(בווידאו: ראש עיריית פורטלנד רוסס בגז מדמיע ע"י סוכנים פדרלים)
כשדומה היה שההפגנות על הרג ג'ורג' פלויד דועכות לאטן, אחד המוקדים שלהן תודלק מחדש עם החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ לשלוח סוכנים פדרלים לעיר פורטלנד. העיר הגדולה ביותר באורגון הפכה בשבועיים האחרונים לזירת עימות, המזכירה מראות השמורים בדרך כלל לדיכוי הפגנות במדינות רודניות.
דרך צו נשיאותי שאמור להגן על פסלים היסטוריים המוצבים בשטחים פדרליים, שלח הממשל כוחות שונים לעיר על מנת לעצור את מי שחשוד בפגיעה בהם. השיח על המונומנטים, בין אם צריך לשמר אותם למרות העבר הבעייתי של הדמויות שאותן הם מנציחים או להרוס או להעביר למוזיאון, נולד מהפגנות הזעם שהחלו במאי. במידה מסוימת, הוא הצליח לעקר את הדיון הגדול יותר, על אי-השוויון והגזענות השיטתית בארצות הברית ועל הדרכים, ולשטח אותו לכדי המשך קיומם של עצמים דוממים, אנכרוניסטיים ככל שיהיו.
אל התפר הזה נכנס הנשיא דונלד טראמפ. מצבו בסקרים, הגם שהם רק סקרים וההשוואה ל-2016 מתבקשת, קשה יותר מאשר לפני ארבע שנים. רפובליקנים שנתנו לו הזדמנות למרות סלידתם מחלקים באופיו נדהמו לראות כיצד הוא מתנהל כנשיא. נדיר למצוא גורם בכיר בממשלו שאין לו בטן מלאה על הנשיא שתחתיו עבד, לעתים בתיאורים מסמרי שיער ביחס למה שהעולם היה רגיל אליו כשמדובר בנשיא אמריקני.
עוד בנושא
ההפגנות בפורטלנד, מעוז דמוקרטי, הולידו כמה תמונות יוצאות דופן. ראש עיר שסופג גז מדמיע בעיניו מירי של סוכנים פדרלים, רעולי פנים מכניסים מפגינים למכוניות, אבל כנראה שיש אחת שתיזכר יותר מאחרות - מפגינה ערומה, עם מסיכה על פניה וכובע גרב על ראשה, שהתיישבה על הכביש מול הסוכנים המצוידים היטב. כעבור כמה דקות, הם שבו על עקבותיהם והיא זכתה לתואר "אתנה הערומה" ולהערצה ברשת, לצד עיסוק רב, דומה לזה במפגינה בירושלים שהסירה את חולצתה ליד פסל המנורה.
עם זאת, האיש שצילם את הרגע האיקוני סבור שהתמונה דווקא עשויה לפספס את הסיפור.
מה חשבת על הרגע הזה בזמן הצילום?
"אני חושב שזה היה רגע דרמטי וחזק", אמר בשיחה עם וואלה! NEWS הצלם דייב קילן, מהאתר TheOregonian. "למרות זאת, יש לו פוטנציאל רב להסיט את השיח מהסיבות שמאחורי ההפגנות ומי מוביל אותן". הוא מתכוון לעובדה שאותה אישה, כפי שנראה בתמונות, היא ככל הנראה לבנה, כך שכפי שקורה פעמים רבות בסרטים הוליוודים המנסים להשקיט את המצפון, הלבן בסופו של דבר מגיע להציל את השחור מפני לבנים אחרים, כמו ב"הספר הירוק" והעזרה" מהשנים האחרונות.
לדבריו, "יש הרבה שיחת ברשת על כך שזו דוגמה לאדם לא שחור הלוקח את אור הזרקורים מתנועה שחורה. אנשים רבים מעריכים כי היא לבנה. אני הייתי נזהר לגבי זה, אני לא יודע אם זה נכון. אבל ככה נתפסת התמונה, אני יכול להבין לחלוטין את הדאגה וזאת הסיבה שחששתי מפניה להשתמש בתמונה בהתחלה".
קילן סבור שהתמונות שיותר מייצגות את המתרחש בעיר הן אלו שבהן הסוכנים הפדרליים משתמשים בכוח רב.
"זה רגע שלא בהכרח משקף בצורה המדויקת ביותר את הלילה ההוא או את מה שקורה בפורטלנד מאז סוף מאי. התגובה הפדרלית האחרונה הייתה אגרסיבית מאוד, עם שימוש בכוח שלעתים נראה לא פרופורציונלי. אם התמונה הזו בלבד, שלא מתארת את זה מפורשות, הפכה להיות המסקנה היחידה מההפגנות בפורטלנד, זה לא מדויק ומצער.
אני חושב שהעובדה שיש כאן סוכנים פדרלים, המתעמתים עם מפגינים מחוץ לשטחים פדרליים, כשהם משתמשים בתחמושת ללא אזהרה, ומשתמשים במה שנראה כמו כוח צבאי בעיר שביקשה מהם מפורשות לעזוב, היא המייצגת הגדולה ביותר למה שמתרחש כאן כרגע".
למרות הצהרותיו של טראמפ בפומבי, על כך שהסקרים שקריים וכי הוא משוכנע שינצח, אילו הכול היה מתנהל כשורה, הוא לא היה מחליף את מנהל הקמפיין שלו פחות מארבעה חודשים לבחירות. הטקטיקה של יריבו ג'ו ביידן, לשמור על פרופיל נמוך ולתת לטראמפ למעוד, עובדת בינתיים. כמו עם בני גנץ בבחירות הראשונות שלו, השתיקה שלו שווה בינתיים פער משמעותי על טראמפ, כולל סיכויים לנצח במדינות הנחשבות למעוזים רפובליקנים. אבל זה נזיל, וביידן יצטרך בסופו של דבר לענות על שאלות המראיינים והמגישים בעימותים. שם טמון הסיכוי של טראמפ לשינוי המומנטום.
מול הקשיים האלו, טראמפ השמיש מחדש את אג'נדת "חוק וסדר" שלו, כשהוא מפזר תרחישי אימה על קריסתן של הערים הגדולות של האמריקה תחת ממשל ביידן. הוא שב לאזהרותיו מ-2016, ולפיהן הדמוקרטים יבטלו את הזכות לשאת כלי נשק, אף שביידן או מי מבכירי המפלגה לא תומך במהלך כזה או במשהו הקרוב לכך, אלא רק בהגברת הפיקוח. השנה, כשהוא כבר נשיא, רתם טראמפ את שירותי אכיפת החוק הפדרליים עבור שיקוליו הפוליטיים.
פורטלנד היא אחד ממעוזי הדמוקרטים בארצות הברית, וראשיה וכן מושלת מדינת אורגון הפצירו בממשל להסיג את הסוכנים מהעיר. במקום להביא את המצב תחת שליטה, המהומות בפורטלנד רק הסלימו מאז שנחשף כי אנשים רעולי פנים מכניסים מפגינים למכוניות לא מסומנות ונוסעים מהמקום. זאת לא איראן או ונצואלה, אלא עיר מרכזית בארצות הברית. הדמוקרטים, וגם חלקים בימין האמריקני, רואים בכך פגיעה חמורה בסמכות המדינות והפרה של הזכות להפגין וחוקיות הדבר כבר הגיעה לבתי המשפט, במה שמסתן כעוד קרב משפטי וחוקתי שסביר להניח ייגרר עד לבחירות.