ההזדמנות של גמזו: אמון הציבור הוא המפתח לניצחון על הקורונה

במאבק בקורונה יש להסברה חשיבות עליונה, שכן היא המפתח לשיתוף הפעולה עם האוכלוסייה, שבלעדיו מאבק זה לא יצליח. לדאבוננו מערך ההסברה הקיים לוקה מאוד בחסר, וישנו צורך דחוף לשקם אותו. לשם כך יש כמה מרכיבים הכרחיים לשיקום המערך באופן הרצוי, שניתן ליישמם ללא דיחוי.

הציבור רוצה להבין יותר, ובעיקר לדעת מה מצפה לו. חשוב שהמידע יינתן באופן מסודר ושוטף, על ידי אנשי מקצוע מיומנים, המסוגלים להשיב ולהסביר את כל היבטי המחלה ולהבהיר במהימנות מה אנו יודעים ומה לא. חשוב להקים מוקדים זמינים, מקוונים ופשוטים, לשאלות ותשובות של הציבור הרחב, דרכם ניתן יהיה לתת תשובות אמינות ומקצועיות.

רופאים מכובדים ופרופסורים מלומדים, שאין להם ידע או ניסיון במחלות זיהומיות, שלא לדבר על פוליטיקאים, אינם תחליף לאנשי מקצוע. קשה גם להגזים בחשיבות שישנה לדמות ולאישיות של מי שיהיה מופקד על ההסברה. דוגמה מצוינת לכך הוא ד"ר אנתוני פאוצ'י בארצות הברית. ד"ר פאוצ'י הוא רופא וחוקר, מומחה במחלות זיהומיות ואימונולוגיה, העומד בראש המרכז למחלות זיהומיות ואלרגיה של מכוני הבריאות הלאומיים, והיה שם מוכר כבר במהלך מגיפות האיידס, האבולה והשפעות שקדמו לקורונה.

רקע זה, בנוסף לאישיותו המיוחדת ויכולת ההסברה שלו, הפכו אותו בחודשים האחרונים למסביר הלאומי של הקורונה בארצות הברית. הוא אינו זורע פחד, הוא מודה בפה מלא מה אינו יודע ומסביר במקצועיות ובביטחון את מה שאנחנו יודעים. מערך ההסברה בישראל זקוק מאוד ל"פאוצ'י" כזה ולחבורת אנשי מקצוע משלו, שישקמו את מערך ההסברה שלנו.

יש היום הרבה בלבול ומבוכה בציבור הרחב לגבי המגיפה, ועל כן חשוב שהמידע הבסיסי שיפורסם יהיה עדכני ומאוזן. מעבר לדיווח היומי על מספר האנשים שנמצאו חיוביים לנגיף, חשוב לדווח כמה מהם חולים וכמה ללא סימנים, כמה מאושפזים והעיקר - כמה מהם מונשמים. מספר המונשמים הוא זה שראוי לתשומת הלב העיקרית, שכן הוא המתאם הטוב ביותר ליכולת מערכת הבריאות לעמוד במעמסה - לכן הוא זה שלפיו ניתן לשקול הנחיות מחמירות.

לציבור חשוב גם לדעת מה חלוקת הגילים, באיזה מקומות התגלו נשאים של הנגיף והיכן נמצאים ריכוזי הנדבקים. את המידע הזה יש לפרסם ולהפיץ בכל אמצעי התקשורת וברשתות החברתיות.

באשר לתחזיות של פני המגיפה בעתיד הקרוב והרחוק, יש להיזהר מאוד מפני השימוש במודלים לחיזוי, ובמיוחד לגבי הפצתם לציבור. לכל המודלים יש מגבלות ברורות, ואין לשכוח שהשימוש בחלק מהם בתחילת המגיפה היה הבסיס לתחזיות האימה שלא התממשו והוכחו כמוטעות.

חשוב להבהיר שוב ושוב, שהמחלה אינה מסוכנת למרבית האוכלוסייה ובוודאי שלא לילדים ולצעירים בתוכה. לגבי סיבוכי המחלה, מן הראוי להדגיש את גבולות הידע שלנו לגביהם, ולהזכיר את היותם מסוכנים בעיקר לקבוצות שמוגדרות בסיכון, ושהם ככל הנראה לא שכיחים.

לבסוף, חשוב מאוד לשתף את הציבור גם במידע חדש המתפרסם כל העת, ועשוי להשפיע על התנהגותו וגם על קביעת המדיניות הכללית. דוגמה אחת לכך הוא מחקר בקרב צוותים של עובדי בריאות בארצות הברית שהתפרסם השבוע, והראה באופן ברור שחבישת מסיכה הגנה במידה משמעותית על הצוותים הרפואיים מפני הדבקה, ונותן בכך חיזוק לחשיבותה הבלתי מעורערת של המסיכה למניעת הדבקה.

הארגון מחדש של המאבק בקורונה בהנהגתו של פרופ' גמזו הוא הזדמנות נאותה לשיקום מערך ההסברה, שיתרום להחזרת אמון הציבור במערכת וביכולת שלנו להתמודד עם המגיפה.

פרופ' צבי בנטואיץ הוא ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון