פתיחת הרכבת הקלה במרכז תידחה לפחות בשנה: "אין פועלים בגלל הקורונה"

(בווידאו: יו"ר נת"ע בוועדה לביקורת המדינה: הרכבת הקלה במרכז לא תחל לפעול לפני אוקטובר, היום)

הוועדה לביקורת המדינה דנה הבוקר (שלישי) בסוגיית עיכוב הפרויקטים ועתיד המערכת להסעת המונים. יו"ר חברת נת"ע, רם בלינקוב, ציין כי בעקבות הקורונה מסתמנת דחייה של לפחות שנה בפתיחת הרכבת הקלה. לדבריו, "עבודת התשתית לרכת הקלה במרכז, לא תסתיים באוקטובר 2021 אלא בכשנה עיכוב".

הבעיה המשמעותית שחווים בחודשים האחרונים היא בעיית ההשלכות של הקורונה - חלק משמעותי מהקו נבנה באמצעות קבלנים לא מקומיים בעיקר סינים והקורונה תפסה את הסינים בזמן החגים שלהם והם נתקעו בסין", הסביר בלינקוב. "אתמול קרה דבר משמח ונחתו מעל 80 עובדים, אבל זה עוד לא מספיק. בצד העיכוב, יש הקדמה של החזרת צמתים לציבור - מסרנו חלק מהשטחים בבת ים והם כבר לא מושבתים - כמו כן, כל אזור תחנת אלנבי יוחזר לציבור בספטמבר".

בדיון הועלו גם מסקנות דוח המבקר על נושא התחבורה הציבורית. דוח המבקר נגע בעיכובים הרבים שחווה תהליך הקמת הרכבת הקלה בתל אביב. רק לאחרונה נודע שמשרד התחבורה ביקש תוספת תקציב של 1.1 מיליארד שקלים לפרויקט ודחייה של מועד סיום כלל העבודות ל-2023 במקום 2022.

הוועדה, בה לקחו חלק נציגי ערים ורשויות מקומיות, מנהלי התחבורה הציבורית, אנשי משרד מבקר המדינה והתחבורה, עסקה בכמה מההיבטים המרכזיים המעכבים את השימוש בתחבורה ציבורית, בהם היבט התשתיות, עדיפות לאומית וכוח אדם.

בפתח הדיון ציין יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח כי בשיחות רבות שלו עם אזרחים שב ועולה נושא התחבורה, אפילו יותר מתחום הביטחון. לדבריו, "קיים היעדר ראייה מתכללת שמסתכלת ומתחשבת בחוויית המשתמש. אם זה לא יענה על צרכיו של הציבור, אנשים לא ישתמשו בזה. אם יושקעו בזה מאמצים ותבונה, אפשר יהיה להיות אופטימיים בעתיד".

מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, עו"ד צחי סעד, ציין את דוח המבקר האחרון על התחבורה הציבורית בישראל. "במשך שנים תקציבי ההשקעה בפיתוח כבישים היו גבוהים מתקציבי ההשקעה בתחבורה הציבורית. בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי מגמה בנקודה זו. רמת הצפיפות בישראל ביחס למדינות העולם הינה גבוהה מאוד", אמר.

בתגובה, ציין שי קדם, מנהל אגף תכנון תחבורתי במשרד התחבורה, כי בארבע השנים האחרונות המגמה התהפכה והיום ההשקעה היא יותר בתחבורה ציבורית. לדבריו, "צד ההיצע נמצא כולו אצלנו. אנו אחראים על פיתוח התשתיות. צד הביקוש הוא הרבה יותר מורכב ולדוגמה, אם לי אין רכב אני לא מקבל החזר הוצאות - כל הסיפור של ליסינג בישראל, הסדרי חניות וכו' מורכב מהרבה גופים כגון משרדי ממשלה הסתדרות רשות המסים וכו', וצריך להקים גוף משולב לטיפול בנושא".

על הקושי של הממשלה להקים מרכזי תחבורה ציבורית ברשויות טען אמיר אסרף, מנהל רשות תחבורה ציבורית, כי "כל רשות רוצה תחבורה מצוינת אבל שכל התשתיות יהיו אצל השכן. אנו נאבקים מול רשויות מקומיות להניח מבנה עבור הנהגים שיוכלו לנוח, לשתות, להתפנות וכו'. המדינה רכשה מבנים כאלה ויותקנו עוד 100 נוספים".

נכון להיום, היעדר חדרי רענון או אפילו מתקני שירותים בתחנות הקצה של הקווים הן התלונות המובילות בקרב ארגוני נהגים בתחבורה ציבורית. "האמירה שחסרים 3,000 נהגים שייכת אולי לשנת 2019", ציין אסרף, "היום אין חברות שסובלות ממחסור נהגים, כנראה בשל הקורונה, אבל צריך לדאוג ליום שאחרי הקורונה. נעשים ניסיונות לשפר את מעמד הנהג - יש 16 אלף נהגים בתחבורה הציבורית ויש לשמר ולטפח אותם".

סמנכ"ל חברת דן, אלכס מלאייב, הצטרף לקריאה לחיזוק מעמד הנהג. "מקצוע זה כבר לא קיים. הוא נשחק מכמה סיבות", טען. "אין סביבה נאותה בכלל לנהגים בין נסיעה לנסיעה, הנהג נתפס כאחראי לכל דבר בזמן שאין לו שם כלים וחווה גם אלימות. יש הרבה מאוד מקרים שהציבור הוא אלים וכאן יש פער בין היכולות להתמקד בנהיגה לבין לתת שירות. ההיבט של להיות נהג בתחבורה הציבורית בישראל צריך לקבל משמעות הרבה יותר גדולה מהמדינה".