הדיון בוועדת החוקה בכנסת בנושא חוק הקורונה הגדול הסתיים הלילה (רביעי), ובמהלך הבוקר היא תתכנס מחדש כדי להצביע על ההצעה. הצעת החוק, הקובעת כי הממשלה תוכל להתקין תקנות ולהטיל מגבלות על אזרחים, צפויה לעלות בהמשך היום לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
לפי נוסח החוק הסופי, הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור". זאת, בכפוף לחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות. הממשלה תוכל להתקין תקנות שמגבילות תנועה ופעילות של אזרחים במרחב הציבורי והפרטי לתקופה של עד 28 יום. במקום אישור בדיעבד בכנסת של תקנות הממשלה, יינתן לוועדות הכנסת 24 שעות לאשר את התקנות לפני כניסתן לתוקף. אם הוועדה הרלוונטית לא תקבל החלטה בתום 24 שעות - הן ייכנסו לתוקף בכל מקרה.
לאחר מכן, הוועדה תוכל לאשר את התקנות או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים, בהתאם לסוג ההגבלות שבהן. במקרה שהוועדה עדיין לא קיבלה החלטה, הן יובאו לאישור במליאת הכנסת. לפי החוק, התקנות בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים, אך הממשלה תהיה רשאית לקבוע תנאים לקיומם. החוק יחוקק כהוראת שעה ל-11 חודשים ויהיה בתוקף עד ל-30 ביוני 2021.
אל תפספס
במהלך הדיון, היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד גור בליי, אמר כי מדובר בהסדר חריג. "הוא סוטה מדרך המלך וחסר תקדים", טען בדיון. לדבריו, התיקון בחוק שנתן לכנסת 24 שעות לאישור התקנות הוא שיפור ביחס לנוסח המקורי שנתן לכנסת רק סמכויות פיקוח בדיעבד, אך "היה אפשר לשפר עוד. לטעמנו חייבים אישור ועדה כתנאי לכניסה לתוקף. היה ראוי שתיקבע תקופה של לפחות 72 שעות או תקופה ארוכה יותר לפיקוח מראש".
עוד ציין עו"ד בליי כי "גם לפי ההצעה החדשה יש גמישות לממשלה במקרים של דחיפות, שבהם האישור כולו יהיה בדיעבד".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), נועד שלשום עם ראש הממשלה והגיע עמו להסכמות על שינוי באופן הפיקוח הפרלמנטרי, ובנוסח העדכני שהועלה הלילה להצבעה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית כבר חל שינוי, כך שהתקנות יובאו לאישור הכנסת לפני כניסתן לתוקף ולא אחרי, כפי שהיה בנוסח המקורי של החוק.
אולם, חברי הוועדה מהאופוזיציה ומהקואליציה מתנגדים גם לנוסח הנוכחי של החוק, שקובע שאם הוועדה הרלוונטית בכנסת לא תקבל החלטה לגבי התקנות תוך 24 שעות, הן יפורסמו ברשומות בכל מקרה וייכנסו מיידית לתוקף. לדברי ח"כים בוועדה הסעיפים הללו מעקרים את השינוי מתוכן. באופוזיציה דורשים גם להגדיל את מרווח הזמן לאישור התקנות ל-72 שעות כדי לאפשר דיון משמעותי אך בקואליציה צפויים להתנגד.
חבר הוועדה, ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת), אמר לוואלה! NEWS כי השינוי של הממשלה הוא "תרגיל מסריח והטעיית ציבור. התוכן והמהות אותו דבר. מנסים לעבוד על הציבור".
"חוק הקורונה הגדול" הוא חוק סמכויות מיוחדות נועד להחליף את תקנות החירום של הממשלה מחודשים האחרונים ולאפשר לממשלה להטיל מגבלות על תנועה ופעילות של אזרחים, מוסדות ומקומות עבודה עד מרץ 2021. הוא כולל את ההכרזה על מצב חירום בשל הקורונה ואת סמכות הכנסת לבטלה, ומסמיך את הממשלה להתקין תקנות בתחומים הבאים: הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי, הגבלת פעילות במקומות עבודה ועסקים, הגבלת אירועים, הגבלת פעילות מוסדות חינוך ומסגרות רווחה והגבלת פעילות התחבורה הציבורית.
בנוסח המקורי, החוק קבע פיקוח פרלמנטרי רק בדיעבד על הכרזות הממשלה - והכנסת היתה רשאית לאשר או לבטל את התקנות רק אחרי כניסתן לתוקף. במהלך הדיונים היום, העלו חברי הוועדה הסתייגויות רבות מהחוק, ובין היתר התקבלה דרישה של ח"כ קארין אלהרר ויואב סגלוביץ' (יש עתיד) להוספת סעיף שיקבע שגם אם הכנסת תתפזר לבחירות, הוועדות הרלוונטיות ימשיכו לפקח על תקנות הקורונה של הממשלה בלי צורך באישור ועדת הסכמות כדי לכנס אותן.
כחלק מהניסיון להחליש את יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, הסמכות לאשר את צווי הממשלה תעבור מוועדת הקורונה לארבע ועדות - חוקה, חינוך, עבודה ורווחה וכלכלה. לפי הצעת החוק, ועדת הקורונה תישאר גוף דיון בלבד ללא סמכויות פיקוח של ממש בכנסת.