גנץ: לא נחכה לנצח לפלסטינים, אם ימשיכו להגיד לא - נתקדם בלעדיהם

(בווידיאו: הצהרת איחוד האמירויות על התנגדותה לסיפוח, בשבוע שעבר)

כשבוע לפני היעד שנקבע להחלת הריבונות בשטחים, שר הביטחון בני גנץ הצהיר היום (שלישי) כי "לא נמשיך לחכות לפלסטינים". גנץ הודה בתדרוך לכתבים כי הוא איננו יודע מה צפוי לקרות בדיוק ב-1 ביולי, התאריך שנקבע על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו להתחלת התהליך, אך קרא להקשיב למדינות העולם. לטענתו, "מה שנעשה - יהיו לו מחירים. ולמה שלא נעשה - גם יהיו מחירים".

למרות הקריאה לפעול בתיאום עם הקהילה הבינלאומית, גנץ הדגיש כי מעורבות הפלסטינים בתהליך תלויה בהם. "נפעל להקטין ככל האפשר את הסכנה של הפיכתה של מדינת ישראל למדינה דו-לאומית, לצד שמירה על ביטחון המדינה ודיון הדוק עם ארצות הברית, מדינות העולם וגם הפלסטינים, ככל שירצו להיות חלק מהשיח", הצהיר, ותקף את התנהלות הרשות: "אם הם לנצח יגידו 'לא' על הכול - ניאלץ להתקדם בלעדיהם. אם הפלסטינים חושבים שהם ימשיכו עם ה'דיפ שיט' שלהם, אז הם טועים".

דבריו של גנץ נאמרו על רקע ההתנגדות הפלסטינית לסיפוח השטחים ול"עסקת המאה" של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וכן האיומים מצד ירדן, שהזהירה מפגיעה ביציבות האזור. לדבריו, "הנוסחה המורכבת, אבל האחראית ביותר, היא ברוח התכנית של טראמפ. מה שטוב בה בעיניי הוא שבפעם הראשונה היא מסתכלת באופן ריאלי על המציאות בשטח. אנחנו לא צריכים רק לנהל את הסכסוך - אלא גם לעצב אותו".

הוא מנה כמה עקרונות מנחים עבורו בנושא הסיפוח, ובהם: "לא ניקח פלסטינים לשטחנו, לא נפגע בזכויות אדם ובזכות התנועה, נפעל בתיאום עם כל מדינות האזור שאנחנו בקשר איתן, לא נסכן את הסכמי השלום ונקיים תהליך סדור מול הצבא וגורמי הביטחון ובתאם למדיניות בקבינט. אנחנו מעורבים ומשפיעים באופן עמוק".

השר חשף כי הוא אישר יחד עם צה"ל את התרחישים האפשריים לקראת תאריך היעד להחלת הריבונות. "עברתי יחד עם הצבא על כל תרחישי הייחוס, והתבצעה עבודת מטה מסודרת תוך הצגת המשמעותיות", אמר גנץ. "אנחנו חייבים שמדינת ישראל תהיה בטוחה, יהודית ודמוקרטית, ופורחת כלכלית. את הנוסחה הזאת צריך לתרגם למושגים מעשיים של מה עושים או לא עושים".

בפתח דבריו, התייחס שר הביטחון וראש הממשלה החליפי לאיומים השונים - בהם איראן, עיראק, סוריה, לבנון ורצועת עזה - והצביע על כך ש"להוציא את יהודה ושומרון, שבה יש אתגר ביטחוני ואולי יהיה בה אתגר גדול יותר כתוצאה מהחלת הריבונות, אם וכאשר תתרחש, יש ביתר הזירות רמת הרתעה גבוהה מאוד ולצדה איום עוצמתי עוד יותר משהיה בעבר".

ברקע הדיווחים על התקיפות המיוחסות לצה"ל ברחבי סוריה נגד ההתבססות האיראנית במדינה, הוסיף גנץ כי "איראן חושבת פעמיים מה להציב בסוריה". הוא קרא להמשיך בסנקציות על איראן ומנה כמה תחומים מרכזיים - תכנית גרעין, הצטיידות בנשק, ההתבססות באזור והסנקציות מהעולם, תוך מאמץ לשמור על קשר עם העם האיראני. הוא רמז כי בכל העת יש לתת דגש לאחריות המדינתית בסוריה, בלבנון וברצועת עזה לכל המתרחש בשטחיהן, כדי שניתן יהיה לגבות מחיר מהמדינה ומהשלטון.

גנץ הגיע לשיחה מביקור שערך בפיקוד העורף, וקרא להרחיב את המעורבות הצבאית בפעילות נגד מגיפת הקורונה. "להערכתי, אנחנו עתידים להתמודד עם הקורונה גם בשנה וחצי הקרובות. זה לא יעזוב אותנו בקרוב", הזהיר.

