בשנים האחרונות הפכה ישראל יותר ויותר לסוגיה שנויה במחלוקת בארצות הברית: מחלוקת בין שתי המפלגות, מחלוקת בתוך המפלגה הדמוקרטית ומחלוקת בתוך הקהילה היהודית. אחד מסממני המשבר התדמיתי הגדול ממנו סובלת ישראל, היה המאמר שפרסם לאחרונה פיטר ביינרט, אחד הקולות הבולטים ביותר של הליברליזם היהודי בארצות הברית, ובו הכריז כי הוא אינו מאמין עוד בפתרון שתי המדינות ובעצם יכולת הקיום של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הביקורת על מדיניות ממשלת ישראל אינה חדשה. הממשלים האמריקניים לדורותיהם, דמוקרטים ורפובליקנים, הפגינו אי שביעות רצון מהיעדר נכונות ישראלית להתקדם לקראת פתרון שתי המדינות. גם הרוב המכריע של הציבור היהודי האמריקני, לא הסתיר מעולם את חוסר הנוחות שלו ממדיניות ההתנחלויות והנצחת הכיבוש. אבל בחודשים האחרונים, בצל שיח הסיפוח החד-צדדי, הביקורת הופכת לייאוש. ייאוש שמסמל את תחילתו של תהליך מסוכן שעיקרו תחילת ההיפרדות של הקהילה היהודית מהתמיכה בישראל ומהאמונה בה כמדינת הלאום היהודי.
אל תפספס
אל מול המיואשים, יש אחרים המבקשים להיאחז באמונה בישראל כמדינת הלאום היהודי, אך מבינים כי אם רוצים להביא את ממשלתה לשנות מדיניות. לא די עוד בדברי ביקורת רכים, אלא יש צורך במעשים. הבקשה שהגישו 13 סנאטורים דמוקרטים לתיקון לחוק תקציב הביטחון האמריקני, המבקשת למנוע שימוש בסיוע של ארצות הברית לצורך קידום הסיפוח החד-צדדי, היא דוגמה לשינוי הגישה שחל במפלגה הדמוקרטית כלפי ישראל.
מה שיכול להיראות כעונש לישראל, הוא למעשה ניסיון של אותם סנאטורים לשמור על התקווה להמשך קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית, אל מול הניסיון לסכל את פתרון שתי המדינות באמצעות הסיפוח. "נאמנים פצעי אוהב", נכתב בספר משלי, וכך עלינו להתייחס לאותם מחוקקים אוהבי ישראל, שמבינים כי הגיעה העת למעשים שיסייעו להציל את ישראל מהטירוף הסיפוחי-לאומני שאחז בחלקים מממשלתה.
החיבוק הפומבי והמתמשך בין ממשל טראמפ לממשלת נתניהו בשלוש וחצי השנים האחרונות, השכיח מרבים את הפער הערכי ההולך ונפער בין מדינת ישראל לבין המפלגה הדמוקרטית ולמרבית הקהילה היהודית. המפלגה הדמוקרטית מהווה את הבית הפוליטי של הרוב הגדול של יהודי ארצות הברית.
כ-80% מהבוחרים היהודים, הממשיכים פעם אחר פעם לתמוך במפלגה הדמוקרטית, בנבחריה ובערכיה, הם העדות לעוצמת הקשר בין יהדות ארצות הברית למפלגה. המפלגה הדמוקרטית תישאר מחויבת לישראל, לביטחונה ולשגשוגה, אבל בימים אלה, הצהרות הסיפוח של ממשלת ישראל מרחיקות אותה אף מגדולי תומכיה הדמוקרטים.
מי שמנסה לשים את כל הביצים של ישראל בסל הרפובליקני, עלול לגלות שזוהי משענת קנה רצוץ. לא רק שמדובר במפלגה שמוביליה הנוכחיים מפלרטטים עם גזענות ועליונות לבנה, אלא שהיא כנראה צועדת בצעדים נחושים לתבוסה בבחירות.
הפער ההולך ונפער בין מדינת ישראל לבין תומכיה הגדולים בארצות הברית חייב להדיר שינה מכל אזרחית ואזרח ישראלים. בעצם קידום תכנית הסיפוח החד-צדדי, יש מי שמנסים להוליך את ישראל בעיניים פקוחות אל עבר אסון בלתי נמנע, הן ביחס לתמיכה האמריקנית והן ביחס לאיומים כלכליים וביטחוניים רבים נוספים. מדינה חפצת חיים לא מציבה את עצמה במודע אל מול הסכנה, אלא מנסה לנטרל אותה.
על קברניטיה של מדינת ישראל להיות מודעים לכיוון אליו צועדת ארצות הברית, להיות קשובים לחבריה הטובים של ישראל ולא להתעלם מהייאוש שאחז בחלקם. התעלמות מהרוחות המנשבות בקהילה היהודית, כמו גם במפלגה הדמוקרטית, תהיה רעה, הן לישראל והן לבעלי בריתה בארצות הברית.
עדינה ווגל אילון היא מנהלת ג'יי סטריט ישראל