פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, ימונה לאחראי על הטיפול במשבר הקורונה מטעם ממשלת ישראל. במסגרת תפקידו יהיה אחראי ברבש על הטיפול במשבר, באמצעות הסטת משאבים לצורך הגדלת היקף הבדיקות, הרחבת המערך האפידמיולוגי לצורך קטיעת שרשראות ההדבקה וצמצום הפערים בין משרד הבריאות למשרד הביטחון, בכל הנוגע לתפעול המערכים החופפים.
בין הסוגיות הדחופות על שולחנו של ברבש נמצא צמצום פרק הזמן בין זיהוי החולים וההודעה לאנשים שבאו עמם במגע - וכך לקטוע את שרשראות ההדבקה באופן זריז יותר. על מנת להשיג מטרה זו, יהיה עליו להרחיב משמעותית את מערך החוקרים האפידמיולוגים ולהתקין להם נהלים ולוחות זמנים סדורים - דבר שלא נעשה כיום.
בנוסף לכך, יהיה על המנכ"ל לשעבר לבנות תכנית סדורה לקביעת הגבלות על הציבור על בסיס מאגר נתונים. כיום, משרד הבריאות מעביר את המלצותיו לממשלה, בעיקר על פי תחזיות אפידמיולוגיות וניסיון שנרשם במדינות אחרות, ולא על פי נתונים שנאספו בישראל. כך לדוגמה, החליטה הממשלה לסגור את חדרי הכושר והבריכות על בסיס מספר מקרים קטן ביותר - ובעיקר על בסיס הנחות אפידמיולוגיות שלפיהן במקומות אלה קשה לשמור על כללי הריחוק וההיגיינה הנדרשים כדי למגר את הנגיף.
אל תפספס
במקביל, על ברבש תהיה מוטלת האחריות לבנות תכנית סדורה ליציאה מהסגר ל"שגרת קורונה". בחודשים האחרונים כששימש כפרשן בחדשות 12, הרבה ברבש לבקר את הממשלה על כך שלא הכינה מראש אסטרטגיית יציאה. כעת, הוא עצמו יעמוד למבחן בנושא.
עם זאת, לפי הערכותיו, בחורף הקרוב כלל לא יצטמצמו ההגבלות - אלא להפך. בריאיון שהעניק לנסים משעל, העריך כי "החורף יעמיד בפנינו בעיה של עירוב בין שפעת לקורונה. כמו שהמשרד נערך כעת, אני חושש שאנחנו הולכים לסגר ארוך בחורף".
עדיין לא ברור לחלוטין מה יהיו סמכויותיו של ברבש אל מול משרד הבריאות, שמנהל כיום את המשבר, ומול משרד הביטחון, שלוקח חלק בטיפול במשבר בדמות ניהול מלוניות הקורונה ומערך הבדיקות. לפי גורמים במשרד הבריאות, המנכ"ל פרופ' חזי לוי מעוניין לשמור בקרבו את האחריות העיקרית לטיפול במשבר, והוא יהיה מוכן להעניק לפרופ' ברבש בעיקר את הסמכויות בכל הנוגע למערך הבדיקות.
יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, בירך על המינוי. "פרופ' ברבש מביא עמו ניסיון רב שנים כמי שמכיר את מערכת הבריאות מבפנים ומבחוץ, ומינויו בעת הזו מהווה חיזוק חשוב וחיוני הן למאמץ הלאומי והן לאמון הציבור שכל כך נחוץ היום", אמר.
"פרופ' ברבש התריע מהרגע הראשון על הצורך בהרחבת מערך הבדיקות וייעולו, והיום כבר ברור כי למערך הזה יש חשיבות משמעותית לא רק בקטיעת שרשרת ההדבקה, אלא גם עבור היכולת להציג תמונת מודיעין רחבה ואמינה ולקבל החלטות מושכלות באמצעותה", הוסיף יו"ר ההסתדרות הרפואית.
ברבש הוא מבכירי הרופאים בישראל. את לימודי הרפואה עשה באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה הצבאית. בצבא שירת כרופא מוטס, היה אחראי על שירותי רפואת החירום בנתב"ג, ושימש כרופא היחידה לשיתוף פעולה אזורי. לאחר השחרור התמחה ברפואה פנימית, ובהמשך התמחה באוניברסיטת הרווארד ברפואה ציבורית.
