השנה האבודה: ההפסדים במיליונים והעסקים שמתמוטטים בגלל הדחייה ברכבת הקלה

מאחורי ההודעה על דחייה של שנה בפתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה מסתתרים עשרות בתי עסקים על סף קריסה, אלפי דיירים שחיים בסיוט מתמשך ומאובק, ועשרות אלפי נוסעים שייאלצו להמשיך להסתפק ברכב פרטי או באלטרנטיבות ירודות. "הנזק למשק הישראלי אדיר"

יו"ר נת"ע בוועדה לביקורת המדינה על העיכוב הצפוי בהפעלת הרכבת הקלה (צילום: ערוץ כנסת, עריכה: ניר חן)

הרעיון להקים רכבת קלה בתל אביב ותיק כגיל החברה שהוקמה כדי ליישם אותו - נת"ע. היא כבר בת 23, מקבילה אנושית לצעירה בעיצומו של התואר הראשון באוניברסיטה. הרכבת, לעומתה, היא עוד תינוקת שבקושי זוחלת. נראה כי אחרי סחבת של שנים רבות כל כך, מה זו כבר עוד שנה, אך עבור בתי העסק לכל אורך "התוואי האדום" - זו עלולה להיות שנה אחת יותר מדי.

הקו האדום הוא המרכזי מבין שלושת הקווים, שנמתח מבת ים ועד לתל אביב, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה. כבר יותר מחמש שנים שהעבודות לכל אורכו הפכו את החיים בצדו לאתגר לא פשוט. איכות החיים של התושבים נפגעה, הלכלוך גבר ודמי השכירות באזור הופחתו בשיעור של עד כ-50%. מעל כל אלה, עומדים בתי העסקים שנותרו עם ויטרינות ריקות - ללא לקוחות או פיצויים.

יו"ר נת"ע רם בלינקוב אמר השבוע כי מסתמנת דחייה של לפחות שנה בפתיחת הרכבת הקלה, שהייתה מתוכננת לאוקטובר 2021. מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה, אמרה כי הודעתו הינה "בשורה קשה" עבור כולם. לדבריה, "חיכינו לרכבת שתגיע במועד שנקבע. עם זאת, למיטב ידיעתי, העבודות בשדרות ירושלים למשל, יסתיימו במועד שנקבע במאי 2021, והרחוב במתכונתו החדשה יפתח גם בלי הרכבת".

שנה אחת יותר מדי. עבודות הרכבת הקלה בציר ז'בוטינסקי ב-2019 (צילום: ראובן קסטרו)

בלינקוב, בדיון שהתקיים אתמול בוועדה לביקורת המדינה, הסביר את העיכוב בכך ש"חלק משמעותי מהקו נבנה באמצעות קבלנים לא מקומיים בעיקר סינים והקורונה תפסה את הסינים בזמן החגים שלהם והם נתקעו בסין". אולם, עבור מי שנמצא בתמונה ברור כי הבעיות בפרויקט לא התחילו עם הקורונה. ביום חמישי, להבי חשפה בדיון בכנסת בנושא דוח מבקר המדינה טפח מבעיות אלה.

"עיריית תל אביב-יפו מסייעת לנת"ע כדי שפרויקט הרכבת הקלה יתקדם במהירות וביעילות. אבל כשאנחנו כעירייה מבקשים לייצר קישוריות, התחיל ויכוח על מי אחראי, מי מתכנן ובעיקר מי משלם", סיפרה סגנית ראש העירייה. "קביעת החיבוריות לאמצעי תחבורה משלימים חייב להיעשות בשלב מוקדם ובצורה מתוכללת, אחרת נקבל תחנות מנותקות".

בנוסף לכך, היא ציינה גם כי "יש להתייחס לבקשות שלנו לתוספת תקציב מנת"ע עבור תחבורה ציבורית שתענה על צרכי התניידות ברחובות סגורים לתנועה. אנחנו נתקלים בתשובות שהנושא אינו כלול בתקציב ושולחים אותנו לדון עם משרד האוצר. ככה לא מנהלים פרויקט, וככל שנסתבך עם הקו האדום, האמון של הציבור בפרויקט יפחת. כשנגיע לקווים הבאים ניתקל בחוסר אמון, התנגדות וחוסר שיתוף פעולה".

