המדינה שוקלת ליצור מעמד מיוחד עבור מחבלים שיוחלט לשלול את אזרחותם ואינם בעלי אזרחות נוספת - כך אמר היום (שלישי) נציגו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבית המשפט העליון. ההצעה נבחנת במסגרת עבודת מטה שמוביל היועמ"ש, לקביעת קריטריונים בשאלה באילו מקרים תבקש המדינה לשלול אזרחות של מחבל.
עמדת המדינה נמסרה במסגרת דיון בעליון בשתי בקשות של משרד הפנים לשלילת אזרחות של ערבים ישראלים שהורשעו בביצוע פיגועים. מדובר בהליך חריג ביותר שעד היום נעשה בו שימוש פעמים ספורות בלבד. העליון דן בשתי הבקשות בהרכב מורחב של שבעה שופטים - אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולבג ודפנה ברק ארז.
הבקשה הראשונה נוגעת לעלאא זיוד, תושב אום אל-פחם, שהורשע בביצוע פיגוע הדקירה והדריסה בגן שמואל ב-2015. בשל מעשיו, נגזרו על זיוד 25 שנות מאסר, ושר הפנים אריה דרעי הורה על שלילת אזרחותו. זיוד ערער על החלטה זו. המקרה השני הוא זה של מוחמד מפארג'ה, שהורשע בביצוע פיגוע האוטובוס בתל אביב ב-2012, במהלך מבצע עמוד ענן, בו נפצעו 24 בני אדם. מפארג'ה נידון גם הוא ל-25 שנות מאסר, ושר הפנים דאז סילבן שלום ביקש לשלול את אזרחותו. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הבקשה, ומשרד הפנים הגיש ערעור.
היום דן העליון בשני הערעורים ביחד. במהלך הפסקה בדיון, אמו ואחותו של ניב בוחבוט, שנפצע קשה בפיגוע שביצע עלאא זיוד, התפרצו על הסנגורים. "איך אתה לא מתבייש להגן על אחד כזה", צעקה האם לעבר עורכי הדין.
עוד בוואלה!
זיוד יוצג על ידי עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה, ומפארג'ה יוצג על ידי עו"ד מיכל פומרנץ. הם טענו כי תיקון החוק שמתיר לשלול אזרחות ממי שהורשעו בטרור אינו חוקתי, שכן הוא סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עוד נטען כי הבקשה לשלילת אזרחותם של מפארג'ה וזיוד מהווה אכיפה בררנית, שכן משרד הפנים לא ביקש מעולם, ואף לא שקל, לשלול אזרחות מיהודים שהורשעו בעבירות טרור או ריגול.
"התיקון הזה מאפשר סלילת דרך מאוד קלה להיפטר מאזרחותם של אזרחים ערבים", אמרה עו"ד זהר. "חשוב לי להדגיש את זה. העובדה ששני האנשים שאנחנו דנים בהם כאן הם ערבים, ולעומת זאת היחס ליהודים שמעורבים בפעולות שמוגדרות טרור הוא הרבה יותר טוב. אנחנו לא דנים במתאזרחים, לא בתושבי ירושלים, אלא באזרחים".
עו"ד פלר מהאגודה לזכויות האזרח לא התמקד בטענות נגד עצם תיקון החוק שמאפשר שלילת אזרחות ממחבלים, אלא באופן בה הופעלה הסמכות במקרה של זיוד. הוא טען בין היתר נגד העובדה שהליך שלילת אזרחותו של זיוד החל עוד בזמן שהתנהל משפטו הפלילי. "מה אמור אדם להשיב לזה בזמן שמתנהל הליך פלילי נגדו באותו עניין? להודות? לתת את כל הפרטים?", תמה פלר.
פלר התייחס לעובדה שהמקרים שנידונו היום הם המקרים היחידים בהם ביקשה המדינה לשלול אזרחות של מי שהורשעו בטרור - ובשני המקרים מדובר בערבים. "יש סיבה למה ההליך הזה הוגש נגד עלאא זיוד ומוחמד מפארג'ה, ולא נגד יוסף חיים בן דוד שהורשע ברצח מוחמד אבו ח'דיר או נגד עמירם בן אוליאל שהורשע בשריפת בני משפחת דוואבשה", אמר עורך הדין. "והסיבה היא שיותר קל לנו להסתכל עליהם ולראות בהם אויבים. לראות אותם מחוץ למחנה. זה הסיפור הגדול. כי ביטול אזרחות הוא הוצאה מחוץ למחנה. אנחנו כולנו מזועזעים ממה שעשו יגאל עמיר ויוסף חיים בן דוד. אבל הם נתפסים כעשבים השוטים שלנו. כמי שאנחנו חינכנו לא טוב".
