מועמד אוחנה לתפקיד המפכ"ל יגלה שהמלצת השר היא רק ההתחלה

הודעתו הצפויה בקרוב של השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, על מועמדו לתפקיד המפקח הכללי ה-19 של משטרת ישראל, תהיה רק תחילת דרכו של המפכ"ל המיועד להשגת אישור הגורמים שמעל אוחנה. השר לביטחון הפנים ממליץ על מועמדו לממשלה.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע בעת הקמת ממשלתם המשותפת של בנימין נתניהו ובני גנץ, כי בדעתו לפרסם את הסדר ניגוד העניינים שיגביל את מעורבות נתניהו במערכות החוק, הן בהיותו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים והן מפני השתלחותו במשטרה וקריאתו "לחקור את החוקרים".

היועץ, אביחי מנדלבליט, עדיין לא תרגם אמירה כללית זו לאיסור על נתניהו להשתתפות בדיוני הממשלה, ובהצבעתה על מינוי המפכ"ל. לפי הסיכום בין נתניהו לגנץ, כל מינוי בכיר טעון הסכמה ביניהם, אך אם נתניהו יהיה מנוע ממעורבות במינוי המפכ"ל, יהיה לגוש כחול לבן בהקשר זה לא רק גוש חוסם בממשלה, אלא אף רוב.

במקרה של אי-בהירות בהחלת ניגוד העניינים על מינוי המפכ"ל, או חשש שמא אוחנה ניסה לקלוע להעדפתו של נתניהו גם ללא שיחה ישירה ביניהם, סביר שיוגשו לבג"ץ עתירות נגד המינוי. לוח הזמנים צפוף ופגיע לטלטלה. אוחנה הכריז שבדעתו לחשוף את מועמדו עד ל-14 בחודש.

מאה הימים של עוצר המינויים הבכירים, שתחילתו בכינון הממשלה, מסתיימים ב-25 בחודש, העלול להיות גם יום נפילת הממשלה וזריעת ספק מחודש בהליך המינויים - כולל ועדת האיתור בראשות מנדלבליט למינוי פרקליט המדינה. אחרי חמש הארכות לממלא מקום אירעי, בחירות מוקדמות מאוד לכנסת ה-24 עשויות לגרום לעיכוב נוסף במינוי המפכ"ל.

אך המשוכה הראשונה, הגבוהה מתמיד, ממתינה למועמד למפכ"ל בוועדת המינויים הבכירים, בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג. לצד גולדברג, בן 89 וחד כבימיו בבית המשפט העליון וכמבקר המדינה, חברים בוועדה גם פרופ' טליה איינהורן, משה טרי ונציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ.

בסוף 2018 הפעיל גולדברג את קולו הכפול, כיו"ר, לשבירת התיקו בהצבעה על מועמדות ניצב בדימוס משה (צ'יקו) אדרי למפכ"ל. גולדברג ואיינהורן - המביעה תכופות תמיכה פומבית נלהבת בנתניהו ומסתייגת מבג"ץ - התנגדו למינוי אדרי, מועמדו של השר גלעד ארדן. טרי והרשקוביץ הצביעו בעדו. ארדן סירב לקבל את הכרעתה של ועדת גולדברג, אך לפני שהספיק לערער לממשלה נחשפה פגישת ההכנה של אדרי עם בודקת הפוליגרף חווה יודפת, ואדרי נאלץ לוותר על המשך המאבק.

בעקבות כישלון מינוי אדרי התמנה ניצב מוטי כהן לממלא-מקום המפכ"ל. מילוי המקום נמשך כבר 20 חודשים, יותר מתקופותיהם של שלושה מפכ"לים - אחד שנפטר בחטף לאחר כחודשיים (אהרן סלע) ושניים ששירתו כשנה בלבד ונאלצו לפרוש בעקבות חיכוך עם השר (הרצל שפיר) או החוק (רפי פלד).

פרשת אדרי ביססה את מעמדה של ועדת גולדברג כגורם המסוגל לחשיבה עצמאית ולפיקוח על החלטות השרים להציג מועמדים, דוגמת ראשי ממשלה במינוי ראשי שב"כ ומוסד, שרי ביטחון במינוי רמטכ"ל, שרי אוצר במינוי נגיד בנק ישראל ומשנהו ושרים לביטחון הפנים במינוי מפכ"ל ונציב שירות בתי הסוהר.

גולדברג, אישית, יותר מקודמיו בתפקיד שהגיעו כמותו מגמלאות העליון, הוכיח שאינו אומר אמן אחר כל גחמה. אמנם חזית של שלושת החברים האחרים יכולה להשאיר אותו במיעוט, אך די בכך שישכנע בתוקף ניסיונו ויוקרתו חבר או חברה אחת להצטרף לעמדתו להכשלת מועמדות פסולה בעיניו.