הבעיות התחילו עוד לפני הקורונה. עבודות החפירה ב-2016 (צילום: ראובן קסטרו)

בשיחה עם וואלה! NEWS, להבי הדגישה גם כי העירייה לא תחכה לנת"ע שתתעשת בנוגע ללוחות הזמנים. "אנחנו לא רוצים להיות אלה שיעכבו פרויקט לאומי, למרות הרושם שהממשלה מנסה ליצור", אמרה. "אנחנו יודעים לעבוד בשיתופי פעולה. אבל בעירייה בוחנים פתרונות ואלטרנטיבות חלופיות להתניידות זמנית ברחוב באמצעות החזרת התחבורה הציבורית לשדרה לתקופת הביניים".

זאת, לדבריה, "כדי להחזיר את החיים בתוואי המסילה למסלולם, לסייע לעסקים הפועלים בשדרה ולתושבים הגרים באזור. אנו מודעים לכך שהחזרת התנועה לשדרות ירושלים חיונית כדי להזרים חמצן כלכלי וחברתי לכל באי האזור ופועלים למען מטרה זו ללא הפסקה".

העסקים נרמסו, התושבים חיים באתר בנייה

עו"ד דוד מנע, ממשרד עורכי הדין מנע ושות' המייצג בעלי עסקים שנפגעו בעבודות הקמת הרכבת הקלה, האשים את החברה ב"פגיעה אנושה" בבעלי העסקים לכל אורך ציר הרכבת. "זה לא בסדר שמדינת ישראל לא מפצה את כל אותם בעלי עסקים שנפגעים מהרכבת הקלה. שדרות ירושלים מתות, רחוב ז'בוטינסקי וקרליבך משותקים, חנויות נסגרות, עסקים נמכרים, שלטים 'להשכרה' או 'למכירה' נמצאים על החנויות", הוא פירט.

לדבריו, "לי יש שלושה לקוחות שסגרו את העסקים שלהם בגלל העבודות לרכבת הקלה. הם פשוט הורסים את כל בעלי העסקים ולא מתגמלים אותם. כשנת"ע קיבלה פיצויים, בגובה כמעט 120 מיליון שקלים מחברה שפיגרה בעבודות, ביקשנו שאת הסכום הזה יעמידו כקרן לבעלי העסקים שנפגעו - הם לא הסכימו".

סכום הפיצויים לא יועמד לטובת בעלי העסקים. עבודות הקמת הרכבת ב-2018 (צילום: ראובן קסטרו)

מנע נשאל מה לגבי סיוע מצד העירייה לבתי העסק. "אין להם הנחה בארנונה ולא מפחיתים להם אגרות", הוא משיב. "בכל מקום בעולם שבו מוקמת רכבת כזו או פרויקט גדול יש מנגנוני פיצוי. אני קורא לנת"ע - תקימו קרן שבה כל הכספים שקיבלה כפיצוי בגין פיגור מחברות שהיו אמורות לעבוד בקו האדום, יועמדו לטובת בעלי העסקים הקטנים שנפגעו".

הוא קרא לעיריות ללכת לקראת בעלי העסקים בכל הנוגע לארנונה, כשהוא מציין כש"לתוך כל זה באה הקורונה ודפקה אותם עוד יותר". להערכתו, הירידה במחזורי ההכנסה של החנויות באזור העבודות ביפו, למשל, עומדת על קרוב ל-70%. מספר החנויות והעסקים שעל התוואי ונסגרו עומד להערכתו על כמה עשרות. לטענתו, "אנחנו מתכוונים בקרוב מאוד להגיש תביעה בשם בעלי העסקים נגד נת"ע".

משיחות עם התושבים המתגוררים באזור, בכל אחת מהערים שבה עובר הקו האדום, עולה תמונה דומה בנוגע לפגיעה באיכות החיים. נעמה לוי מרחוב רוטשילד בבת ים סיפרה כי "כבר כשהתחילו העבודות במרץ, והפכו פה את המדרכות, נשכנו שפתיים ואמרנו שזה שווה את זה, שיסיימו מהר וזהו. אבל לחיות עוד שנה לתוך שינויי התנועה והחסימות? על חניות כבר ויתרנו, אבל גם לעקוב אחרי שינויי הקווים של האוטובוסים נהיה קשה".