כששב מארצות הברית בשנת 1986, מונה לסגן מנהל המרכז הרפואי שיבא בתל השומר. ב-1993 מונה למנכ"ל בית החולים איכילוב בתל אביב, ובמסגרת זו לקח חלק בטיפול בראש הממשלה יצחק רבין לאחר ההתנקשות בו ב-1995. ב-1996 מונה למנכ"ל משרד הבריאות והתפטר מתפקיד זה כעבור שלוש שנים. לאחר התפטרותו, שב לתפקיד מנכ"ל איכילוב. בנובמבר 2013 היה ברבש זה שבישר על מותו של אריק איינשטיין בפתח בית החולים. ב-2015 סיים את תפקידו, ומאז הוא עובד בחברות פרטיות ובייעוץ.
בשבועות שקדמו להחלטה על מינויו, התלבטו בדרג הפוליטי, שכלל בעיקר את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין, בין כמה בכירים לשעבר למילוי התפקיד. בין השמות שעלו היה גם תא"ל במיל' אמיר אבולעפיה ואלוף במיל' רוני נומה - שסירבו לקבל את התפקיד כיוון שלא קיבלו לידיהם את הסמכויות שביקשו. גם שמותיהם של תא"ל במיל' גל הירש וראש המוסד יוסי כהן הוזכרו בהקשר זה.
שאלת הסמכות
בכירים במערכת הבריאות מעמידים בספק את תרומתו האפשרית של "פרויקטור קורונה" למאבק בנגיף. עוד מיום כניסתו לתפקיד, השר יולי אדלשטיין רצה למנות אדם בעל ניסיון ניהולי בכיר שיהיה אחראי על תפעול השטח במלחמה בנגיף, אולם עד מינויו של ברבש לא נמצא אדם מתאים, בעקבות פערים בין הסמכויות שמתכנן לתת משרד הבריאות לפרויקטור לעומת המשימות שעליו לבצע.
"הכל מתחיל בתיאוריה שמשרד הבריאות הוא רגולטור ולא מבצע", אמר מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין. "מקום המדינה המשרד לא החליט אם הוא רגולטור או מבצע. אמרו לאורך השנים שצריך לקחת ממנו את האחריות על בתי החולים בגלל ניגוד עניינים, ואז הקימו את חטיבת בתי החולים במשרד. בתי החולים הממשלתיים נשארו בגירעון בין כה".
לדבריו, "משרד הבריאות צריך לעבור רפורמה, להחליט מי הוא. צריך לבוא שר מספיק חזק להשתלט על המשרד ולהגיד מה אתם - משרד מתפעל, מייעץ, רגולטור? איך אפשר להיות רגולטור גם כשאתה מחליט על כללית, הדסה ושיבא שהוא ממשלתי?".
וכאן נשאלת השאלה החשובה בהקשר של הקורונה - האם המשרד מתפעל את המלחמה, או שהוא מנחה אותה מרחוק. "זו גם הסיבה שרוני נומה לא הסכים לתפקיד - הוא לא הבין מה הסמכויות שלו, מי הבוס", אומר רוטשטיין. "אני מכיר את רוני נומה מבני ברק (נומה היה אחראי על מרכז השליטה של הקורונה בעיר במהלך הגל הראשון - ב"א). הוא הציל את בני ברק. התרשמתי ממנו מאוד. תפעל את הכוחות ואת העירייה, ולמעשה תפעל את מערך העירייה שקפא מרוב פחד במגיפה הנוראית".
רוטשטיין תקף גם את ריבוי הגופים שמנהלים את המשבר. "יש עכשיו את המכלול, שגם הוא מתפעל. ויש את מרכז השליטה, שגם הוא מתפעל. כולם מתפעלים ואלוהים יודע מה הם עושים כל היום. אני כבר לא מתקרב לשם. חשבתי שאצליח ללמד אותם משהו, אבל לא שומעים בקולי".
לדבריו, "אנחנו נמצאים במלחמת העולם השנייה בלונדון: הממשלה אומרת להיכנס לבונקרים, וככה נשמור על נפשותינו. בהשלכה להיום זה אומר: 'אל תתקהלו, אל תלכו לבריכות, לפארקים ולשפת הים - וגם נעשה עליכם סגר'. בלונדון, אם הם היו נשארים במגננה הם לא היו מנצחים את האויב".