הוא הכיר בקשיים הכלכליים הנובעים מהמשבר, אך ציין כי הוא התרשם לטובה מהתכנית הרב-שנתית (תר"ש) המתוכננת, "תנופה". לדבריו, "אישרתי את התר"ש בתוך הצבא. נפעל במשרד הביטחון ובצה"ל כדי להציג אותו לקבינט ולממשלה. ככלל, התר"ש הוא יותר קטלני. הוא משלב את כל הזרועות של צה"ל לכדי פעולה אחת, ונוטה יותר להתקפה".

גנץ התייחס גם למתח בין ההשקעה בהגנה לבין ההשקעה בהתקפה, סוגיה שתעמוד לפתחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם אישור התכנית, אולם סירב להרחיב על כך. בדבריו, גנץ לא התעלם מהקיצוץ הצפוי בתקציב המדינה בכלל, ובביטחון בפרט, ואמר: "אנחנו במציאות כלכלית קשה. לפני משבר הקורונה היינו בפער גרעוני גבוה ביחס לשוטף, וקיבלנו מציאות עוד יותר קשה לתוך המשבר".

הוא ציין את תרומתה של מערכת הביטחון לסיוע לכלכלה הישראלית. "יש למערכת הביטחון יכולת להיות חלק מגלגלי הצמיחה ולא רק הוצאה. הנעת גלגלי התעשייה הישראלית תהפוך להשקעות ועזרה למשק כולו. בקרוב ניכנס לדיאלוג התקציבי עם האוצר מתוך כוונה לאשר את התר"ש במדרגות מאוזנות".

בין נתניהו לגנץ שוררת מחלוקת בנוגע לתקציב המדינה - בכחול לבן דורשים תקציב דו-שנתי לשנים 2020-2021, כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני, בעוד שראש הממשלה ומשרד האוצר דורשים לפצל אותו. על סוגיה זו הוא טען כי "יש פה הטעיה כשאומרים 'דו-שנתי'. זה לא באמת שנתיים אם מדובר על חמישה רבעונים בלבד - המדיניות תצטרך להיות מדיניות מרחיבה, שמצליחה להניע את גלגלי המשק מחדש".

במהלך השיחה, ייחס גנץ חשיבות רבה לסוגיית שירות החובה בצה"ל, והודיע כי יקדיש לה משקל כבד במהלך כהונתו כשר הביטחון. "בנושא קיצור השירות וההשפעה שלו על צה"ל, כתוצאה מגידול בצרכים ושינוי מבנה הילודה, נוצר בור שצריך להתמודד איתו ואני עסוק בזה ימים אלה", פירט השר. על גיוס החרדים אמר כי "אנחנו חייבים לחוקק במהירות את החוק שהביאה מערכת הביטחון עם התאמות נדרשות בתשובה לבג"ץ, ואני הולך לטפל בזה, אפילו כמענה זמני".

"אנחנו צריכים להתאים את עצמנו ל-70 השנים שעברו ולא ל-70 השנים שיבואו", המשיך. "נשמור על מודל צבא העם, ולצדו נפתח מסלולי שירות נוספים של כלל המגזרים בחברה הישראלית. לא נמתין שאחוזי הגיוס יירדו עוד יותר - כבר היום הם עומדים על כ-50%. המארג הזה יטופל".

עוד הוסיף על מודל השירות כי "אני מסתכל גם ברמה הלאומית כי יכולות להיות לו השפעות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. כל אזרח ישראלי יצטרך להיות איפשהו בפאזל של מודל השירות. אני מתכוון לעסוק בזה יחד עם מערכת הביטחון, השר מיכאל ביטון וכמובן מעורבות הצבא". על הכוונה לשלב אזרחים ישראלים בפיקוד העורף ובתרומה לקהילה כחלופה הוסיף: "מי שלא נותן משהו לחברה שבה הוא חי - פחות אכפת לו ממנה".

לראשונה, התבטא גנץ בנושא הקמת קריית המודיעין בצומת ליקית שבנגב, שעוררה בשנים האחרונות מחלוקת מחשש לפגיעה בתנאי אלפי אנשי הקבע. "יש אחדות דעים מוחלטת על מעבר צה"ל לנגב - וזה יקרה", הצהיר. "ישראל חייבת לפתח מרחבים אסטרטגיים אחרים מחוץ לגוש דן. מנכ"ל המשרד פועל למציאת פתרונות תחבורתיים, ואני פועל כדי שיהיו פתרונות גם לאנשי הקבע שיעברו לשם".

ב"שלום עכשיו" תקפו את גנץ בעקבות דבריו על הסיפוח. "אחרי שנסוג מההבטחה להחליף את נתניהו, גנץ הפך רשמית למשת"פ שלו. האיש שהתחייב להביא שלום נרתם לפרויקט הבערת המזרח התיכון", אמרו בארגון. "תמיכתו בסיפוח חד-צדדי ודבריו על היום שאחרי ועל הסרבנות הפלסטינית מעלים חשש כי האיש מנותק מהמציאות ומוכן לבגוד ברצון בוחריו ולהוביל אותנו לאסון בשביל רוטציה שלא תתקיים לעולם".

(עדכון ראשון: 17:00)