גבי, אני מקווה שמינוייך לפרויקטור של הקורונה אכן יאושר, שכן אני מכיר ומוקיר מאוד את יכולותיך ומאחל לך בכל ליבי שתצליח במשימה חשובה זו. אני כותב לך מכתב גלוי זה עם כניסתך לתפקידך, להדגיש בפניך את הדברים החיוניים לדעתי, כדי להצליח במשימתך.
בראש וראשונה, היצמד לשיקולים המקצועיים בלבד, הם שצריכים להדריך אותך ואותם עליך לייצג. אל תשכח שיש לך פריבילגיה של איש מקצוע, ואינך תלוי בפוליטיקאים לשם כך. זכור שלתחזיות המומחים על התנהגות המגיפה יש ערך מאוד יחסי ואל תשכח שגם אתה טעית כשהסתמכת עליהן בראשית המגיפה, והיית שותף לתחזיות האפוקליפטיות שלא התאמתו.
אל תשכח גם שההנהגה המקצועית של משרד הבריאות לא הצליחה, אם לא לומר כשלה, בניהול חלקים חשובים במאבק בקורונה. על כן, חיוני לשתף בהחלטותיך את הגורמים המקצועיים הקיימים בשפע גם מחוץ למשרד. כל המידע המצטבר במערכת הבריאות חייב להיות פתוח וגלוי לאותם גורמים מקצועיים, כדי שיוכלו להשתמש בו ועל מנת להדריך אותך ואותם בצורה אופטימלית.
אל תפספס
זכור שמספר החולים המונשמים, ולא מספר החולים או מספר המודבקים, הוא שחייב להדריך אותך והוא שיקבע את חומרת הצעדים שיש לנקוט בהם. בנוסף לכך, אל תשכח לרגע את הפגיעה הכלכלית לעומת הסכנה הרפואית.
כפי שאתה יודע היטב, מספר החולים המונשמים רחוק כיום מאוד מלאיים על קריסת מערכת הבריאות, ואילו המצוקה הכלכלית היא שפוגעת כבר במאות אלפים.
אל תשכח לרגע שהאוכלוסייה איבדה את האמון בהנהגה ובהוראות משרד הבריאות. מאחר שהצלחתך במשימה תלויה כולה על שיתוף פעולה ואמון של האוכלוסייה, אתה חייב לשקמו, להחזירו, ולהקדיש לכך את כל המאמצים.
הקמת מערך הסברה שקוף ואמין מקצועית הוא תנאי הכרחי להחזרת האמון. את ההסברה יש לתת בידי אנשי מקצוע, ורצוי מאוד שיהיו מומחים ברפואה, ובפרט במחלות זיהומיות ובריאות הציבור. לא להשאיר את התיוווך לציבור בידי פוליטיקאים או פרופסורים, מכובדים ככל שיהיו.
מידע מבוסס ואמין הוא המפתח לאמון, והוא גם המפתח לבריאות הנפשית של הציבור. עד עתה, מצטיינת ההסברה בהפחדה ובהטלת מורא, שלהן השלכות קשות על חלקים לא מבוטלים של האוכלוסייה.
המפתח להצלחה במשימה
חשוב לזכור, שהסכנה הרפואית העיקרית של המגיפה היא לאוכלוסיות הסיכון, שעליהן יש להגן מפניה. אין סכנה משמעותית לשאר האוכלוסייה. על כן, יש לרכז את המאמצים בהגנה על האוכלוסייה הזאת.
למרות שחל שיפור משמעותי ביכולת ובביצוע של מערך הבדיקות לגילוי הנגיף, הוא עדיין לוקה בחסר. הזמן שחולף בין קבלת הבדיקות לבין מתן התוצאות רב מדי, וכך גם משך הזמן שעובר עד שהן מגיעות ומאתרות את הנבדקים. יש מספיק אמצעים ומעבדות שיכולים לעמוד במטלה אבל צריך ארגון נכון לכך.
מי כמוך מכיר את מגבלות משרד הבריאות על כל חלקיו, במתן מענה לכל ההיבטים של המגיפה. על כן, חיוני לבזר סמכויות ובעיקר לשתף את כל הגורמים הרלוונטיים, שיכולים לבצע את המשימות. שיתוף גורמים לוגיסטיים, שיתוף כל גורמי השלטון המקומי, וכמובן קופות החולים, הם המפתח להצלחה במשימה.
אל תזניח את תשומת הלב מתפקודה הרגיל של מערכת הבריאות. אסור ולא נחוץ לשתק את מערכת הבריאות הרגילה, ולאפשר לה להמשיך בתפקוד החשוב והחיוני לכל האוכלוסייה, במקביל לטיפול במגיפה. אין הצדקה להזניח את החולים הכרוניים, את הרפואה המונעת ואת שרותי הבריאות הרגילים.
לבסוף, ואולי החשוב מכל, אל תיכנס לפניקה ודע להפעיל את עצבי הברזל שיש לך. שכן למרות שהמשימה לא פשוטה, בהחלט ניתן להצליח בה.
פרופ' צבי בנטואיץ הוא ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון