כשהציבור מפקפק בממשלה, גם ברבש לא יסגור את פער האמינות

פרויקטור הקורונה הוא המועמד הטוב ביותר בנסיבות הנוכחיות של ממשלת נתניהו-גנץ, ונראה כי הוא יוכל לבצע את תפקידו היטב כמי שמצויד בתכליתיות וברגישות. על אף שההכרעה בידי הממשלה, הבן המאומץ של הטלוויזיה ייהנה מאשראי קצר - והציבור ייראה בו כתובת לתוצאות המשבר

בווידאו: דיון בוועדת הקורונה על פתיחת המסעדות (צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: ניר חן)

פרופ' גבריאל ברבש, בשמו ובתוארו המלאים, הוא שילוב טוב של רופא ומנהל. אולי לא השילוב המושלם למשבר הקורונה - חסר לו רקע של קצין רפואה ראשי - אבל בנסיבות הפוליטיות של ממשלת נתניהו-גנץ לא היה מועמד טוב ממנו.

למען הצלחתו, שולחיו צריכים לזוז מהנתיבים הפקוקים בכביש ויניחו לאמבולנס שהזעיקו לדהור, כי אין גבי בלי גיבוי. ההתנהלות אתמול (שלישי) אופיינית למקבלי ההחלטות: תחילה מברכים על המוגמר ואחר כך ממשיכים לריב על קשירת הקצוות, וזה מבשרת רעות. מ"צאר הקורונה" עוד יישאר רק צר לי.

בערוצי הטלוויזיה, המבלבלים בין עצמם למציאות, מתפעלים מהיותו בן מאומץ במשפחת הטלוויזיה. כביכול, יאויש סוף-סוף תקן המסביר לצרכן. לפי הגיון זה, חיים הרצוג היה חשוב כמו הרמטכ"ל יצחק רבין במלחמת ששת הימים, ונחמן שי - כמו דן שומרון בחודש וחצי של הטילים מעיראק ב-1991.

למעשה, השיווק הוא הזניח באתגרים. נחוצה מדיניות, ואחרי שמחליטים מה - ומתמידים יותר מרבע שעה - חשוב איך. לא איך מדברים על - אלא איך מבצעים את. הציבור הישראלי מפקפק במיומנות שריו הן בהחלטה והן בביצוע. ברבש לא יוכל לסגור כליל את פער האמינות של הממשלה, כי ההכרעה תישאר בידיה, אף שהוא ייהנה - עד להודעה חדשה, כי קצרה רוחו של הציבור - מאשראי, כממליץ לקראת ההחלטות וכמבצע שלהן. לא יועיל לו, אם לא יהיה שלם עם ההחלטות; הן תדבקנה בו, וגם דיוקנו יופיע בשלטי מחאת הפרנסה, הפגניסטן.

אשראי הציבור קצר. פרופ' ברבש, 2011 (צילום: שי אוקנין)

הפתרון הפוליטי המתבקש נמצא בדגם של בן-גוריון בתש"ח, שהועתק מצ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה - ראש ממשלה המחזיק גם בתיק החשוב ביותר, הביטחון. לא רק מפני שהעניין קיומי ואין להפקיד אותו בידי שר אחר, אלא כדי להשליט מרות בארגונים עמיתים אך מתקוטטים. במשבר הקורונה, ראש הממשלה חייב להחזיק גם בתיק הבריאות.

הרעיון אינו מהפכני. למרבה הפלא, נתניהו כבר היה שר הבריאות, ולא לזמן קצר. שש שנים, כל ממשלתו השנייה וכמחצית ממשלתו הרביעית. לא שהוא החשיב כל כך את הבריאות - מבקר המדינה (הקודם) נואש ממצבה החמור של המערכת. נתניהו רק נשא בתואר כל עוד יעקב ליצמן נאלץ, במצוות רבניו המשחקים בנדמה לי, להסתפק בדרג של סגן שר. המשרד שהיה בנפשו של נתניהו, עד כדי מינוי עצמי פעיל לשר בו, היה אחר: התקשורת, עיין ערך תיק 4000.

ראש ממשלה שהוא גם שר הבריאות היה עדיין חייב להיוועץ בשר האוצר, לתאם עם שר הביטחון את הפעלת צה"ל לתמיכה תפעולית ולוגיסטית ולקבל את אישור הממשלה; אך האפשרות לא צפה כלל, כי הלכת דרעי-פנחסי מונעת מהנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים להחזיק בתיק כלשהו. לפי פרשנותם המקוממת של היועץ המשפטי ובג"ץ, ההופכת את השכל הישר על פניו, מותר לנתניהו לעמוד בראש ממשלה שאסור לו להיות בה אחד השרים. הוא רשאי להיות מספר 1, אך לא מספר 2 עד 36.

אינו מצליח לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר. נתניהו (צילום: רויטרס)

אם גנץ או ח"כ אחר כלשהו יהיה בקרוב ראש הממשלה, הבעיה תיפתר מאליה. נתניהו במדרון תלול. התמיכה בראשי ממשלה או בטוענים לכתר תלויה בשביעות הרצון מנכסים חומריים (רמת מחייה) או רוחניים (כבוד, גאווה, הנאה מהישגים). כשנתניהו אינו מצליח לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר, אין קונים לסחורה שלו. לולא החבירה השערורייתית של גנץ אליו, כבר היה מאבד את הרוב בכנסת, בזעמו השוטף של הציבור.

גנץ, או גבי אשכנזי בתפקיד שר הבריאות, היה יכול למנות את פרופ' יצחק קרייס למצביא מערכת הקורונה. תת-אלוף במילואים קרייס, מנהל שיבא, נדיר בין קציני הרפואה הראשיים של צה"ל: הוא התנסה גם בתפקיד חשוב במטכ"ל, ראש מחלקת התכנון. אופקיו רחבים והוא מבין כיצד ארגונים פועלים. אילו נזקק לשיעורים בניהול תכנית מורכבת, לא היה עליו להרחיק לכת. רעייתו, ענבל קרייס מהתעשייה האווירית, ניהלה את תכנית הטיל נגד טילים "חץ".

צה"ל פועל בשיטה של מפקדות ראשיות - זרועות, פיקודים ואגפים - אך גם ממקד מאמצים חוצי-ארגונים במנהלות נושאיות, כגון האיום התת-קרקעי או הנשק תלול-המסלול. קצין בכיר, בקבע או במילואים, הוא מועמד טבעי לראשות מנהלת כזו לקורונה, בוודאי אם יש לו גם רקע כפול של ניהול בית חולים גדול ועשרות שנות רפואה.

אם יהיה בקרוב ראש הממשלה, הבעיה תיפתר מאליה. גנץ (צילום: רויטרס)

רק שר בריאות אחד, ד"ר אפרים סנה, היה רופא - הרבה פחות ממספרם של אנשי הצבא שהיו לשרי ביטחון (10). המנכ"ל, עד למשה בר סימן טוב, תמיד רופא, לרוב בסבב של קצונה בכירה בחיל הרפואה וניהול בית חולים.

תא"ל במילואים חזי לוי, במסלול הרגיל של קרפ"ר (המקביל הרפואי של דוברת צה"ל מירי רגב בפינוי עזה), תפקיד בהנהלת משרד הבריאות, ניהול בית חולים ובחזרה למשרד כמנכ"ל, אינו צריך להתחרות בברבש. תנו לקורונה את אשר לקורונה. למנכ"ל משרד הבריאות יש די והותר עבודה גם בלעדיה. סל התרופות, קופות חולים, ועדת אשפוז עליונה, שכר (שני שלישים מהתקציב בבתי חולים גדולים), איגודים מקצועיים, הסמכות, תלונות על התרשלות ותקלות, צה"ל, חירום, מעבדות, שנאת רופאים, צנעת חולים, קנאת בתי חולים, בריאות השן, בריאות הנפש, פסיכיאטריה, גריאטריה, פריפריה.

עוד בוואלה!

בעומדו מול ועדת חקירה, נתניהו יסביר מדוע גנז את המשרד לטיפול בקורונה

לכתבה המלאה

דוגמה (משנות ה-90) לסוגיות המעסיקות את מנכ"ל הבריאות: באיזה בית חולים לקיים, או לפתוח, מחלקה להשתלות לב. במקרה זה, רופא שנודע בסגנונו הבוטה, פרופ' דני גור, נאבק למען מחלקתו ונגד מחלקה יריבה בעיר אחרת. "וזה המצב: במדינת ישראל חיים ברגע זה 260 חולים הזקוקים להשתלת לב. רבים שייכים לשכבות סוציאליות חסרות מודעות וחסרות מרפקים והם ימותו בשקט, כמו חולי לב באפריקה, ובבונים אם יש ביניהם חולי לב בג'ונגל. החולים הנוסעים להשתלות בחו"ל הם אלה הלוחצים ומפעילים את הקרדיולוגים שלהם לטפל בכל ההתקשרויות המסובכות, כולל מכתבי המלצה בפרוטקציות מיוחדות מאת שרי הבריאות".

מכתבו של גור נשמר בארכיון המדינה, לצד רבבות מסמכים אחרים של משרד הבריאות, כולל חומרי ועדת נתניהו - חקירת מצבה של מערכת הבריאות בראשות השופטת שושנה נתניהו, דודה של, לפני 32 שנה.

תכתובות ברבש כמפתחות לגישתו

כדי לתהות על קנקנו של אדם אפשר לשמוע את עדותו העצמית ואת זו של הזולת, רצוי הרבה זולת; ואפשר גם לקרוא את תוצרי עבודתו ולהתרשם מתוכנם ומסגנונם. גבי ברבש - לפני שני עשורים, בהיותו על סף גיל 50, ובין שתי תקופות כמנהל "איכילוב" (המאורע שהאפיל על הראשונה היה רצח רבין) - מצטייר בתכתובת המקצועית שלו כמנהל חרוץ, קפדן, ענייני וריכוזי על גבול הריגוזי, אך גם רגשי ומתנצל, מתמרן היטב בשדות מוקשי האגו של הפוליטיקה, החוק, התקציב, הפרופסיה והפרופסורים. קל לאתר במסמכי ברבש צלליות של מפתחות לגישתו לדילמות הקורונה.

למשל, במכתב לשלמה בניזרי, סגן שר הבריאות (ולימים שר, ולימים אחרים אסיר), בעניין תרופות לאלצהיימר: "הנושא רגיש ועדין. מחד, מדובר באוכלוסייה במצוקה שאין לה פתרון אחר, או בכלל. מאידך, מדובר בתכשירים שאינם משנים את המהלך הטבעי של המחלה, למעט דחייה של כמה חודשים באישפוז. השאלה היא אלו שימושים ניתן לעשות בסכומים האדירים שילכו למטרה זו, בהקלת סבל ואף בהצלת חיים של חולים אחרים. הנושא יידון בוועדת טכנולוגיות חדישות, אך רציתי שתדע את עמדתי".

למנהל יחידת השתלות לב (בן חסותו של דני גור מאותה פנייה לאחד מקודמיו של ברבש), שביקש להשתיל לבבות בשני אזרחי חוץ: "הופתעתי (בלשון המעטה) לקבל את פנייתך. אינני מבין על יסוד איזו הרשאה או הבנה אתה מגיש בקשה זו. נכון להיום, אין לשום בית חולים אישור לנצל אברים הנתרמים בארץ לחולים שאינם אזרחי הארץ. למותר לציין שבקשתך נדחית ואבקש שתודיע לי בחוזר שהודעת לחולים. על בסיס תרומת אברים מארץ מוצאם תוכל לפנות בזמן אמת ולקבל אישור לביצוע ההשתלה".

המשרד משווע למנכ"ל במשרה מלאה. אדלשטיין בסיור בבית החולים רמב"ם, אתמול (צילום: אתר רשמי, דוברות רמב"ם)

ליועצת המשפטית של משרדו, לאחר שש התכתבויות בארבעה חודשים עם מקבילתה במשרד לביטחון הפנים: "אני פשוט מתבייש! זה ממש לא יתכן ולא מקובל עלי שכך תנהלו את העניינים! נא עני את (ולא אף אחד אחר) לעו"ד ג'. אבקש שתקבל ממך עכשיו מכתב התנצלות עם תגובה עניינית וכשאני מכותב".

למפקד המעבדה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל: "להזכירך, לפני חצי שנה העברנו תיקון (יעיל זמנית) לפקודת הסמים, כדי לפתור בעיית אכיפה שלכם. הבטחתם לשוב אלינו תוך חודשיים עם נוסח של פקודה שלא יחייב עדכון כל חודשיים, כאשר 'החבר'ה' מפתחים נגזרות סמים חדשות לבקרים. שום דבר לא זז ואני עוד מעט חוזר לאיכילוב ולא אספיק לעזור לכם לעזור לעצמכם. חבל!".

אל הלשכה המשפטית: "אינני מאשר ל'טבע' למכור לרשות הפלשתינית תרופות הרשומות בארץ והמיועדות לייצוא. הסיבות ברורות ואין כאן פשרות".

על מפגש רב משתתפים ביוזמתו: "אני מודה, הפעם בנימה אישית, שהבוקר הזה היווה עבורי פיצוי מה על עגמת הנפש שהייתה מנת חלקי בחודש האחרון עקב הצורך להשקיע זמן רב ויקר להגן על הצעדים בהם נקטתי כמנכ"ל המשרד, על מנת לאפשר למערכת הזו להיבנות ולהתקיים".

בעקבות ערעור מנהלת מרכז רפואי על תשובה שלילית שלו: "לפי הנתונים שבידינו השנה, אין צורך באישור מוסד נוסף לביצוע הפסקות הריון באזור תל אביב. זכותך, ככל אזרח, לפנות לשר הבריאות (יהושע מצא), אך ברצוני להבהיר שמדיניות זו היא על דעתו".

ולבסוף, מכתב ל-12 חברי ועדת הלסינקי - שמונה פרופסורים, שני דוקטורים, רוקח בכיר ומהנדס - ועוד שלושה נמענים: "הנדון: התנצלות. חברים יקרים, ברצוני להביע בפניכם את צערי על הספק שהטלתי בשיקול דעתכם בהליך אישור מחקר שלב 1. אני שמח שנפגשתי אתכם ויכולתי לשמוע ולהבין מכלי ראשון את מערכת השיקולים שלכם. ברצוני להביע בפניכם את התנצלותי על הנחרצות של מכתבי הקודם ולהודות לכם על עבודתכם המסורה".

העוקץ נעוץ בממנים יותר מאשר במתמנה. בדיקות קורונה (צילום: ראובן קסטרו)

ברבש מצויד במחסנית מלאה של תכליתיות לצד רגישות. עם חיבור הולם למערכת הביטחון, שאין יעילה ממנה (ויודעת לומר, בין השאר, שהסיכון בחידוש טיסות לארץ אינו גדול, כי רק אחד מ-20 חוזרי חו"ל שנבדק גם נדבק), הוא יוכל לבצע היטב תפקיד שהכרח להגדירו בבירור. משרד הבריאות משווע, בה בעת, למנכ"ל במשרה מלאה, שברבש יפטור מעול הקורונה.

העוקץ, כרגיל, נעוץ בממנים יותר מאשר במתמנה. התקדים הטוב והרע ביותר גם יחד הוא אלוף ישראל (טליק) טל. כשנוצר צורך בפיתוח "מרכבה", עם תעשייה ישראלית ומנוע אמריקני ותקציב מיוחד, התמנה טל לראשות מנהלת תכנית הטנק, רקח הסכמה נדירה בין שר הביטחון משה דיין ושר האוצר פנחס ספיר, הביא כסף ומערכות ויילד את השריון המקומי. עוד צה"ל מברך על ההישג, הטיל שר הביטחון עזר ויצמן על טל להציע מיבנה למפקדת כוחות שדה, קיבל את מבוקשו וגנז אותו לנוכח התנגדויות אישים בעלי שררה ועוצמה בצבא.

בקורונה, ברבש יכול להיות טליק של המרכבה, אבל גם של המפכ"ש (שלאחר שנים הוקמה באופן אחר והתפתחה לזרוע היבשה), כשהנגיף אינו ממתין. זה תלוי בפוליטיקאים, ששיקוליהם אנוכיים ביסודם. לראיה, אילו האמינו ברצינות שסגר חיוני, היו מזדרזים להחיל אותו על עצמם כבר עתה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully