הקרב על התקציב והעימותים בין נתניהו וגנץ: מה הסיכוי לבחירות רביעיות?

ממשלת נתניהו-גנץ, שהוקמה אחרי שלוש מערכות בחירות, הייתה אמורה לשאת איתה בשורה של יציבות פוליטית. חודשיים אחרי שהושבעה, היומרה הזו בסכנה של התנגשות בקרקע המציאות, ובמערכת הפוליטית עוסקים כבר בחישובים על מועד הבחירות הרביעיות. המדינה אמנם מצויה בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי חסר תקדים, שמאיים על עתידם של מיליוני אזרחים, אבל הקורונה עדיין לא ניצחה את הפוליטיקה הטהורה.

החיבור בין הליכוד וכחול לבן נתקל בקשיים בלתי פוסקים, והוא רצוף בעימותים ומחלוקות. הדוגמה האחרונה היא הפיצוץ היום במליאת הכנסת, כשכחול לבן הצביעה נגד עמדת הקואליציה בעד חוק שיאסור טיפולי המרה בקטינים, כתגמול על תמיכת הליכוד בהצעה להקים ועדת חקירה לניגודי העניינים של השופטים לפני כשבועיים.

מעבר לריבים הקטנים, הנושא המרכזי במוקד המחלוקת הוא תקציב המדינה, וחוסר היכולת של הליכוד וכחול לבן להסכים על מתווה מוסכם לייצוב הממשלה והמשק לחודשים הקרובים. רק שהתקציב הוא למעשה רק תירוץ: מאחורי הוויכוח הכלכלי המקצועי על תקציב חד שנתי או דו שנתי, מסתתרים אינטרסים פוליטיים גרידא, ניהול סיכונים וחישובי הישרדות נטו.

בהסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן סוכם שיועבר תקציב דו שנתי ל-2021-2020, לבקשתו של נתניהו, הנחשב לחסיד מובהק של תקציבים דו שנתיים המקנים יציבות לממשלותיו. רק שזמן קצר אחרי שהוקמה הממשלה, בליכוד עשו סיבוב פרסה והחלו לדרוש פיצול של התקציב לשניים, להעביר קודם כל תקציב אחד לשארית 2020, ובסוף השנה להעביר את תקציב 2021.

בכחול לבן, כרגע, ממשיכים להתעקש על תקציב דו שנתי, כפי שסוכם בהסכם. בפועל, ההבדל הוא בין תקציב אחד לשנה ורבע, לבין שני תקציבים - אחד לרבעון האחרון של 2020 ועוד אחד לכל שנת 2021.

הנימוק הכלכלי של נתניהו למפנה החד בעמדתו המסורתית כרוך בהתמודדות עם משבר הקורונה, וברצון לאפשר לממשלה גמישות בתקופה של אי ודאות. מנגד, בכחול לבן דורשים לאשר תקציב ארוך טווח, שייתן אופק למשק וישדר לכלכלה המקרטעת יציבות. זהו ויכוח כלכלי-מקצועי שיש לו חסידים ומתנגדים רבים, אבל אסור להתבלבל: הטיעונים הענייניים במקרה הזה הם רק חלק קטן מאוד ממנו.

המשוואה פשוטה וקלה: תקציב דו שנתי ייצב את הקואליציה של נתניהו וגנץ עד לסוף 2021, ויקשה על הפירוק שלה, ואילו פיצול התקציב לשניים ייצר עוד נקודת יציאה לבחירות לקראת סוף השנה הנוכחית. במצב זה, נתניהו יוכל לפזר את הכנסת ולהימנע מהעברת מקל הרוטציה לגנץ בשנה הבאה. לכן בכחול לבן מסרבים בשלב זה להסכים לתכניות של נתניהו, ודורשים ערובות פוליטיות אחרות שיכבלו אותו לממשלה ויבטיחו יציבות.

ואולם, בכירים בליכוד מעריכים שהסיכוי שנתניהו יתפשר שואף בערך לאפס. "הוא לא ייתן להם בחיים את מה שהם רוצים, כי זה המפלט היחיד שיש לו להימלט מהרוטציה עם גנץ, והמקל הכי חזק שיש לו", אמר אחד מהם השבוע.

בכחול לבן נאחזים בסעיף בהסכם הקואליציוני שקובע שאם הממשלה תיפול על התקציב, ראשות הממשלה תעבור מהצד שהכשיל אותו לצד שלא, ומאיימים לדרוש את ראשות הממשלה לגנץ אם הממשלה תיפול. אבל מקורות יודעי דבר אומרים שיש פער בין לשון ההסכם הקואליציוני לבין מה שנקבע בסופו של דבר בחוק הקמת הממשלה.

בפועל, גם אם נתניהו יפר את ההסכם הקואליציוני, אין לכחול לבן שום מנגנון אכיפה, וגם לא כוח פוליטי בכנסת שיאיים עליו, ונתניהו יהיה זה שיישאר ראש ממשלה.