נשיאת העליון חיות הסתייגה מאמירה זו: "אני לא מבינה מה זה, טיעון פסיכולוגי? אפשר לטעון שמין הראוי שהחוק יבוצע וייושם באופן נייטראלי. אבל לבוא על סמך שני מקרים ולהציב ניתוח פסיכולוגי על מניעיה של המדינה, זה נראה לי קצת מרחיק לכת".
עו"ד פומרנץ, שייצגה את מפארג'ה, התייחסה בדבריה למצב במדינות אחרות בעולם. היא אמרה כי בין המדינות הדמוקרטיות, רק איטליה ומלטה מאפשרות שלילת אזרחות של אדם שאין לו אזרחות אחרת, ורק באיטליה זה נעשה בנסיבות דומות לאלו שמאפשר החוק בישראל. עם זאת, לדבריה, שתי המדינות חתומות ממילא על אמנה של האיחוד האירופי שאוסרת להותיר אדם חסר אזרחות.
שלילת זכויותיהם הסוציאליות של המחבלים
החוק שמאפשר לשלול אזרחות ממי שהורשעו בטרור או בריגול הוא למעשה תיקון לחוק האזרחות משנת 2008, ומפארג'ה וזיוד הם היחידים שמשרד הפנים ביקש לשלול באמצעותו את אזרחותם. לפני כן היתה לשר הפנים סמכות כללית ועמומה יותר לשלול אזרחות ממי שביצע מעשה "שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל". בשל הניסוח הכללי של הסעיף נעשה בו שימוש רק פעמיים בעשרות השנים האחרונות - שתיהן במקרים של ערבים ישראלים שממילא עזבו את המדינה ללבנון ולעזה.
עם זאת, החוק קובע שבמקרה ולמחבל אין אזרחות נוספת, כדי לשלול את אזרחותו יש צורך לתת לו רישיון ישיבה בישראל. בחוק לא מפורט איזה סוג של מעמד יקבלו אותם מחבלים חסרי אזרחות. נציג היועמ"ש בדיון, עו"ד רן רוזנברג ממחלקת הבג"צים, עדכן במהלכו כי היועמ"ש מבצע בימים אלו עבודת מטה שתגדיר קווי מתאר ברורים ושוויוניים להפעלת הסמכות לשלילת אזרחות. לדבריו, היועמ"ש סבור שהרישיון המתאים למקרים כאלו, נכון להיום, הוא מעמד תושב ארעי שמכונה א/5. הוא מאפשר קבלת זכויות סוציאליות, אך אינו מעמד קבוע ויש לחדשו מעת לעת.
בתשובת המדינה לבג"ץ נכתב כי בתחילת החודש התקיימה במשרד המשפטים ישיבה בנושא, לבקשתו של שר הפנים דרעי. בישיבה עלתה האפשרות ליצור מעמד ייעודי למחבלים שתישלל אזרחותם ואין להם אזרחות אחרת. דרעי סבור כי משום שמחבלים שביצעו פיגועים בישראל מקבלים "משכורות בסכומים גבוהים וכן זכויות סוציאליות שונות מאת הרשות הפלסטינית", יש לבחון האם המעמד החדש יאפשר קבלת זכויות סוציאליות מישראל.
"איך רותמים את העגלה לפני הסוסים?", נזפה חיות בנציג המדינה. "אם אתם עוד בתהליך עבודה ועוד לא גיבשתם איזה רישיון ישיבה ייעשה בו שימוש, האם לא היה נכון יותר קודם לגבש את כל אמות המידה האלה ורק אז להתחיל להפעיל את המנגנון?". השופטים שאלו מתי צפויה להסתיים עבודת המטה, שכן בוודאי שיצירת מעמד אזרחי חדש תדרוש גם שינויי חקיקה, ונענו כי נכון להיום אין הערכת זמן קונקרטית.