הפסילה לא תהיה על רקע מקצועי. גולדברג לא יתיימר לקבוע שאלוף או ניצב שעברו מסלול מלא בתחומם ושהועדפו על עמיתיהם ברגע מסוים ובידי שר מסוים, משיקוליו, אינם די איכותיים. אביב כוכבי, למשל, דילג על המשוכה בקפיצה אחת. הנושאים המכריעים את גורל המועמדות בוועדה הם צללים בהתנהגות המועמד או היעדרם, וקשריו עם השר המציע אותו, אם הם מגיעים לכדי זיקה אישית ופוליטית היוצרת כלפי השר, או ראש הממשלה שמאחורי השר, נאמנות המאיימת להתחרות בחובות החוק והתפקיד.

לכן, אם אוחנה יודיע שמועמדו למפכ"ל הוא ניצב מכהן, כגון מפקד מחוז ירושלים דורון ידיד או ממלא המקום כהן, יהיה על המציע והמוצע גם יחד להתכונן לתשאול נוקב בוועדת גולדברג בשאלת מדיניות הפעלת הכוח לנוכח מחאות, הפגנות ומשפט נתניהו; וגם באשר למלחמה בשחיתות, על היבטיה האירגוניים - מעמד אגף החקירות והמודיעין ויחידת להב 433 - ותגובת הנגד לתיקי נתניהו בדמות קריאתו "לחקור את החוקרים", אלה שחקרו אותו ואלה הממתינים לאישור היועץ כדי לחקור פרשיות מוקפאות.

גולדברג ירצה לוודא שהמפכ"ל הבא אינו רק שליחו אסיר התודה של פוליטיקאי שהתמנה לתפקידו בחסדו של ראש ממשלה המואשם בשחיתות. אחד הכלים החשובים בארגז של גולדברג, הוא השבוע שבין הודעת אוחנה על מועמדו לבין תחילת עבודת הוועדה. זה שבוע שבכוחו להפוך, כמו שני דוכני פלאפל בתל אביב של המאה שעברה, את "המאושר" ל"המיואש".

באותו שבוע קוראת ועדת גולדברג לציבור להגיב על המינוי המוצע. מתקבלים גם שבחים, אבל משמעות מיוחדת יש לתלונות ולהשגות. גולדברג, אולי משום התנסותו כמוצלח במבקרי המדינה בכל שנותיה, תפקיד השואב אליו מידע שלילי, לעתים כרכילות מופרכת ולעתים כתשתית לדוח מהימן ומועיל ואף לחקירה פלילית, דוגל בסוף מינוי בבירור תחילה.

ההזדמנות לציבור לחשוף פרטים מטרידים על עברו של המועמד לתפקיד בכיר יכולה לחסוך עוגמת נפש לאחר מעשה. בין שהתוצר הוא תחקיר עיתונאי ובין שמתייצבים מתלוננים כאיש רשות המסים לשעבר רפי רותם ופרקליטו עו"ד פיני פישלר, שהטיחו באדרי גרסה עובדתית שתרמה לפסילתו - אם יש למועמד ולשר שבחר בו מה להסתיר, רב הסיכוי שזה יתגלה אצל גולדברג.

אין לוועדת גולדברג מנגנון עצמאי. היא נשענת על שירותי מזכירות הממשלה, שמרכזת סגנית המזכיר סימה טוקטלי, ככל הידוע במידור מתבקש של סביבת נתניהו. היועץ המשפטי לממשלה הוא המען לפניות הוועדה לבירור נתונים החבויים במאגרים הרשמיים; אם תידרש הגנה על הוועדה, מול השר המאוכזב, המועמד הדחוי או עותרים לבג"ץ, היועץ הוא שייצג אותה.

אבל שלא כמי מקודמיו, שגלגלו אל היועץ את הכדור כשהתגלעה מחלוקת, למשל בעניין מינויו המחודש של יעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל, גולדברג לא יחפש גיבוי אצל מנדלבליט, שנולד חצי שנה לפני שגולדברג התחיל לשפוט. הביטחון העצמי המוצדק של גולדברג ויכולתו לפסוק באשר לאמינות עדים ומסמכים עושים אותו, כיו"ר הוועדה, למעין שופט-חוקר.

אם אוחנה והמועמד שיציע - וגם המועמד לנציב שירות בתי הסוהר, העשוי להיות ניצב כהן אם לא יזכה במועמדות למפכ"ל מלא - טרחו ללמוד את לקח סיפור אדרי, הם יבדקו היטב את מצאי השלדים, העצמות היבשות והזיקות לנתניהו בכל הארונות, לפני שהזוכה המאושר, ולו רק לשבוע-שבועיים, ייחשף ברבים.

אחרת, השורה "היה מועמד למפכ"ל", שהופיעה בקורות החיים של יעקב גנות, גל הירש וצ'יקו אדרי, עוד עשויה לשוב ולהופיע.

(עדכון ראשון: 14:18)