החרדים לנתניהו: לא מעוניינים בבחירות, מחוייבים לשלמות הקואליציה

נציגי סיעות ש"ס ויהדות התורה הודיעו היום (ראשון) כי לא יתמכו בהצעת חוק פסקת ההתגברות, שאמורה להעלות ברביעי הקרוב להצבעה בכנסת. הם הסבירו כי הם מחוייבים לשלמות הקואליציה ומניעת קיום בחירות, וכי יש לפעול להעברת תקציב המדינה ולמאבק בנגיף הקורונה, ולא בגרירת ישראל לסבב בחירות נוסף ללא סיבה. בתוך כך, להצבעה על הצעת החוק, ביוזמת ח"כ איילת שקד (הימין החדש) לא יהיה רוב - גם אם הליכוד יחליט לתמוך בכך.

ביהדות התורה שקלו בתחילה להתנגד בפועל בהצבעה במטרה לחדד את המסר לנתניהו שהמפלגה אינה מעוניינת בבחירות. אך לבסוף הוחלט להסתפק ב"לא נתמוך" ולהיעדר מההצבעה. החשש היה שהאופוזיציה תהפוך את ההצבעה על הצעת החוק לאי אמון בממשלה, ואם יהיה רוב נגד - יפילו את הממשלה. סגן השר אורי מקלב אמר כי לא יהיה רוב, וצריך להתנגד אך כאמור ההצעה נשללה.

מקלב ציין כי באופן עקרוני כי "אנחנו תומכים בפסקת ההתגברות, זו אף הייתה דרישה שלנו ערב הקמת הקואליציה". עם זאת, הבהיר כי אין טעם לפזר את הקואליציה עבורה. "פסקת ההתגברות היא טובה ויש הסכמה לגביה שהקואליציה תגיש הצעת חוק בנושא, יש לנו הצעות חוק טובות יותר בקואליציה מזו של שקד. כך או כך לא תהיה לזה היתכנות ואנחנו לא צריכים את האופוזיציה בשביל זה. ההצבעות האחרונות הוכיחו שגם אם הליכוד מסכים על זה, הוא לא יביא את האנשים שלו להצבעה".

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, ויו"ר דרך ארץ, השר יועז הנדל, הודיעו כי יתנגדו להצעה. הנדל הסביר כי "בזמן משבר כלכלי עם מליון מובטלים, צריך להתעסק בזה, ולא בהטרלות שיגרמו להליכה לבחירות".

הקושי בהשגת רוב התגבר גם ללא קשר לאופן הצבעתם של ישראל ביתנו ודרך ארץ. אתמול החלו בליכוד להפעיל לחצים לתמוך בהצעת החוק ויו"ר הקואליציה מיקי זוהר אמר כי המליץ לנתניהו לתמוך בה כי "אי אפשר ללכת נגד הבוחרים שלנו", כלשונו. בכחול לבן אמרו כי אם בליכוד יתמכו בכך, המשמעות תהיה הליכה לבחירות.

הצעת חוק תעלה השבוע להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, זאת למרות הסיכום בין השרים דודי אמסלם ואבי ניסנקורן להביא להצבעה חוקים הנוגעים למשבר הקורונה בלבד.

ח"כ שקד היא מהאופוזיציה ולכן יכולה לעלות את החוק להצבעה בניגוד לעמדת הממשלה. מוקדם יותר היא צייצה כי "הזדמנות מיוחדת תעלה השבוע לחברי הכנסת מגוש הימין - הזדמנות להפסיק להתבכיין, הזדמנות לעצור את הפיראטיות השיפוטית". היא הוסיפה כי "‏ברביעי הקרוב תעלה להצבעה הצעת החוק שהגשתי, שמעגנת את פסקת ההתגברות ומסדירה את מערכת היחסים בין הרשויות. ‏הם יבואו להצביע או ימשיכו להתבייכן?".

לפי הצעת החוק, רק בית המשפט העליון בשבתו בהרכב של 11 שופטים לפחות, יהיה מוסמך לבטל חוק שאושר בכנסת. החלטה כזאת תינתן רק אם תמכו בה לפחות שני שליש מהשופטים היושבים בהרכב. לכנסת תהיה אפשרות לחוקק מחדש חוק שנפסל ברוב של 61 חברי כנסת, ותוקפו יהיה למשך חמש שנים, אך יהיה ניתן לחוקק אותו לתקופות דומות מחדש. הצעת החוק היא גם תיקון לחוק יסוד, המצריך אישור של 61 חברי כנסת, לבד מאשר בקריאה טרומית.

בנוסף לכך, שקד מבקשת לקבוע בהצעתה כי הביקורת השיפוטית על הליכי החקיקה של חוקים רגילים תוגבל רק למצבים שבהם הליך החקיקה סטה מהוראות דין. כגון חוקים שלא נתקבלו ברוב הדרוש או שלא נתקיימו הקריאות הדרושות במליאת הכנסת.

הודעת זוהר בניגוד לעמדת כחול לבן, מצטרפת לעימותים נוספים בשבועות האחרונים בין הליכוד וכחול לבן. האחרון שבהם היה סביב חוק ההמרה שמטרתו לאסור טיפולי המרה. גנץ קבע כי מפלגתו תתמוך בחוק בניגוד לעמדת הממשלה, זאת לאחר ששבוע קודם בליכוד תמכו בהצעה להקים ועדת חקירה לניגודי העניינים של שופטי העליון, בניגוד לעמדת כחול לבן.

הנושא המרכזי שנמצא במוקד המחלוקת בין המפלגות, ובין נתניהו לגנץ עצמם, הוא תקציב המדינה וחוסר היכולת של הליכוד וכחול לבן להסכים על מתווה מוסכם לייצוב הממשלה והמשק לחודשים הקרובים. נתניהו דוחק, בניגוד להתעקשותו במהלך המו"מ הקואליציוני, להעביר תקציב חד שנתי, כשגנץ דורש להעביר תקציב דו-שנתי לשנים 2020-2021.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי הצעת ח"כ שקד בענין פסקת ההתגברות כי יוזמה לשינוי משטרי. "פסקת ההתגברות תהפוך אותנו לדמוקרטיה היחידה בעולם (למעט המקרה הייחודי הקנדי), שבה הסמכות לחוקק אינה מרוסנת על ידי בימ"ש", אמר. "כך שלמעשה השמירה על החירויות ועל זכויות היסוד של כולנו תהיה תלויה אך ורק בנכונות הפוליטיקאים". לדבריו, "ניתן היה לצפות מנבחרי הציבור - וודאי מח"כ בנט שקורא למקד את מלוא המאמצים הלאומיים להתמודדות עם פגעי משבר הקורונה - להימנע מקידום הצעה כה מפלגת ומתסיסה בעת הזו".

(עדכון ראשון: 10:15)