"על החנויות כבר ויתרנו". העבודות באזור בני ברק (צילום: ראובן קסטרו)

ערן גפן, תושב רמת גן, הביע זעם על הדחייה בפתיחת הקו. "אני לא מאמין - אחרי כל מה שעברנו, לחיות עוד שנה בתוך אתר הבניה הענקי הזה. כל הגעה רגלית ממקום למקום דורשת הקפות סביב חפירות הרכבת, ואני בכלל לא מדבר על מה שקורה פה עם הרכב".

ריקי, אף היא מרמת גן, הצטרפה לדבריו. "זה נורא. אי אפשר לפתוח חלון בבית, להכניס קצת אוויר בגלל הרעש אבל גם בגלל האבק, אנחנו פשוט חיים בקופסה אטומה", אמרה. איריס, המתגוררת בתל אביב, תיארה כיצד באים לידי ביטוי היבטים שונים לגמרי של החיים בצל העבודות על הרכבת. "לא נעים לומר, אבל היו ביקורים של חיות דוחות בבית שיצאו בגלל החפירות. הייתה לנו חולדה פעם אחת, ובחצר הזמינו ריסוס בשל 'מתקפה'", היא גילתה.

ואם זה לא מספיק, היא סיפרה גם על חיים ברעש תמידי, בלכלוך ובבלאגן. "תל אביב זאת עיר שיש בה תמיד הרבה בנייה והתחדשות, גם בלי קשר לרכבת הקלה, עם התמ"א כמעט שיש בכל רחוב. אז המחשבה שגם זה הולך להישאר, ולהרבה זמן, מתסכלת", שיתפה. "יש להם שם סטיקר: 'קשה עכשיו, הקלה אחר כך'. נראה לי שנכון יותר לומר שזה יותר קשה עכשיו, אבל קשה מאוד גם אחר כך".

הלקוח תמיד סובל

בנוסף לבעלי העסקים הנאבקים מדי חודש כדי להתקיים, והתושבים שייאלצו להתרגל לעוד שנה לצד העבודות, יש גם את משתמשי הקצה - הנוסעים שאותם הרכבת תצטרך לשרת. יוסי סעידוב, ממייסדי ארגון "15 דקות", הסביר כי "באופן קבוע, פרויקטים למען נוסעי התחבורה הציבורית מתעכבים ונעצרים בכל תחנה אפשרית, גם השלמת הביצוע של מחלפים וכבישים".

לדבריו, "כל חודש של עיכוב הוא בזבוז מיליוני שקלים של נהגי הרכב הפרטי התקועים בפקקים, פגיעה בנוסעי התחבורה הציבורית המצפים לחלופות מהירות ונזק אדיר למשק הישראלי". סעידוב האשים כי "בשורה התחתונה, מדינת ישראל למרות הצהרותיה, ממשיכה לתעדף את הרכב הפרטי על פני טובת נוסעי התחבורה הציבורית".

אלן טנמן, ממונה מחקר ומדיניות בעמותת הנוסעים והמומחים "תחבורה בדרך שלנו", אמר בדיון שהתקיים אתמול כי העמותה ביקשה מוועדת הכלכלה להגביר את הבקרה על נת"ע. כך למשל ביקשה העמותה לדעת אילו צעדים נת"ע מיישמת, כדי להימנע מהחריגות והדחיות בפרויקטים הבאים כמו הקו הירוק, הסגול והמטרו. היא ביקשה מיו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, פיקוח על התהליך, עמידה בזמנים והגשת דוח מצב, למשל כל חצי שנה.

עוד בוואלה! NEWS

פתיחת הרכבת הקלה במרכז תידחה לפחות בשנה: "אין פועלים בגלל הקורונה"

לכתבה המלאה
העבודות על הקמת הרכבת הקלה ברמת גן (צילום: ניב אהרונסון)

בעניין סנקציות הפיקוח מטעם משרד התחבורה, הוסיף טנמן כי שרת התחבורה, ח"כ מירי רגב, אמרה כמה פעמים שחברות שלא יעמדו בזמנים לא ייגשו למכרזים הבאים. טנמן ביקש להבהיר כי חשובה בדיון גם אמירה בעלת תוקף של גורם מקצועי, שתהיה ברורה וקונקרטית".

אבל אחרי שורת הדחיות הארוכה שליוותה את הפרויקט בראשית ימיו, או לפחות עד הלאמתו ומאז אותה נקודה, החריגות הולכות וגדלות בתקציב הפרויקט. בלי הנהגה שתדע גם לחתוך עניינים במקום להתרכז בלחתוך סרטים חגיגיים - מה שהיה הוא שיהיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully