באופן מעורר תמיהה, כוח חיזבאללה שחדר היום (שני) לאזור הר דב הצליח לחמוק מאש הטנקים, המקלעים והרובים של צה"ל ולחזור לשטח לבנון. לרוב, הכוח שפותח באש ומפתיע את הצד השני יוצא עם ידו על העליונה. מחזרתם של המחבלים למדינתם ללא פגע ניתן להסיק שתי מסקנות: הראשונה והסבירה יותר היא שהירי נועד לשם הרתעה, ולא כדי להרוג. השנייה היא שצה"ל נכשל.
תצפיתניות של צה"ל זיהו בשעות הצהריים את חוליית חיזבאללה מתקרבת למוצבי הר דב בחסות הצמחייה העבותה באזור, בו קו הגבול הוא דמיוני. המעקב אחר החוליה נמשך דקות ארוכות, באופן שאפשר למפקדים לקבוע בוודאות כי המחבלים חצו את הגבול כשהם חמושים. במצב כזה מתזמנים כוחות צה"ל התקפת אש משולבת לעבר החוליה.
לקריאה נוספת בנושא
אם הירי נועד לשם הרתעה, מדובר במימוש מדיניות הכלה בהוראת הדרג המדיני על מנת למנוע הידרדרות ביטחונית בזמן שאזרחים רבים מטיילים באזור הצפון. אירוע דומה התרחש באוגוסט האחרון, כשחיזבאללה שיגר טילי נ"ט לעבר כלי רכב צבאי בגבול הצפון. כמה חודשים לאחר מכן אישרו גורמי ביטחון כי צה"ל ידע לזהות את מיקום חוליית הנ"ט, אך כשנודע שאין נפגעים בקרב הכוחות הוחלט לא להרוג את הפעילים כדי לא לגרור תגובה של הארגון השיעי ולהביא להסלמה.
אם לא הייתה הנחיה להכיל את חדירת המחבלים, ניתן להגדיר את התקרית ככישלון חמור מאוד של כוחות צה"ל באזור. לא רק שבידיהם אמצעי לחימה קטלניים במיוחד ותצפיות ברמה גבוהה, מוצבי צה"ל בגזרת הר דב נהנים מאש סיוע מגוונת מהאוויר ומהקרקע באופן שחוליית נ"ט תחת מעקב לא הייתה יכולה לחמוק ללא פגיעה - והייתה אמורה להיות מושמדת.
מה שמדליק נורה אדומה היא עצם העובדה שאם היו כוונות להכיל את האירוע, כיצד ירי ההתרעה של צה"ל פגע בבתים בכפר הלבנוני הסמוך. הפגיעות הללו לא מצביעות על דיוק גבוה. הרג אזרחים יכול היה אף הוא להוביל לתגובה של חיזבאללה שתדרדר את האזור להסלמה.
לכאורה, ניתן לטעון שמה שמסתמן כהכלה וירי מידתי, מנע הסלמה וימי קרב ממושכים נגד חיזבאללה, שכולם יודעים איך נכנסים אליהם ולא בהכרח כיצד יוצאים. יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שאם צה"ל לא מגיב ביד קשה לאירוע הזה ומתגאה בסיכול פיגוע ללא גביית מחיר, (תקיפת מטרות איכות של חיזבאללה ברחבי לבנון או חמור מכך, תשתיות של מדינת לבנון - א"ב) הוא למעשה מודיע לאזור כולו שהוא מקבל את כללי המשחק.
לפי אותם תכתיבי חיזבאללה: כל פעם שצה"ל, לפי פרסומים זרים, יבצע תקיפה בסוריה ויפגע בפעילי הארגון, יהיה לגיטימי לספוג פיגועים על הגבול כתגובה לבנונית.
כרסום בתודעה
אסור להקל ראש בימים האחרונים. הם יצרו מתח ובהחלט פגעו בתיירות. יש לכך השלכות על המרחב האזרחי ועומס משמעותי מאוד על כוחות הצבא, שגם בימי שגרה עסוקים בהגנה על הגבולות, במיוחד סביב היישובים סמוכי הגדר. הקפצת הכוחות וההיקף הנרחב של סוללות התותחים שנפרסו בגבול הצפון הם עדות ברורה ללחץ שחיזבאללה הפעיל על המטה הכללי של צה"ל.
אירוע שכזה לא בונה בהכרח את ההרתעה הישראלית באזור. בדיוק כמו שחיזבאללה כרסם בהרתעה ובתחושת הביטחון כשמחבליו פערו שלושה קרעים בגדר המערכת סמוך מאוד למוצבים ויישובים ישראליים באופן שלא קרה קודם לכן, למעט אירוע החדירה וחטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ב-2006.
למרות סימני השאלה, אכן מדובר בסיכול פיגוע, אך אסור להסיק מכך מסקנות על תפיסת ההגנה של פיקוד הצפון, בפיקוד אלוף אמיר ברעם, שסובלת מלא מעט פערים. חדירות הפועלים הזרים לשטח ישראל, הברחות הסמים שמתרחשות כמעט מדי שבוע, פעילות איסוף מודיעין קרובה של חיזבאללה שכוללת הפעלת רחפנים - כל אלו הן רק חלק מערעור ההרתעה שאמורה להדאיג את מערכת הביטחון, בייחוד כשחיזבאללה הבהיר כי עדיין לא הגיב להרג פעיל הארגון בסוריה והחשבון מבחינתו נותר פתוח.