"אף אחד לא רוצה להישאר עם האחריות בלי הסמכות"
לדברי המשנה למנכ"ל שיבא ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' ארנון אפק, השאלה על חשיבות הפרויקטור לא טריוויאלית גם כן. "איך המערכת הזו למעשה עובדת בזמן מלחמה? מנכ"ל משרד הבריאות בכל הנוגע לקופות, לבתי החולים ולמערכת - מפעיל אותם דרך הרשות העליונה לאשפוז בשעת חירום. זה גוף שהיכולות שלו נגזרות מרשות החירום הלאומית. אחת הבעיות המרכזיות היא שהרבה זמן הרשות הזו לא התכנסה".
"איך צריך לעבוד פרויקטור שיהיה יעיל? הרי העוצמה של משרד הבריאות זו היכולת המקצועית, לא תפעול כוחות", אמר אפק מניסיונו. "אופציה נוספת היא שיהיה גוף ביצועי תחת משרד הבריאות - בין אם מערך הבריאות, האשפוזים, בתי האבות. אני חושב שאחת הבעיות המרכזיות זו סוגיית הכפיפות שיוצרת בעייתיות". הוא הסביר כי "פרויקטור כזה צריך סמכויות. אבל אז נשארת נשאלת השאלה למי הוא כפוף - למטכ"ל, לשר הבריאות, למל"ל, לראש הממשלה? זו הסוגייה".
לדברי פרופ' אפק, הסוגיה הזו נוגעת גם לאחריות. "אם מנכ"ל משרד הבריאות לא אחראי, אז למה צריך אותו? סביב הסמכות והאחריות נסובים העניינים. כל פתרון הוא טוב אם יוגדרו הסמכויות והאחריות. לוקח זמן למצוא את הפרויקטור, כי אף אחד לא רוצה להישאר עם האחריות בלי הסמכות. אם הפרויקטור יהיה כפוף למנכ"ל משרד הבריאות, הוא בעצם הופך להיות קצין אג"ם שיתפעל את המערכת תחתיו".
"אני לא שופט מהי הגישה הנכונה או הלא נכונה", מדגיש אפק. "מצד שני, אם לוקחים פרויקטור במידה מסוימת צריך לקבל את החלוקה של האחריות. זו סוגיה מאוד מורכבת. הכי פשוט לבחור קצין אג"ם, שיפעל על פי הנחיות המנכ"ל. אם רוצים פרויקטור שירכז את העבודה ברמה גבוהה יותר - שיפעיל את הכוחות במערכת - צריך להבהיר את הסמכויות בצורה בהירה כך שהגופים לא יקבלו הודעות כפולות".
פרופ' אפק ציין כי לדעתו מערכת הבריאות עבדה באופן מצוין במשברים שונים שהתרחשו לאורך השנים עד כה. "באירוע הנוכחי לא ניתן צ'אנס למערכת לפעול בתצורתה הזאת, כשכולם יושבים יחד ופועלים ביחד. אם תשאל אותי, אני מאמין בגוף שעבדתי איתו. אמנם לא הייתה לנו מלחמה כזו, אבל באירועים מורכבים הפעלנו את המערכת מצוין".
הוא הצהיר כי "הכי גרוע בעולם שהמערכת למטה תקבל הוראות כפולות וייווצר נתק. לכן, אני מאמין באמת בהפעלת המערכת ולהימנע מדברים שנראים מאוד הגיוניים על פניהם - אבל יכולים ליצור הרבה מאוד בעיות. בואו נחזק את המערכות הקיימות וניתן להן לעבוד".
"בשורה התחתונה, לא ניתנה הזדמנות למערכת לפעול כמו שהיא יודעת", הבהיר פרופ' אפק. "ברגע שהגיע מנכ"ל שמכיר את המערכת - צריך לתת לו אפשרות להפעיל אותה ולראות אם זה עובד. תמיד יש אופציה ללכת למודל אחר, תפעולי יותר, אבל אז צריך לזכור שתהיה בעיה מאוד קשה ויצטרכו להגדיר חד משמעית את הסמכות והאחריות של הגופים".
(עדכון ראשון: 7:19)