נתניהו מוציא את החרדים מדעתם, אך הם מסתפקים בלעשות שרירים

לא בכל יום שתי מפלגות מרכזיות בקואליציה מנהלות דיון אינטנסיבי על הצעת חוק מהאופוזיציה. לרוב הדרך והתוצאה ידועות מראש: הממשלה מתנגדת, הח"כים מהקואליציה מתנגדים במליאה, וההצעה נופלת לתהום החקיקה למשך חצי שנה. זה תהליך שלא מושקעת בו יותר מדי מחשבה.

לא כך קרה הבוקר (ראשון). הקואליציה מקרטעת. ראש הממשלה בנימין נתניהו עושה סימנים של בחירות, וכל הצעה נפיצה עשויה לגרור את ישראל אל הקלפי, בפעם הרביעית בתוך פחות משנתיים. הח"כים החרדים מיהרו לנהל דיון איך יצביעו ברביעי על פסקת ההתגברות, ההצעה שיזמה ח"כ איילת שקד (ימינה).

לכאורה, זו הצעה שעשויה לשמור עליהם מפני "מלכות הרשע", ולאפשר להם לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ. הצעת חלומות שאמורה לתת פתרונות לענייני גיוס וגיור - סוגיות נפיצות ששנים החרדים מחפשים את הדרך להיפטר מהן.

חלק מראשי המפלגות החרדיות הצהירו ערב הקמת הממשלה שיקדמו פסקת התגברות בעצמם, וגפני אף תכנן לעשות זאת רק בשבוע שעבר. אולם, ש"ס ויהדות התורה חישבו מהר, הסיקו שלהצעת שקד לא יהיה רוב גם אם יתמכו בה יחד עם הליכוד, ומיהרו לפרסם הודעה שייעדרו מההצבעה.

אלא שעבור שתי המפלגות, זו הייתה הזדמנות להעביר לנתניהו מסר חד וברור. אם יש לך מחשבה להוביל אותנו לבחירות, סימנו לו, אנחנו כאן כדי למנוע זאת. החרדים מודאגים בעיקר מבעיית התקציב. אם לא יעבור בקרוב, הכסף לא יגיע לישיבות. וכן, לא פחות מכך - גם ממיליון מובטלים ומצב הכלכלה והבריאות ברקע התפשטות הקורונה. זו תקופה שאסור לעצום עיניים - בחירות לא ישנו את המצב וגם לא את המפה הפוליטית, הם מדגישים.

ההתנהלות של נתניהו מוציאה את אנשי יהדות התורה וש"ס מדעתם. רק בשבועות האחרונים הם התבטאו כלפי נתניהו באופן יוצא דופן. הם חשים כי הוא מסתיר מהם את כוונותיו הפוליטיות, ונוהג בהם לא כמו שנוהגים בשותפים טבעיים. "שלטון הימין שווה לכפרות", אמר ח"כ גפני. "בליכוד צריכים להתעשת על עצמם", הוסיף ח"כ אוריאל בוסו מש"ס.

האמירות האלה לימדו שבמפלגות החרדיות לא סומכים על נתניהו כבעבר, ולא באמת יודעים מה הוא מתכנן. לעומתו, ראש הממשלה החליפי, בני גנץ, הפך לשותף נוח ושקט. כזה שאפשר לעבוד איתו. נכון, הם צעקו "אתה לא תהיה ראש ממשלה" כשהוא תמך בחוק ההמרה; אבל הם גם צעקו "גט כריתות" לנתניהו אחרי שהקים את ממשלת לפיד-בנט והשאיר אותם בחוץ.

הקרב האמיתי, כאמור, הוא לא חוק ההמרה או פסקת ההתגברות. אלה רק רעשי רקע שנועדו לכסות על הסיפור האמיתי - התקציב. נתניהו מתעקש לקדם תקציב חד-שנתי - שלמעשה יהיה בתוקף לשלושה חודשים בלבד - בעוד גנץ רוצה לקדם תקציב דו-שנתי עד סוף 2021, כמתחייב בהסכם הקואליציוני עם הליכוד.

בעימות הזה, החרדים עושים מאמץ שהשניים יגיעו לפשרה, אך לא נוקטים צד. אם ימשיכו כך, בעוד 22 ימים הכנסת תתפזר אוטומטית וישראל תלך לבחירות. לנתניהו אין ממשלה חליפית, כך גם לגנץ. החרדים מקווים שתמצא הפשרה ברגע האחרון. אולם, הישיבה שלהם על הגדר מלמדת שאולי הם מוטרדים מההתנהלות של נתניהו ולא שבעי רצון ממנו, אך גם לא יעשו דבר כדי להזיז אותו מתפקידו.

השותפים הטבעיים עדיין נאמנים לו. בסך הכל הם אותם שותפים, רק עם מעט שרירים. אם הם באמת רוצים למנוע את הבחירות, עליהם לעשות מעשה, ולכל הפחות להבהיר לנתניהו שאחרי הסיבוב הרביעי כבר לא תהיה דרך חזרה.