ואריק בוקאטמן מהסנגוריה הציבורית טען כי הוא סובל מכמה מחלות רקע שהולכות ומידרדרות במעצר. לדבריו, הוא הגיע לישראל בזהותו האמיתית, לא ניסה להסתתר, ואף הסכים להסגרה בלי לנהל הליך משפטי.

מנגד, פרקליטות המדינה התנגדה לשחרורו של ווסטרלונד ממעצר. הם טענו כי בשל העובדה שהוא ובת זוגו פושטי רגל, אין לו אפשרות להפקיד סכומי ערבות משמעותיים, וכי העובדה שדינו נגזר כבר במדינה אחרת יוצרת חשש מובנה שינסה להימלט גם מישראל.

השופט יוסף אלרון קיבל את טיעוניו של ווסטרלונד, וציין כי אף שהדיון התקיים באמצעות שיחת וידאו, ניתן היה לראות עליו את ההידרדרות במצבו הרפואי. הוא קבע כי העובדה שהמדינה ביקשה להסגיר אותו לפינלנד רק שנתיים לאחר שקיבלה את הבקשה מהלסינקי מלמדת שאין דחיפות מיוחדת להשאירו מאחורי סורג ובריח. בנוסף, כתב, לא ידוע האם תקופת המעצר תנוכה ממאסרו בפינלנד.

באשר לחוסר יכולתו של ווסטרלונד להפקיד ערובה, כתב אלרון: "אין בידי לקבל את הטענה שלפיה נוכח מצבו הפיננסי של העורר אין טעם בבחינת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. כפי שציינתי לעיל, מצבו הכלכלי של העורר אינו יכול, כשלעצמו, להצדיק את הותרתו במעצר". בסופו של דבר הכריע אלרון כי סירובו של בית המשפט המחוזי אפילו לבחון את האפשרות לשחרר את ווסטרלונד "אינו יכול לעמוד". הוא הורה להחזיר את התיק למחוזי, כדי שיקבל תסקיר משירות המבחן ויבחן את האפשרות לשחררו למעצר בית באיזוק אלקטרוני.