כעיקרון, חוק יסוד: משק המדינה וההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן קובעים כי הממשלה צריכה להעביר תקציב תוך 90 יום מהקמתה, כלומר - אם לא יעבור תקציב עד 25 באוגוסט, הכנסת תתפזר באופן אוטומטי. למרות זאת, נתניהו וגנץ דוחים כבר שבועות את השיחות על התקציב, וכל עוד אין ביניהם הסכמה, אין שום יכולת להתקדם.

במשרד האוצר אומרים שגם כך בלוחות הזמנים שנותרו, כחודש בלבד עד תאריך היעד, אין היתכנות להעברת התקציב וחוק ההסדרים, לכן, בשלב ראשון, כדי להימנע מבחירות - הליכוד וכחול לבן יצטרכו להסכים על שינוי החוק כדי לדחות את הדד-ליין. אלא שכדי להסכים על הדחייה, הם צריכים גם להסכים על אופן העברת התקציב - חד שנתי או דו שנתי, ולא נראה שאף אחד מהם ממהר במיוחד.

העיכובים בלוחות הזמנים משרתים לכאורה את עמדת כחול לבן: ככל שעובר הזמן, ההצדקה של נתניהו לתקציב חד שנתי לשארית 2020 הולכת ונחלשת, ואם הדד ליין יידחה לנובמבר - באמת אין הרבה טעם להעברת תקציב לחודשיים בלבד. יחד עם זאת, המסמוס של ההכרעה במחלוקת יכול להיות מסוכן - אם גנץ לא יגיע להסכמה עם נתניהו בשבועות הקרובים, הוא עלול למצוא את עצמו בלי תקציב - ועם בחירות.

שאלת השאלות, שתכריע את הסיפור כולו. על פניו, משבר הקורונה גרם למכה קשה בתמיכת הציבור בנתניהו והליכוד מאבד מנדטים בסקרים שנערכו בשבועות האחרונים, מה שמעלה באופן דרמטי את מידת הסיכון שלו בבחירות רביעיות.

אולם, ככל שהזמן ילך ויתארך ונזקיה הכלכליים של המגיפה יצטברו, הסיכון עשוי לגדול עוד יותר; אם הכנסת תתפזר בסוף אוגוסט כי לא הושגו הסכמות על התקציב, הבחירות ייערכו בחודש נובמבר, במקביל לבחירות בארצות הברית ולפני פתיחת שלב ההוכחות במשפטו של נתניהו.

אם כחול לבן והליכוד יצליחו להגיע להסכמות על דחיית מועד אישור התקציב לאוקטובר-נובמבר, אבל בסופו של דבר לא יסכימו על אישור התקציב עצמו, הכנסת תתפזר והבחירות ייערכו כבר בחודשים הראשונים של 2021 - אחרי שנתניהו כבר התייצב בעצמו בבית המשפט.

רק שהמצב הכלכלי בשנה הבאה, אחרי גל החורף של השפעת והקורונה, עלול להיות עוד יותר גרוע מבחינתו של נתניהו. בוודאי אם מכניסים למשוואת השיקולים גם את האפשרות שבנובמבר ייבחר נשיא דמוקרטי לבית הלבן, מה שייתפס כמכה למדיניות הפרו-טראמפית של נתניהו.

בסביבת ראש הממשלה יש לחץ גובר להקדים את הסיכונים הגדולים, ולצאת לבחירות כבר עכשיו, במועד המוקדם יותר. יש עוד חודש וכמה ימים עד שנתניהו יצטרך לקבל החלטה, ולפי מיטב המסורת, הוא צפוי לקבל אותה - רק בדקה ה-90.

אם נתניהו וגנץ לא יגיעו באופן אקטיבי להסכמות על התקציב בארבעת השבועות הקרובים, בסוף אוגוסט, מכוח האנרציה, הכנסת תתפזר באופן אוטומטי לבחירות. ובינתיים, האירועים מכתיבים את המציאות וממלאים את חיי הקואליציה בבעיות ומכאובים, בסיוע נדיב של האופוזיציה שמאתגרת את השותפות המתוחה משבוע לשבוע במליאת הכנסת.

בכחול לבן ציפו לקבל גיבוי מהסיעות החרדיות, ובמיוחד מיו"ר ש"ס, אריה דרעי, שהיה אחד המתווכים להקמת הממשלה ונתן את ערבותו לקיום ההסכם.

אבל החרדים לא ממהרים לנקוט עמדה חד משמעית לגבי תקציב חד או דו שנתי. על פניו, יש להם אינטרס בהעברת תקציב כלשהו לפני יציאה לבחירות כדי לעגן תקציבים לישיבות, אבל לפי ההערכה, בסופו של דבר הם ידבקו בעמדת נתניהו, וביתר שאת, אחרי העצבים שלהם על החוק נגד טיפולי המרה שעבר על אפם ועל חמתם.

המשבר סביב ההצבעה על טיפולי ההמרה העלה את רמת המתיחות בין חלקי הקואליציה לרמה גבוהה, וחיזק את ההערכה שבחירות הן השלב הבא. נתוני הקורונה שהולכים ומאמירים והרחובות שמתמלאים במפגינים יכולים לעורר שינוי מגמה, ולגרום לנתניהו ולגנץ לעשות חושבים, להתפשר, ולהתחיל מחדש. לפחות עד נובמבר.